סעי' ב' – אכל פת במקום השני מברך שם ולא צריך לחזור למקומו. – ספר מנחת שי

——–

כתב הטור כתב הר' פרץ דוקא שאין לו עוד פת לאכול במקום הב' אבל אם יש לו עוד פת לאכול יאכל שם מעט ויברך שם רק שלא יהא רעב מאכילה הראשונה, והא דאמרינן דברים הטעונין ברכה לאחריהם במקומן פירוש אם אינו רוצה לאכול במקום הב' צריך לחזור למקומו ולברך אבל אם ירצה לאכול במקום השני א"צ לחזור למקומו. וכתב הב"י כן כתב בהגהת סמ"ק והביאו הגהות מימוניות בפ"ד וכבר נתבאר בסימן קעח'. ושם (ד"ה ובסימן קפד') כתב דזה כדעת הפוסקים כרב חסדא דאילו לדעת הפוסקים כרב ששת כיון שאינו יכול לאכול עד שיברך למפרע על מה שאכל ודאי שהוא צריך לחזור למקומו לברך על מה שאכל ודבר פשוט הוא דרב חסדא נמי לא קאמר אלא בשלא היה לו היסח דעת בנתיים דוקא. וכן כתב רשב"ם (קא ריש ע"ב) דרבי יוחנן דאמר שינוי מקום אין צריך לברך היינו דוקא כשלא היה לו היסח דעת בנתיים:

ומרן פסק כאן כר"פ במה דברים כשאין לו פת עוד, אבל אם יש לו פת עוד, יאכל במקום השני מעט ויברך, רק שלא יהא רעב מאכילה ראשונה. (לכאורה הוי סתירה מסימן קעח' דהתם פסק מרן כרב ששת וכתב הב"י דלרב ששת לא מהני הא תקנתא. ועיין בדרישה שם אות ב' מה שישב דבקפד' מיירי שהיה בדעתו לאכול במקום השני. אולם במ"ב בקעח' כתב דרק מחדר לחדר מהני דעתו דלא להוי שינוי מקום ולא מבית לבית. אומנם אפשר לתרץ שמרן בקפד' איירי באופן שאין בעיה של שינוי מקום, וכגון שהניח מקצת חברים. ועיין במג"א בקפד' אות ג' מה שרצה ליישב ומה שדחה הפמ"ג. וכתב בסוגריים וכי תימא בהניח מקצת חברים, הא בורכא, דצריך לחזור למקומו. ע"כ. וזה לכאורה דחיה למה שכתבנו, אלא שיש לעיין ולומר שהטעם שצריך לחזור למקומו בהניח מקצת חברים זה משום שטעון ברכה במקומו וזה באופן שלא ממשיך לאכול שם, אבל אם אוכל פת במקום השני אין כאן שינוי מקום שעושה אכילה זו לאכילה חדשה, שהרי יכול להמשיך בסעודתו כיון שהניח מקצת חברים, ויכול להמשיך לאכול במקום השני וברכת המזון אחת עולה לזה ולזה. ובהלכה ברורה אות ג' פירש דעת מרן ששינה מקומו מחדר לחדר וגם היתה דעתו מתחלה להמשיך אכילתו בחדר השני, יכול לאכול בחדר השני ולברך שם. אבל אם יצא מבית לבית למנהג הספרדים לא ימשיך לאכול שם. ולמנהג האשכנזים יאכל שם מעט ויברך שם ואפילו יצא ממקומו הראשון במזיד).

וכתב המ"ב (ס"ק ח') שגם אם יצא במזיד מועיל שיאכל מעט פת בלא ברכת המוציא ולבסוף יברך ברכת המזון אחת על שתי האכילות. (מה שכתב שלא צריך לברך המוציא צ"ע קצת שהרי בסימן קעח' ס"ק לא' גבי הניח מקצת חברים כתב שאם אוכל במקום אחר לדעת מרן צריך ברכה לכתחילה. וממילא מה שכתבנו לעיל שמרן איירי בהניח מקצת חברים, צריך לחזור ולברך המוציא).

עוד כתב (ס"ק ט') שיוכל לאכול במקום השני אפילו פחות מכזית, ודוקא פת ולא כיסנין. (ולפי"ז לא קשה מסימן קעח' דמה שצריך לחזור למקומו ולברך הוא משום שאי אפשר לברך ברכת המזון אחת על שתי אכילות, אבל אם אוכל מעט לא מתחייב בברכת המזון, ומברך ברכת המזון אחת על חיוב אחד, לית לן בה. אלא שא"כ מדוע כתב הב"י שם שדברי ר"פ רק לרב חסדא ולא לרב ששת. וצ"ע).

עוד כתב (ס"ק י') שאם במקום השני רעב מאכילה ראשונה הפסיד את ברכת המזון וממילא אם ירצה לאכול שוב יצטרך לברך שוב המוציא.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5