סעי' ב' – הטועם את התבשיל עד רביעית אינו צריך לברך, ואפילו בולע. – ספר מנחת שי

——–

בגמ' יד. מטעמת אינה צריכה ברכה והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום, רבי אמי ורבי אסי טעמי עד שיעור רביעית. וכתבו התוס' והסמ"ג והרא"ש בשם רבינו חננאל שטועם ופולט לכן לא טעון ברכה ומותר בתענית. וכתב הרא"ש שלגבי תענית עד רביעית טועם ופולט אבל יותר מרביעית לא, שנחשב להנאה לענין תענית, אבל לענין ברכה לא מברך כיון שלא נהנה בתוך מעיו. ובספר אוהל מועד כתב שגם לענין ברכה אם טועם ופולט יותר מרביעית צריך ברכה, ודחה דבריו הב"י שהעיקר כדברי הרא"ש שבטעימת החיך לבד לא מברך כדכתיב ואכלת וברכת, ואכילה היינו הנאת מעיים. אולם מהרי"ף והרמב"ם משמע שלענין ברכה אפילו אם טועם ובולע עד רביעית לא צריך לברך. אבל בתענית מותר לטעום ולפלוט עד רביעית ויזהר שלא יבלע. וכתב הב"י ולענין הלכה כיון דמשמע דהרמב"ם והרי"ף מסכימים לדעת אחת וגם הוי ספק בברכות ולהקל נקטינן כוותייהו:

וכ"פ מרן הטועם את התבשיל אינו צריך לברך עד רביעית, ואפילו אם הוא בולעו; וי"א שאם הוא בולעו טעון ברכה, ולא פטרו את הטועם אלא כשחוזר ופולט ואז אפילו על הרבה אינו צריך ברכה. {הגה: וספק ברכות להקל.}

וכתב במ"ב (ס"ק יג') כל שאינו מכוין לאכילה אלא לטעום אם צריך מלח או תבלין או טועם אחר הבישול אם הוא טוב אין צריך ברכה לא לפניה ולא לאחריה.

עוד כתב (ס"ק יד') שביותר מרביעית כיון שהוא הנאה יתירה נחשב כמו שמתכוין לאכילה. וכתב המ"א שיכול לטעום עד רביעית מכמה קדירות אפילו שבסך הכל טועם יותר מרביעית רק שלא יתכוין מעט לאכילה. ולענין טועם דבר אוכל שיעורו עד כזית. ומה שכתב מרן אין צריך לברך הכוונה ואסור לברך משום ברכה לבטלה.

עוד כתב (ס"ק טו') שאם טועם ופולט מותר יותר מרביעית בלא ברכה גם לדעה ראשונה.

עוד כתב (ס"ק טז') שלדעת הי"א אם בולע טעון ברכה אפילו בכל שהוא כיון שיש לו הנאת מעיו.

עוד כתב (ס"ק יז') שעל הנאת החיך לבד לא מברך, והמג"א הסתפק אם עישון הטבק נחשב רק להנאת החיך, והאחרונים החליטו בפשיטות שלא מברך על העישון.

עוד כתב (ס"ק יח') שהלועס לתינוק כיון שאינו בולע אפילו לעס הרבה אין צריך ברכה. (והטעם נראה כיון שאין לו כונת אכילה, או כל שלא בולע מהדבר עצמו רק טעם הדבר לא טעון ברכה כיון שאין לו הנאת מעיים. ולכאו' לפי"ז לא מברך על טעם לבד כמו מסטיק וכיו"ב שהרי בבשר הנלעס נפלט טעם ובהכרח בולעו ונהנה ממנו, ושמעתי שכך פסק הרב ברדא שליט"א והרב משה לוי זצ"ל, אולם אין כן דעת מרן שליט"א עיין בילקו"י עמוד תמב' דכל שיש לו כוונת אכילה להנות מהטעימה טעון ברכה. וכ"כ בהלכה ברורה אות יט').

עוד כתב (ס"ק יט') שהמ"א חולק על השולחן ערוך והרמ"א וסובר שאם בולע בכל אופן חייב לברך אבל כמה אחרונים החליטו דסב"ל ולא יברך גם כשבולע, ולכן הרוצה לבלוע טוב שיתכוין להנות ממנו בתורת אכילה ויברך עליו [ח"א]. (וכ"כ בהלכה ברורה אות טו'. וצריך עיון מה שייך שיתכוין להנות, כיון שכונתו לטעום ופטור מברכה ואסור לו לברך. מה שייך לכוין הפך מרצונו לטעום).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5