סעי' ב' – יין פוטר כל מיני משקים. – ספר מנחת שי

——–

בברכות מא: אמר רבי חייא פת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקים. וכתבו התוס' כמו שאין הלכה כמותו בפת שהרי אין הפת פוטר את כל האוכלים אלא רק הדברים הבאים ללפת בהם הפת, כן אין הלכה כמותו ביין ואינו פוטר כל מיני משקים. אולם הרא"ש חולק על התוס' וכתב אע"פ שבפת אין הלכה כמותו, ביין שפוטר הלכה כמותו. וכן דעת רבינו יונה. וכתב הרשב"א יין שפוטר כל מיני משקים לא מדובר בתוך הסעודה שהרי בתוך הסעודה לא צריך לברך על שאר משקים כלל שהפת פוטרתם. אלא בלא סעודה אם ברך על היין פטר שאר משקים. כתב הב"י בסימן זה (סוף סעי' ז') בשם הרוקח שיין פוטר שאר משקים מברכה אחרונה ולא מברכה ראשונה וכתב הב"י לא משמע כן מדברי הפוסקים ופוטר גם מברכה ראשונה, וכשם שבפת הפוטרת כל מיני מאכל הכונה מברכה ראשונה, הכא נמי ביין.

וכ"פ מרן יין פוטר כל מיני משקים. {הגה אפילו מברכה ראשונה.}

והטעם שיין פוטר כל מיני משקים כתב המ"ב (ס"ק ב') בשם התוס' כיון שהוא ראש וראשון לכל המשקים וכולם נטפלים לו.

עוד כתב המ"ב (ס"ק ג') שהיין פוטר כל מיני משקין דוקא שהיו המשקין על השולחן לפניו בשעה שברך על היין, אבל אם הביאו לפניו את המשקים לפני שסיים לשתות היין, צריך לברך עליהם. ויש מקלים שאם היה דעתו על שאר משקים בשעה שברך על היין אפילו לא היו לפניו בשעת ברכה פוטר אותם בברכת הגפן. ואם קבע לשתות יין (כמה כוסות ולא כוס אחד או שניים) פוטר אפילו לא היו המשקים לפניו בשעת ברכה אלא הביאום אח"כ קודם שסיים שתיית היין. או אפילו סיים לשתות רק חשב בדעתו קודם שסיים שיביאו לפניו שאר משקים, לא מברך עליהם. ולכתחילה טוב יותר שלעולם יהיו שאר משקים לפניו בעת ברכתו על היין. (ובהלכה ברורה אות ד' כתב אם שתה רביעית בדרך קביעות פוטר אפילו לא היו המשקין לפניו ולא היה דעתו עליהם). השומע קידוש ולא טעם מהיין צריך לברך על שאר משקים. (שהרי לא יצא ידי חובה בברכת הנהנין של בורא פרי הגפן ששמע מהמקדש שהרי לא טעם, וא"כ לא שייך לומר ששאר משקים טפלים ליין כיון שלא ברך עליו). וכתב בבאו"ה (ד"ה יין פוטר) שלפחות צריך לשתות מלא לגמיו שהוא שיעור חשוב כדי לפטור שאר משקים, ודלא כהחיי אדם שכתב שלא פוטר שאר משקים אא"כ קבע עצמו על היין, ואף שמדרך החיים משמע שמספיק טעימה לפטור שאר משקים, לכתחילה ישתה מלא לוגמיו. ואם לא שתה מלא לוגמיו אלא טעם מעט מהקידוש ורוצה לשתות שאר משקים יבקש מאחר שיפטרנו, או שיברך על סוכר ויפטור המשקים. (ובהליכות עולם ח"ב עמוד כב' כתב אם טעם מהיין אפילו מעט לא צריך לברך לאחר מכן על שאר משקים. וכ"כ בהלכה ברורה אות ד') . עוד כתב בבאו"ה (שם) שיין פוטר כל המשקים המונחים לפניו אפילו בסתמא ולא כיון בהדיא לפטור אותם. ובשם החתם סופר כתב שאם ברך על היין ורוצה לשתות קפה לא צריך לברך על הקפה וכן לא צריך לברך על הסוכר ששם בפיו למתק השתיה שהרי הוא טפל לקפה. ולדעת החיי אדם עדיף שיברך על הסוכר קודם ויפטור את הקפה. (שהח"א מסתפק אם צריך קביעות ליין כדי לפטור את המשקים, לכן כתב שיברך על הסוכר. אבל לדעת החת"ס נראה שלא יעשה כן שהרי הסוכר נפטר בברכת היין. ובהלכה ברורה אות ז' כתב אינו מברך על הסוכר וישתה תחלה מן הקפה ואח"כ יתן הסוכר בפיו למתק השתיה).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5