סעי' ב' – היה במים צלולים יכסה ליבו בבגד ולא ביד כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה, ובמים עכורים מותר לקרא. – ספר מנחת שי

——–

כתב הטור מגמ' כה: היה רוחץ במים צלולים אל יתכסה בהן ויקרא שלבו רואה את הערוה ואם הם עכורים ואין ריחן רע מותר. וכתב הב"י כתב הרא"ש שכן היה נוהג ר"ת כשהיה רוחץ בחמין צלולין והיה רוצה לשתות מכסה בבגד ממטה ללבו כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה וכתב בתרומת הדשן סימן י' בשם אור זרוע (ח"א סי' קכח) דדוקא בבגד אבל בידים לא הוי כיסוי: עוד כתב בשם הרשב"א שאם עיניו מחוץ למים ולבו במים אין חשש של עיניו רואות את הערוה שהרי אינו מסתכל בה, רק לבו כיון שהוא בתוך המים יחד עם הערוה אסור. עוד מבואר בגמ' דבמים עכורים מותר ולא נחשב שלבו רואה את הערוה דדמו כארעא סמיכתא.

וכ"פ מרן הרוחץ ערום במים צלולים ורוצה לשתות, יכסה בבגד ממטה ללבו, כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה כשיברך. ודוקא בבגד, אבל בידים לא הוי כיסוי. {הגה: וה"ה אם מכסה ראשו בידיו לא מיקרי כסוי הראש. וע"ל סי' צ"א (תרומת הדשן בשם א"ז).} ואם היו המים עכורים, שאין איבריו נראין בהם, מותר לקרות והוא בתוכן, והוא שלא יהא ריחן רע. {(ואם אין לבו בתוך המים רק למעלה מן המים, אף בצלולים שרי) (ד"ע).}

וכתב המ"ב (ס"ק ז') המים אע"פ שהם צלולים מ"מ מהני כיסויין לענין שלא יהא אסור מחמת גילוי ערוה ובתנאי שיוציא ראשו חוץ למים ולא יסתכל בערוה כיון דהמים צלולים ונראית בהם ערותו אלא שעדיין יש איסור משום לבו רואה את הערוה כיון שהלב עם הערוה במים ע"כ צריך לכסות בבגד ממטה ללבו כדי שיהיה הפסק בין לבו לערוה וה"ה אם חוצץ בבגד על לבו ג"כ מהני וכנ"ל בס"א:

עוד כתב (ס"ק ט') בידים לא הוי כיסוי בין אם מכסה על לבו או בין לבו לערוה אם לא שמחבק בזרועותיו כדלקמן והטעם דאין גוף מכסה גוף . (אבל מהב"י לקמן סעי' ג' משמע דבין לבו לערוה מהני שהרי לא מכסה אלא מפסיק). עוד כתב ודוקא בידים דידיה אבל אם אחרים מכסים לבו בידיהם שרי:

עוד כתב (ס"ק י') שאם מכסה ראשו בידיו לא נחשב כיסוי לענין שיהא מותר לברך או להוציא מפיו שאר דברי קדושה.

עוד כתב (ס"ק יא') שעוכר המים ברגליו ע"י שמעלה את העפר והטיט אבל לא שמנענע את המים לבד וע"י כך מטשטש את הראיה. כ"כ המג"א . אבל באור זרוע סימן קכ"ח כתב דאפילו ברוחץ א"ע בגיגית שייך זה:

עוד כתב (ס"ק יג') דכשעניו ולבו למעלה מהמים הצלולים שמותר, זה דוקא שלא מסתכל בערוה דלא עדיף מערוה בעששית המבואר בסימן ע"ה ס"ה דאסור: וכתב בביה"ל (ד"ה ואם היו) שמים עכורים לא דומה ללובש חלוק בלי מכנסיים שאסור משום שהמים עכורים הם דבוקים לגופו ודומים לארעא סמיכתא ונחשב על ידי זה שאין לבו רואה את הערוה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5