סעי' א' – שתה רביעית יין לא יתפלל, שתה יין והתפלל אם לא יכל לדבר לפני המלך חוזר ומתפלל, ואם עבר זמן תפלה יתפלל תשלומין. – ספר מנחת שי

——–

כתב הטור מעירובין סד. שכור אל יתפלל עד שיעבור יינו ואם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל. שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה היכי דמי שכור והיכי דמי שתוי שכור כל שאינו יכול לדבר לפני המלך שתוי כל שיכול לדבר לפני המלך. וכתב הטור שאפילו אם עבר זמן תפלה חשוב שוגג ומתפלל תפלת תשלומין. וכתב הב"י שכן משמע בסמ"ק. ועוד כתב הב"י להביא ראיה ששיכור חשוב שוגג מדאמרינן בברכות ט. ההוא זוגא דרבנן דאשתכור בהילולא דבריה דרבי יהושע בן לוי אתו לקמיה דרבי יהושע בן לוי אמר כדאי הוא רבי שמעון בן יוחאי לסמוך עליו בשעת הדחק כלומר דאמר רבי שמעון בן יוחאי שאחר שעלה עמוד השחר יוצא ידי חובת ק"ש של ערבית והיכא דהזיד ולא קרא כתבו הפוסקים שאינו יוצא ידי חובתו אחר שיעלה עמוד השחר וכדתנן (שם ב.) רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר אלמא שיכור כאנוס חשוב ולא כמזיד: ויש להקשות על זה מדתנן שם בפרק קמא דברכות מעשה ובאו בניו של רבן גמליאל מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרוא, א"כ מוכח ששתוי נחשב למזיד שלא יכול לקרא אחר עלות השחר. ותירץ הב"י שבניו של רבן גמליאל בעוד שהיו שתויים שהיו עדיין ראויים לדבר לפני המלך היה להם להפסיק ולקרוא ק"ש ששתוי מותר בק"ש ואם לא קראו והגיע עמוד השחר שוב לא יכולים לקרא שנחשבים מזידים. אבל הנהו זוגא דרבנן מתוך המשתה ישנו ונרדמו וכן פירש רש"י וכיון שחטפתם שינה הוו להו אנוסים ומשום הכי אמר להם רבי יהושע בן לוי שיצאו ידי חובתן בקריאה אחר שעלה עמוד השחר כרבי שמעון בן יוחאי. וכל זה בק"ש אבל בתפילה בין ישנו מתוך המשתה בין היו נעורים הוו להו אנוסים שהרי ליכא למימר בהו כשהיו נעורים יפסיקו המשתה ויתפללו דשיכור אל יתפלל: ומכל מקום קשה שהרי הכא בתפלה עסקינן,ובתפילה יש לחלק בין התחיל קודם שהגיע זמן תפילה להתחיל אחר שהגיע זמן תפלה דכל שהתחיל במשתה אחר שהגיע זמן התפילה יש לדונו כמזיד מפני שהיה לו להתפלל תחלה, ואפשר שמאחר שהיה סבור שיש שהות להתפלל אח"כ לא מיקרי מזיד. וכן מוכיחין דברי נימוקי יוסף (ב"ק י: ד"ה אמר המחבר) שאכתוב בסימן ק"ח (ד"ה כתב בנ"י) בסייעתא דשמיא:

עוד כתב הטור ומ"מ לכתחלה לא יתפלל אפי' אם שתה כדי רביעית עד שיסיר יינו. וכתב הב"י שכן הם דברי הרמב"ם בפ"ד מהלכות תפלה הי"ז. ועיין עוד בסעי' ג' שיש להקל ביינות של זמנינו אם שתה רביעית.

וכ"פ מרן שתה יין כדי רביעית, אל יתפלל עד שיסיר יינו; ואם שתה יותר, אם הוא יכול לדבר לפני המלך, אם התפלל תפלתו תפלה, ואם אינו יכול לדבר לפני המלך, אם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל כשיסיר יינו מעליו; ואפילו אם עבר זמן התפלה, משלים אותה בתפלה שאחריה, כדין שוגג. הגה: ודין ק"ש כדין תפלה, אבל שאר ברכות יכול לברך אע"פ שהוא שכור, (מרדכי ריש פרק הדר הגה' מיימוני פ"ד מהלכות תפלה).

וכתב המ"ב (ס"ק א') שגם שאר משקים המשכרים אסור לשתות לפני התפלה בכמות שיש בה כדי לשכר כמו רביעית יין.

