סעי' ב' – אם אין שם כהנים, אומר ש"צ: אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה המשולשת וכו', ואני אברכם. ואין הצבור עונין אחריו אמן, אלא כן יהי רצון. – ספר מנחת שי

——–

כתב הטור אם יש כהנים נושאים כפיהם ואם אין כהנים אומרה הש"צ. ובשם המנהיג כתב שאסור ליחיד לומר בתפלתו ברכת כהנים, ויש שנהגו אפילו בציבור שלא לאמר ברכת כהנים. וכתב המנהיג בשם רש"י שלא יאמר הפסוק ושמו את שמי מהטעם ששמי פירושו השם המפורש והיום לא מברכים בשם המפורש. ועוד שאנו אומרים ברכנו בברכה המשולשת שהם שלוש פסוקים ולכן לא יוסיף עוד פסוק ושמו את שמי, ועוד ששמו את שמי הוא לשון ציווי ולא לשון ברכה. וכתב הב"י שהגהו"מ כתבו בסוף הלכות תפילה (פט"ו אות ח) בשם סמ"ג והרוקח ומהר"מ שיש לאמרו כלומר עשה עמנו כמו שהבטחתנו באותן ברכות ודלא כרש"י שלא היה רגיל לאמרו ע"כ וגם הרמב"ם כתב שם (ה"י) שיש לאמרו וכן נהגו. וה"ר דוד אבודרהם (עמ' קטז) כתב דברי המנהיג ואח"כ כתב ובסדר רב עמרם ורב סעדיה כתוב ושמו את שמי ועליהם סמכו באלו הארצות לאמרו עכ"ל:

עוד כתב הטור שאם אין כהנים כתב רב עמרם שש"צ אומר אלוקינו ואלוקי אבותינו וכו'. וכתב הב"י שכך כתב הרמב"ם בסוף הלכות תפילה (פט"ו ה"י) ששליח ציבור אומר אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו וכו' וכן נהגו ונהגו לומר ג"כ ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם: כתב הב"י שכשאומר אלוקינו ואלוקי אבותינו כתב ה"ר דוד אבודרהם (עמ' קטו) שה"ר יוסף קמחי כתב שאין לומר כהנים עם קדושיך כי אינם נקראים עם, והעד והכהנים והעם וגם אין לומר כהני עם קדושיך כי אינם כהני ישראל אלא כהני יי' אלא הנכון לומר כהנים בעם קדושיך, ונראה לי שיכול לומר כהנים עם קדושיך, כדאמרינן בוידוי יום הכיפורים ובני אהרן עם קדושיך וכן הוא כתוב בסדרי רב עמרם (סדר נ"כ סי' סד) ורבינו סעדיה ע"כ וכן כתב הרמב"ם בסוף הלכות תפילה וכן נהגו. עוד כתב ה"ר דוד אבודרהם (עמ' קטז) שנשאל הרי"ף אם צריכים הקהל לענות אמן כשאומר שליח ציבור ברכת כהנים והשיב דאין צריך לענות אמן אלא כשנושא הכהן את כפיו ע"כ. והטעם מפני שאין עונים אמן אלא כששומעין מפי המברך ולכן יש מקצת יחידים שעונין כן יהי רצון במקום אמן עכ"ל וכן כתב הרמב"ם ואם אין להם כהן כלל כשיגיע שליח ציבור לשים שלום אומר אלהינו ואלהי אבותינו וכו' ואין העם עונין אמן וכן כתב בשבלי הלקט (סי' כג) שהשיב רבינו האי אין מנהג אצלינו לענות אמן אחר כל פסוק ופסוק לפי שמפי כהן הם שלוש ברכות ושליח ציבור מסדרן כעין ברכה אחת שאומר ברכנו בברכה וכו':

וכ"פ מרן אם אין שם כהנים, אומר ש"צ: אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה המשולשת וכו', ואני אברכם. ואין הצבור עונין אחריו אמן, אלא כן יהי רצון. הגה: ואין אומרים אלהינו ואלהי אבותינו וכו' רק בזמן שראוי לברכת כהנים ולישא כפים; ונהגו לומר בשחרית: שים שלום וכן כל זמן שאומר אלהינו כו', אבל בלאו הכי מתחילין: שלום רב; ויש מתחילין שים שלום במנחה של שבת, הואיל וכתיב ביה באור פניך נתת לנו, שהיא התורה שקורין במנחה בשבת (הגהות מיימוני פ"ח מהלכות תפלה).

וכתב המ"ב (ס"ק ו') שלרמ"א בסימן קכח' סעי' י' אפילו יש שם כהנים אומר הש"ץ אלהינו ואלהי אבותינו וכו' עד עם קדושיך עי"ש:

עוד כתב (ס"ק ז') שבדיעבד אם לא אמר אלוקינו ואלוקי אבותינו אין מחזירין אותו. וכתב בביה"ל (ד"ה אומר שליח ציבור) שאם נזכר קודם שאמר ברוך אתה ה' יחזור ויאמר.

עוד כתב (ס"ק ח') יאמר בברכה ב' ראשונה בפת"ח. כהנים עם קדושיך אין מלת כהנים דבוק למלת עם קדושיך לומר שהם כהני עם קדושיך דהא קי"ל דכהנים שלוחי דרחמנא נינהו ולא שלוחי דידן אלא כלו' שהכהנים נקראים עם קדושיך. כשאומר יברכך ד' יראה לצד ההיכל וישמרך יראה לצד ימין שלו. יאר ד' כלפי ההיכל. פניו אליך ויחונך יראה לצד שמאל שלו ליחדו בימין. זוהר פ' נשא:

עוד כתב (ס"ק ט') ומנהגנו כהיום שלא לומר רק עד שלום. מ"א וכן משמע מביאור הגר"א: (ובהלכה ברורה אות ז' כתב אם אין כהנים אומרים אלוקינו וכו' ומסיים ושמו את שמי וכו' והאשכנזים נהגו שלא לסיים בפסוק זה).

עוד כתב (ס"ק י') שעונים אחר הש"צ כן יהי רצון ולא עונים אמן, דאמן לא שייך כ"א כשעונה אחר כהן המברך משא"כ הש"ץ שאינו אומר אלא דרך בקשה שיברכנו הש"י בברכה שהכהנים מברכים:

עוד כתב (ס"ק יב') בתענית ציבור במנחה שאומרים ברכת כהנים, אם אין כהנים אומרים אלוקינו ואלוקי אבותינו וכו'.

עוד כתב (ס"ק יג') מה שכתב הרמ"א לומר שלום רב, בסידור האר"י ז"ל כתוב לעולם שים שלום.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5