סעי' ב' – לא יחזור למקומו עד שיגיע ש"צ לקדושה, ולפחות עד שיתחיל שליח צבור להתפלל בקול רם. – ספר מנחת שי

——–

כתב הטור ובמקום שכלו ג' פסיעות יעמוד ולא יחזור מיד למקומו דאיתמר (יומא נג ב) משמיה דרב מרדכי כיון שפסע ג' פסיעות לאחריו התם מיבעי ליה למיקם משל לתלמיד שנפטר מרבו שאם חוזר מיד דומה לכלב שב על קיאו שסופו הוכיח על תחילתו שלא פסע לאחוריו כדי ליפטר מרבו כיון שחוזר אליו מיד וכתב רב אלפס מיבעי ליה למיקם התם עד דפתח ש"צ וכד פתח ש"צ הדר לדוכתיה ואיכא מ"ד עד דמטי ש"צ לקדושה: וכתב הב"י שהרי"ף והרא"ש סוברים ששוהה עד שפותח הש"צ, והרמב"ם כתב כמ"ד ששוהה עד שיגיע ש"צ לקדושה. וכשמתפלל ביחידי כתב ה"ר דוד אבודרהם בשם הראב"ד שממתין כשיעור זה עד שיפתח הש"צ או עד שמגיע לקדושה. אבל רבינו ירוחם כתב שממתין כדי הילוך ד' אמות. כתוב בשבלי הלקט (סי' כה) בשם הגאונים בני אדם המסיימים תפילתם קודם הציבור אין להם רשות להחזיר פניהם לציבור עד שיסיים שליח ציבור תפילתו: וכתב הרשב"א בתשובה ששליח ציבור יכול לחזור מיד לומר החזרה. וששליחי ציבור האשכנזים ממתינים מעט כדי הילוך ד' אמות. וכתב הב"י ואע"פ שהרמב"ם כתב בפ"ט (ה"ג) אחר שיפסע שליח ציבור שלוש פסיעות ויעמוד מתחיל ומתפלל בקול רם ומשמע שאין שליח ציבור חוזר מיד נהגו העולם כדברי הרשב"א.

וכ"פ מרן במקום שכלו ג' פסיעות יעמוד, ולא יחזור למקומו עד שיגיע ש"צ לקדושה, ולפחות עד שיתחיל שליח צבור להתפלל בקול רם. הגה: והש"ץ יעמוד כדי הילוך ד' אמות, קודם שיחזור למקומו להתפלל בקול רם (תשו' הרשב"א סי' תל"ו); וכן יחיד המתפלל יעמוד במקום שכלו פסיעותיו כשיעור זה, קודם שיחזור למקומו (ב"י בשם רבי' ירוחם וירושלמי). יחיד שמתפלל בצבור וסיים תפלתו קודם לש"צ, אסור להחזיר פניו לצבור עד שיסיים ש"צ תפלתו (ב"י בשם שבולי הלקט).

וכתב המ"ב (ס"ק ו') שרגליו יהיו צמודות בשעה שאומר עושה שלום.

עוד כתב (ס"ק ח') שלא חייב לחזור למקומו שהתפלל ואם רוצה עומד שם ואינו חוזר למקומו כלל [כ"מ] וכתב המ"א דלפי מה שהביא בב"י די"א דבעינן ששה פסיעות דהיינו ג' לאחוריו וג' בשובו למקומו א"כ ע"כ צריך לחזור למקומו בג' פסיעות לפניו ומטעם זה קצת מקפידין שלא יעבור אדם לפניהם בעוד שעומדין במקום שפסע שלא יפסיק זה בין ששה פסיעותיהם אבל מ"מ ע"י קפידתם טועים כשרואים מי שרוצה לעבור לפניהם הם ממהרים לחזור למקומם קודם שיתחיל הש"ץ התפילה דהוא מעיקר הדין:

(ובהלכה ברורה אות ו' כתב שנכון להחמיר שיחזור למקומו שעמד להתפלל כשיגיע ש"צ לקדושה).

