סעי' ב' – אינו יכול להעמיד עצמו, הולך לאחוריו ארבע אמות ואחר שכלה הריח, אומר: רבון העולמים וכו', וחוזר למקומו, וחוזר למקום שפסק. – ספר מנחת שי

——–

ועוד שם בגמ' ברכות כד: לפי גירסת הב"י היה עומד בתפלה ובקש להתעטש מהלך אחריו ארבע אמות ומתעטש וכשיכלה הריח אומר רבש"ע יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפניך חרפתנו וכלימתנו חרפה וכלימה בחיינו רמה ותולעה במותינו, ומתפלל. וכתבו התוס' ורבינו יונה והרא"ש שחוזר למקום שפסק ולא חוזר לראש התפלה.

וכתב הב"י ופשוט הוא שאין לו להוציא רוח בשום פנים אלא אם כן אינו יכול להעמיד עצמו. וכ"כ הרמב"ם (תפלה פ"ד הי"ב) בקש להוציא רוח מלמטה ונצטער הרבה ואינו יכול להעמיד עצמו מהלך אחריו ד' אמות וכו': וכתב בתרומת הדשן שאין איסור בל תשקצו כשמשהה עצמו מהפחה.

וכתב ה"ר יונה שמהלך ד' אמות דוקא לאחריו שאם ילך לפניו נראה כמי שסיים התפלה ואין כונתו לחזור למקום שהיה שם. וכתב הב"י משמע שגם לצדדים לא ילך שנראה שפסק תפלתו ורק לאחוריו נראה שפניו כנגד מקום תפלתו שרוצה לחזור לשם. והמהר"י אבוהב כתב שלצדדים לא ילך מטעם שההרחקה האמיתית ממקום שכינה אינה אלא לאחריו . (ומה שכתב בריש דבריו שהטעם שלא אמרה הגמ' שירחיק לפניו משום שדברה הגמ' בהווה שמתפלל כנגד הקיר, משמע שאם אין קיר לפניו, יכול ללכת לפניו, וזה לא כרבינו יונה).

כתב הרמב"ם שכשמרחיק יאמר שם ריבון העולמים ואח"כ חוזר למקומו וממשיך להתפלל, ולא כהטור שכתב שקודם חוזר למקומו ואח"כ אומר ריבון העולמים וממשיך בתפלה. וכתב הב"י ונקטינן כדברי הרמב"ם.

והטעם שצריך לחזור למקומו כיון שבמקום שהתחיל להתפלל קבעה השכינה מקום שם ולכן חוזר למקום שקבע שם לשכינה כדי לסיים תפלתו.

וכתב רבינו יונה שהטעם שבמים שותתים לא צריך לומר ריבון העולמים, שבמים שותתים היה לו לבדוק עצמו קודם ולא נחשב אנוס, ורבון העולמים נתקן רק על אונס שאינו יכול להזהר ממנו והיינו חרפתינו וכלימתנו. (ולפי"ז מי שהתחיל תפלתו אע"פ שהרגיש קצת שצריך לצרכיו גדולים דאמרינן בסימן

צב' שאינו פוסק אם יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה, ובקש להתעטש נראה שלא יאמר ריבון העולמים כיון שניתקן על אונס, והוא היה לו שלא להתפלל לכתחלה).

וכתב בתרומת הדשן (סימן ט"ז) מה שלא ראינו שמרחיקים, כיון שכל מה שחייבו חכמים להרחיק ולומר ריבון העולמים זה דוקא ביחיד שאין לו בזה ביוש וזילותא אבל כשהוא בציבור לא אמרו שירחיק כיון שהוא מתבזה ומתבייש אם יצטרך להרחיק, וכיון שלא מרחיק לא אומר גם ריבון העולמים שרק אם מרחיק ניכר בושתו וכלמתו, וסיים ומכל מקום קשה הדבר מאד לבדות חילוקים מן הדעת שאינם אפילו רמוזים בתלמוד ופסקי הגאונים . (ומרן בשו"ע שתק מזה ולא חילק בין יחיד לציבור, רק הרמ"א הביא תה"ד זה וכתב שכן נהגו שלא להרחיק ולא לאמר ריבון העולמים. ובהלכה ברורה אות ג' כתב שלמנהג הספרדים בין ביחיד בין בציבור חוזר לאחוריו ואומר ריבון העולמים. ואילולי דבריו נראה שמרן לא הזכיר חילוק יחיד וציבור כיון שסובר שהכל תלוי במצב, שאם יש ביוש יהא מותר לעמוד במקומו מחמת כבוד הבריות והתקנה היתה בכל מקום שאין בו ביוש, ולא כתרומת הדשן שהתקנה היתה רק ביחיד. ולפי"ז גם במקום שמתבייש להרחיק עכ"פ יאמר ריבון העולמים שהרי באמירה זו אין כבוד הבריות, ולא כמ"ש תרומת הדשן שלא נתקן רבון העולמים אלא במקום שהרחיק ונתבייש. שהרי ע"ז כתב תה"ד שאין לנו לבדות חילוקים מדעתנו).

וכ"פ מרן בקש לצאת ממנו רוח מלמטה ונצטער הרבה ואינו יכול להעמיד עצמו, הולך אחוריו ארבע אמות ומוציא הרוח וממתין עד שיכלה הריח, ואומר: רבון העולמים, יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים, גלוי וידוע לפניך חרפתנו וכלימתנו, חרפה וכלימה בחיינו רמה ותולעה במותנו, וחוזר למקומו וחוזר למקום שפסק. הגה: וע"ל סי' פ"ה. י"א דכל זה מיירי כשמתפלל בביתו, אבל כשמתפלל בצבור דהוי ליה ביוש גדול, אין צריך להרחיק כלל לאחוריו וגם לא יאמר הרבון, רק ממתין עד שיכלה ממנו הריח, וכן נוהגין. (תרומת הדשן).

וכתב המ"ב (ס"ק ג') שכשאינו יכול להעמיד עצמו כלל על כל פנים יראה להזיז התפילין ולנתקן שלא יהיו מונחין על מקומן כי אסור להפיח בתפילין:

עוד כתב (ס"ק ד') שמרחיק רק לאחוריו, אבל לצדדים או לפניו אסור.

עוד כתב (ס"ק ה') הטעם שהתירו להפסיק ולומר ריבון העולמים באמצע התפלה כיון שבלאו הכי תפלתו מופסקת על ידי הרוח.

עוד כתב (ס"ק ו') שלדעת החיי אדם קודם חוזר למקומו ואח"כ אומר ריבון העולמים. (ובהלכה ברורה אות ב' כתב שאומר ריבון העולמים ואח"כ חוזר למקומו וממשיך בתפלתו).

עוד כתב (ס"ק ז') שכשחוזר למקום שפסק חוזר לתחילת הברכה שפסק בה.

עוד כתב (ס"ק ח') שהב"ח כתב שלא חוזר לראש אם הפסיק כדי לגמור את כולה אלא אם כן כל ההפסק היה מחמת אונס, ולא נכלל בזה זמן ההרחקה ומה שאומר ריבון העולמים. (אולם כבר כתבנו לעיל סעי' א' שכתב בהלכה ברורה אות ב' שלדעת מרן אם שהה כדי לגמור את כולה מתחלה ועד סוף אפילו שלא מחמת אונס, חוזר לראש).

עוד כתב (ס"ק ט') שלדעת הרמ"א שלא אומר ריבון העולמים כשהוא בציבור ולא חוזר לאחוריו, טוב שיהרהר בליבו.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5