עוד כתב (ס"ק ב') שתה רביעית יין מזוג, או שתה רביעית יין שאינו מזוג בשני פעמים, מותר להתפלל אם יכול לדבר לפני המלך. כתב המג"א בשם הסמ"ק יין שבתוך הסעודה אינו משכר ועיין עוד שם וכתב הפמ"ג דכ"ז הכל לפי מה שמבין בדעתו:

עוד כתב (ס"ק ג') שתה רביעת לא יתפלל ואפילו אם עי"ז יעבור זמן תפלה פר"ח. ועיין בסוף הסימן בשם הים של שלמה דעכשיו שבלא"ה אין מכונין כ"כ בתפלה אין לחוש כ"כ להחמיר אם ע"י המתנתו יעבור זמן תפלה: (ובהלכה ברורה אות ה' כתב שביינות שהם חלשים אם שתה רביעית או יותר מעט, ויכול להתפלל כדרכו, יש להקל להתפלל אפילו לכתחילה, ונכון שיתפלל מתוך סידור).

עוד כתב (ס"ק ד') אף אם רגיל לשתות הרבה ואינו שיכור כלל ברביעית אפ"ה לא יתפלל לכתחלה אם שתה רביעית יין [ברכי יוסף]: (ועיין בבירור הלכה עמוד שנז' שהעמיד דברי הברכי יוסף ביין חזק שאם שותה ממנו כל אדם נחשב שתוי, ורק הוא לא משתכר ממנו כלל).

עוד כתב (ס"ק ה') המתפלל כשהוא שיכור תפלתו תועבה והוי כאלו עובד עכו"ם ואם אינו מתפלל בשעת שכרות ניצל מכל צרה. ש"ס:

עוד (כתב ס"ק ו') נחשב שוגג ומתפלל תשלומין אפילו התחיל לשתות אחר שהגיע זמנה שהיה סבור שיהיה לו שהות להתפלל לאחר שיפוג מן היין המועט שהתחיל לשתות בדיעה מיושבת ואח"כ נמשך לב להמשתה ושכח על התפלה ונשתכר כ"כ עד שלא נשאר לו שהות להפיג את יינו טרם עבור זמן התפלה ג"כ שוגג מיקרי . (ובהלכה ברורה אות ו' כתב ומדת חסידות שקודם תפלת התשלומין יעשה תנאי של נדבה). עוד כתב המ"ב ומיהו ודאי אם הוא סמוך למנחה ויעבור הזמן ודאי אם ישתכר שלא יוכל להפיג את יינו בזמן קצר כזה מזיד הוי לכו"ע ואין לו תשלומין:

עוד כתב (ס"ק ז') שכמו שאסור השתוי והשיכור בק"ש כך אסור לברך ברכות ק"ש. (ובהלכה ברורה אות י' כתב שהשיכור והשתוי אינם רשאים לברך ברכות ק"ש, אף שק"ש צריך להחמיר לקרותה. ולענין שאר ברכות כתב באות ט' שתוי יכול לברך כל הברכות ושיכור שלא יכול לדבר לפני המלך אינו רשאי לברך. [מלבד ברכת המזון. עיין באות ח']. ואם ברך ופגה שכרותו לא חוזר ומברך).

עוד כתב (ס"ק ח') שהרמ"א אוסר אפילו שתוי לק"ש, והלבוש מתיר אפילו שיכור, ולהגר"א שיכור אסור ושתוי מותר. וכתב המ"ב שלכתחילה יזהר שלא יבא לידי כך, ובדיעבד אם נשתכר אין לפטור את עצמו מק"ש משום זה, וכעין שכתב המ"א לקמן בסימן קפ"ה לענין בהמ"ז ואם יפוג יינו עד שלא עבר זמן ק"ש יחזור ויקרא הפרשיות: (וכ"כ בהלכה ברורה אות ז' צריך להזהר שלא לשתות רביעית יין קודם ק"ש, ובדיעבד אפילו הוא שיכור יקרא ק"ש, וכשתפוג שכרותו יחזור ויקראנה).

עוד כתב (ס"ק י') שאין מצרפים את השיכור למנין עשרה, ולענין שלושה לזימון אפשר דשרי. (בהליכות עולם ח"א (עמוד פח') ובהלכה ברורה אות יב' כתב שהשיכור מצטרף למנין אם לא הגיע לשכרותו של לוט).

עוד כתב (ס"ק יא') שלהגר"א והפמ"ג יש להחמיר ששיכור לא יברך אף שאר ברכות, ואם ברך יצא י"ח, ואם היה שיכור כלוט לא יצא י"ח וצריך לחזור ולקרוא ולברך.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5