סעי' ב' – אסור להשכים לפתח חבירו לומר לו שלום או אפילו צפרא דמרי טב או לכרוע לפניו. ואם ברך ברכות השחר אין לחוש כל כך. ואם הלך לראות איזה עסק יאמר רק צפרא דמרי טב. ואם פגע בו בדרך מותר לומר לו שלום, ויש נוהגים שישנה לומר צפרא דמרי טב כדי שיזכור לא להתעכב – ספר מנחת שי

——–

בברכות יד. אמר רב כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאילו עשאו במה מתיב רב ששת בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב תרגמה רבי אבא במשכים לפתחו. וברבינו יונה הביא בשם רבני פרובינצא שמותר להשכים לפתחו ולומר לו צפרא דמרי טב. ולרבנו יונה גם לשון זה אסור לומר אם משכים לפתחו במיוחד כדי לברכו, אלא אם כן הולך לאיזה עסק אחר ובדרך אגב מברכו יברכו בלשון זה. ולרבינו ירוחם בשם גאון כל האיסור במשכים לפתחו דוקא שכורע לפניו אבל לומר שלום בלא כריעה מותר. וכ"כ באורחות חיים בשם תשובות קמאי, ומשמע מדבריו שאסורה הכריעה גם אם פגש אותו בדרך. וכתב אבל אם התחיל לברך הברכות כיון שקיבל עליו עול מלכות שמים בברכות אין לחוש כל כך. וכתב הרשב"א בשם הראב"ד שנהגו שלא אומר שלום אפילו בלא משכים לפתחו אלא פוגש אותו בדרך והטעם כיון שאסור לעשות צרכיו קודם שיתפלל, ואפילו פוגש את חבירו בשוק לכן באופן שמשנה בלשון ולא אומר שלום יזכור שהוא קודם תפלה ולא יתעכב בעסקיו. וכ"כ באורחות חיים.

וכ"פ מרן כיון שהגיע זמן תפלה, אסור לאדם להקדים לפתח חבירו ליתן לו שלום, משום דשמו של הקב"ה שלום, אבל מותר לומר לו צפרא דמרי טב; ואפילו זה אינו מותר אלא כשהוצרך ללכת לראות איזה עסק, אבל אם אינו הולך אלא להקביל פניו קודם תפלה, אפי' זה הלשון אסור. וכן אסור לכרוע לו כשמשכים לפתחו, וי"א דכריעה אסורה אפי' בלא משכים לפתחו. ואם התחיל לברך הברכות (אח"כ), אין לחוש כל כך. ואם אינו משכים לפתחו, אלא שפגע בו בדרך, מותר ליתן לו שלום. וי"א שאפילו במוצא חבירו בשוק לא יאמר לו אלא צפרא דמרי טב, כדי שיתן לב שהוא אסור להתעכב בדברים אחרים כלל, עד שיתפלל.

וכתב המ"ב (ס"ק ח') זמן תפלה היינו מעמוד השחר.

עוד כתב (ס"ק ט') שלאו דוקא להקדים לפתח ביתו אסור, אלה הוא הדין אם הולך בביהכ"נממקום הקבוע לו למקום חבירו ליתן לו שלום:

עוד כתב (ס"ק י') שגם לאביו או רבו אסור להשכים לפתחו. ואם יש לחוש לאיבת גברא אלמא אם יכול ליתן ידו בלא אמירת שלום שפיר דמי להשכים לפתחו [פמ"ג]. וכשפגעו בדרך יש להקל בגברא אלמא גם באמירת שלום דבלא"ה מדינא מותר וכדלקמן כנ"ל:

עוד כתב (ס"ק יא') הטעם שאסור להקדים שלום כיון שאין ראוי להזכיר שמו של הקב"ה על האדם ולכבדו קודם שמכבד להקב"ה. ובלשון לע"ז יש לעיין. ומסתברא דאם אומר הרחום ירחמך או החנון יחננך וכדומה שרי דמברכו בשמו של הקב"ה [פמ"ג עיי"ש עוד]:

עוד כתב (ס"ק יב') שאם הוצרך ללכת לחצר חבירו לראות איזה דבר מותר לו ללכת לאיזה חבר אחר שגר באותו חצר לומר לו צפרא דמרי טב, אבל לא יגיד לו שלום. (ובהלכה ברורה אות יב' כתב שאומר צפרא דמרי טב ושיש מתירים בזה אף להקדים שלום). וכתב בביה"ל (ד"ה זה אינו) שלפמ"ג לאותו חבר שהלך לראות אצלו מותר אפילו לומר שלום, אבל מהב"ח והגר"א משמע שאסור.

עוד כתב (ס"ק יג') שיש להורות כהיש אומרים שכריעה אסורה גם בלא משכים לפתחו. (אולם בהלכה ברורה אות יז' כתב שאין לאסור בזה רק במשכים לפתחו).

עוד כתב (ס"ק יד') שאם התחיל בברכות אז מותר לכרוע כשאין משכים לפתחו אבל במשכים לפתחו בין לכרוע או נתינת שלום אפילו התחיל בברכות אסור:

עוד כתב (ס"ק טו') שאפילו שפוגש את חבירו שרגיל ליתן לו שלום לא יתן לו שלום.

עוד כתב (ס"ק טז') מה שכתב מרן שגם במוצא חבירו בשוק לא יאמר שלום ואף דמדינא מותר מ"מ נהגו קדמונינו להחמיר בזה מזה הטעם ואם התחיל הברכות אין לחוש כ"כ ומותר ליתן שלום. וכ"ז לפתוח לומר לחבירו שלום אבל כשחבירו שואל בשלומו מותר להשיב בכל ענין וכ"ש דמי שכבר התפלל מותר להשכים לפתחו של חבירו שלא התפלל ליתן לו שלום אע"פ שיצטרך להשיבו:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5