עוד כתב (ס"ק ט') אם האריך בתפילתו ובעת שפסע הגיע הש"ץ לקדושה יכול לחזור תיכף למקומו לומר קדושה ואף דמהרי"ל היה נוהג דכשהיה מסיים י"ח והש"ץ נפל על אפיו אז היה נשאר במקומו שפסע שם ונפל ג"כ על אפיו עם הצבור בשוה ולא היה חוזר תיכף למקומו קדושה שאני שטוב יותר לאומרה במקומו כמו שאר הקהל. וכתב בביה"ל (ד"ה ולא יחזור) שהט"ז כתב שאפילו אם אין חוזר תיכף למקומו לא יאמר תחנון תיכף אחר שעקר רגליו אלא ימתין כדי ד"א ועי' בבה"ט סק"ה שמפקפק בדינו וכן בפמ"ג סי' קל"א סק"ד במ"ז כ' שאינו יודע מנ"ל הא ומדברי מהרי"ל לא משמע כן עיין שם. (ובהלכה ברורה אות ט' כתב שאין צריך להמתין כלל לומר תחנון, וכשנמצא לבד טוב שימתין כדי הילוך ד' אמות).

עוד כתב (ס"ק י') שהב"י הסכים שלכתחלה נכון להחמיר שלא יחזור עד קדושה אם לא שהמקום צר ודחוק וכדי דלא ליתי לאנצויי וכן כתב בדרך החיים אך בזמן כשאומרים פיוטים בודאי יש להקל ולחזור תיכף כשמתחיל הש"ץ י"ח: וכתב בביה"ל (ד"ה והשליח ציבור) מה שכתב הרמ"א שהש"צ יעמוד כדי הילוך ארבע קודם שיחזור למקומו, עיין במ"א שכתב בשם הרשב"א דמדינא יכול לחזור מיד דהדבר ידוע שחזרתו הוא להוציא רבים ידי חובתן אלא שנהגו כן ועיין בפמ"ג אולם מדברי הגר"א משמע דמדינא צריך להמתין כדי ד"א דהוא נכלל במה שפסק בסימן ק"ה דבין תפלה לתפלה צריך להמתין כדי ד"א עיי"ש וכן פסק בספר מגן גבורים בשם הערוך: (וכ"כ בהלכה ברורה אות י' שהש"צ ישהה כשיעור מהלך ד' אמות ואח"כ יחזור לומר תפילת החזרה).

עוד כתב (ס"ק יא') מה שכתב הרמ"א שגם המתפלל יחיד ימתין כשיעור זה קודם שיחזור. (המ"ב מפרש דברי הרמ"א שכתב כשיעור זה הינו שיעור הילוך ד' אמות. ועיין מה שכתבנו למעלה בב"י בשם האבודרהם). שהב"ח חולק ופוסק דאין חילוק במתפלל ביחידי בביתו למתפלל עם הצבור אלא בכל גווני צריך לשהות כפי השיעור שיגיע ש"ץ לקדושה או עכ"פ עד שיתחיל ש"ץ בקול רם וכ"פ המג"א אם לא שצריך לחזור ולהתפלל שנית לתשלומין דאז לכו"ע די כדי הילוך ד"א דהכל יודעין שחזרתו הוא להתפלל שנית ומ"מ במקום הדחק יש להקל דאף בזה די בד' אמות. (ובהלכה ברורה אות יא' כתב שהמתפלל יחיד מעיקר הדין די שימתין כדי הילוך ד' אמות וטוב להחמיר כשיעור שיגיע ש"צ לקדושה).

עוד כתב (ס"ק יב') מה שכתב הרמ"א שאסור להחזיר פניו לציבור היינו אע"פ שעדיין עומד במקום שכלו פסיעותיו לא יחזיר פניו לצבור דהיינו לצד מערב כל זמן שלא סיים הש"ץ כי יגרום בזה ביטול כונה להמתפללים וגם שיחשדוהו שדילג. וכתב בביה"ל (ד"ה אסור) משמע מהרמ"א דכיון שסיים הש"צ יכול להחזיר פניו ואפילו אם רוב הציבור עומדין עדיין והנה לפי טעם הראשון שהעתקתי במ"ב והוא מהט"ז נראה דיש להחמיר בזה ולטעם השני מותר וכן משמע מפמ"ג ולמעשה יש לעיין בזה: (ובהלכה ברורה אות יב' כתב שנכון להחמיר שלא להפוך פניו לצד מערב אם רוב הצבור לא סיימו תפלתם ואפילו שהש"צ התחיל החזרה).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5