סעי' ב' – היה קורא וראה צואה כנגדו, ילך עד כדי שתהיה מאחריו ארבע אמות; ואם אי אפשר לו שתהא מאחריו יניחנה לצדדין ד"א. וא"צ לחזור אלא למקום שפסק. – ספר מנחת שי

——–

כתב הטור מברייתא ברכות כב: היה קורא וראה צואה כנגדו ילך כדי שיזרקנה מאחריו ד"א ואם א"א כגון שיש לפניו נהר או דבר אחר המעכבתו ילך כדי שיניחנה לצדדין ד' אמות: וכתב הב"י אף שהברייתא דברה לענין עומד בתפלה למד הטור משם לענין ק"ש. וכתב הרשב"א שתפילתו תפלה וחוזר למקום שפסק ולא דומה למצא צואה בתוך ד' אמותיו שהיה לו לבדוק לכן תפלתו תועבה ולא יצא, אבל לפניו לא הטריחהו לבדוק כמלא עיניו. וגם אין כאן איסור לא יראה שאסרה תורה כמלא עיניו (לדעת הרשב"א) שהרי לא ראה עד עתה. (ומה שכתב הב"י בשם הרשב"א לעיל סימן עט' סעי' א' שסומא אסור לקרוא כיון שאחרים יכולים לראות, וכאן התיר אם לא רואה, צ"ל שמיירי הכא שסתם אדם לא מבחין בצואה זו אע"פ שאם היה מחפש היה רואה אותה, כל כה"ג לא נחשב שהצואה נראית. ולפי"ז אם לא ראה מחמת שהוריד עיניו למטה ובלא זה היא נראית צריך לחזור, שהרי סתמא נראית היא ויש בה איסור לא יראה. מידידי הרב איתן מ. שליט"א). עוד כתב הרשב"א עוד אני סבור דאפילו בנמצאת צואה במקומו אינו צריך לחזור ולהתפלל אלא במקום שדרכן להניח שם לעתים גרף של רעי משום דאז נקרא פושע כשלא בדק וכיון שחטא תפילתו תועבה אבל כשנמצאת במקום שאין דרכן בכך אין זה פושע ואין תפילתו תועבה ע"כ: וכתב הב"י שרבינו יונה חולק על הרשב"א וסובר שאם נמצאת הצואה לפניו בכמלא עיניו שלא צריך לחזור זה דוקא במקום שלא היה לו לתת אל לבו שהיה שם צואה, ומשום הכי לא אמרו שיחזור ויתפלל. ומשמע מדבריו שאם היה במקום שהיה לו לתת אל לבו שיש שם צואה תפלתו תועבה כמו בנמצאת צואה במקומו. ולענין הלכה נראה דנקטינן כהרשב"א דבתרא הוא:

היה קורא וראה צואה כנגדו, ילך כדי שיזרקנה מאחריו ארבע אמות; ואם אי אפשר, כגון שיש לפניו נהר או דבר אחר המעכב, ילך כדי שיניחנה לצדדין ד"א. וא"צ לחזור אלא למקום שפסק, ולהר"ר יונה אם היה במקום שהיה לו לתת אל לבו שיש שם צואה, צריך לחזור לראש. {(וע"ל סי' ע"ו ס"ח).}

וכתב המ"ב (ס"ק ח') שבמי רגלים לכולי עלמא אינו חוזר אלא למקום שפסק.

עוד כתב (ס"ק ט') אינו צריך לחזור דוקא באופן שהוא יותר מד"א ממקום שכלה הריח דאי היה בתוך ד' לכו"ע היה צריך לחזור לראש דפשע דהיה לו לבדוק מתחלה וכנ"ל בסוף סימן ע"ו: (פירוש כיון שהוא מקום שראוי להסתפק בו צריך לבדוק אם יש ריח בתוך ד' אמותיו או יש צואה ואם לא בדק ונמצא ריח שיש לו עיקר בתוך ד' אמותיו, נחשב פושע וצריך לחזור. מידידי הרב ברוך אליהו שליט"א).

עוד כתב (ס"ק י') שבתפלה שצריך לפנות כנגד מזרח יתקדם הלאה כדי שתהא הצואה מאחריו, אבל בק"ש יכול להסתובב לצד מערב ומימלא הצואה מאחריו.

עוד כתב (ס"ק יא') שמרחיק ארבע אמות ממקום שכלה הריח.

עוד כתב (ס"ק יב') אם אינו יכול להתקדם הלאה מפני שיש לפניו נהר שאמרנו שיניחנה לצדדים ד' אמות, מדובר באופן שלא יכול להסתובב אחורה אבל אם יכול יסתובב.

עוד כתב (ס"ק יג') בשם הא"ר שגם הרא"ש והרוקח סוברים כרבינו יונה שכיון שהיה לפניו מקום שראוי להסתפק בו בצואה לא היה לו לקרוא ולהתפלל עד שיתברר לו. ומכל מקום לדינא אין להחמיר בדיעבד שהרבה אחרונים פסקו כדעת הרשב"א. (ובהלכה ברורה אות ג' כתב ומכל מקום לענין ק"ש טוב להחמיר שיחזור ויקרא ק"ש). וכתב בביה"ל (ד"ה ולהרב רבינו יונה) וכל שכן לענין שאר ברכות בודאי אין להחמיר. ואם הפסיק כדי לגמור את כולה עיין לעיל בסימן סה'.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5