סעי' א' – תפלות של מועדות ושל ר"ח, צריך להסדיר תפלתו קודם שיתפלל, כדי שתהא שגורה בפיו. – ספר מנחת שי

——–

בר"ה לה. ברכות של ראש השנה ויום הכפורים ושל פרקים צריך להסדיר קודם שיתפלל. ומה שרבי יהודה היה מסדר תפלתו ומתפלל, כיון שהיה מתפלל משלושים לשלושים יום דומה לפרקים. וכתב הב"י שלדעת הרמב"ם שלושים יום כוללים את היום שהתפלל בו והיום שמתפלל בו עכשיו, ולכן תפלת ר"ח צריך להסדיר, שהרי יש עשרים ושמונה יום שלמים שלא התפלל תפלה זו. והרי"ף והרא"ש כתבו וכמה הוא של פרקים משלושים יום ולהלן. ומשמע לטור דהיינו שיעברו שלושים יום שלמים שלא התפלל אותה תפילה ולפי זה בראש חודש אין צריך להסדיר שהרי לא תמצא שיעברו שלושים יום שלא יתפלל תפילת ראש חודש. וכתב הב"י מה שכתב הטור שהרא"ש חולק על הרמב"ם אינו מוכרח דהא איכא לפרושי דמשלושים יום ואילך היינו כשחוזר להתפלל ביום תשלום שלושים שהתפלל אותה תפילה צריך להסדיר, וזהו מראש חודש לראש חודש וכדברי הרמב"ם ז"ל: כתב ה"ר מנוח (ספר המנוחה שם) דהא דצריך להסדיר תפילתו דוקא כשקורא על פה אבל כשכתובה לפניו לא וצ"ע עכ"ל. וכתב הב"י, ונראה דאפילו כשכתובה לפניו צריך להסדיר כדי שתהא שגורה בפיו בזריזות:

וכ"פ מרן תפלות של מועדות ושל ר"ח, צריך להסדיר תפלתו קודם שיתפלל, כדי שתהא שגורה בפיו. (הגה: וי"א דוקא כשמתפללים על פה, אבל כשמתפללין מתוך [הסידור, מותר, דהא רואה מה שמתפלל וכן נוהגין), (ב"י בשם הר"ר מנוח).

וכתב המ"ב (ס"ק א') תפלת ר"ח ר"ל תפלת מוסף והטעם מפני שאין מתפלל אותן תדיר אלא לפרקים אין רגיל בהן כ"כ, ובפמ"ג בשם הב"ח ופר"ח כתב דה"ה יעלה ויבא דשחרית או בימי וכו' דחנוכה ופורים ג"כ צריך להסדיר מתחלה (וכ"כ בהלכה ברורה אות ב') או שיתפלל מתוך הסידור . (בהלכה ברורה אות ג' כתב ויש מחמירים בזה אף אם מתפלל מתוך הסידור, וכן דעת מרן הב"י. ומכל מקום בתפלת יעלה ויבא שבראש חודש וכן תפלת מוסף של ראש חודש אם מתפלל מתוך סידור יש להקל אפילו לכתחלה שלא יסדר קודם שיתפלל). ובשיורי כנה"ג תמה על מנהג האנשים שמקילין בכל זה להתפלל בע"פ ואינם מסדרים מתחלה שאינו יודע על מה סמכו ועיין בשע"ת. ולכתחלה בודאי נכון ליזהר להתפלל בחנוכה ופורים ומועדים ור"ח עכ"פ תפלה ראשונה מתוך הסידור ודי: (ובהלכה ברורה אות ד' כתב מנהג העולם להקל שסומכים על כך שמתפללים מתוך הסידור. והרוצה לסמוך בזה על המנהג יש לו על מה שיסמוך. ומכל מקום נכון להחמיר בזה כדעת מרן השולחן ערוך, ובפרט שליח ציבור).

עוד כתב (ס"ק ב') כתב מחצית השקל שלא כדין נוהגין העולם שאומרים ברכת קידוש לבנה בע"פ ואינם מסדרים אותה מתחלה ועיין בשע"ת :

עוד כתב (ס"ק ג') ותפילות ופיוטים שפירושם קשה צריך להסדיר תחילה, ולא מהני ספר בזה [ט"ז]:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5