סעי' א' – שכח והכניס משקים לפיו בלי ברכה בולען בלא ברכה ראשונה. – ספר מנחת שי

——–

בגמ' ברכות נ': אמר רב יהודה שכח והכניס אוכלים לתוך פיו תני חדא בולען. ותני אידך פולטן. ותני אידך מסלקן ומפרשת הגמ' בולען מדובר במשקים שאי אפשר לסלקן לצד אחד ולברך וגם א"א לפלוט ולברך שהרי נמאסים ונפסדים לכן בולען בלי ברכה, והברייתא שאמרה פולטן מדובר באוכל שלא נמאס אם יוציאהו מפיו לכן יוציאנו ויברך, והברייתא שאמרה מסלקן מדובר באוכלים נמאסים אם יוציאנו, לכן יסלקנו לצד פיו ויברך. ובלא נמאס חייב להוציאו משום ימלא פי תהילתך.

ונחלקו הרא"ש ור"ח גבי משקים שבולעם בלא ברכה אם צריך לברך עליהם ברכה ראשונה לאחר שבלע, לר"ח לא צריך לברך כיון שהטעם שבולעם בלא ברכה הוא כיון שאין להם דין משקה כיון שנמאסו לכל אדם ולא תיקנו חכמים ברכה על דבר שאינו ראוי לשתות לכל אדם. (וצ"ל באוכל שמסלקו ומברך שלא נמאס לאכילה לכל אדם, ואם נמאס לא מברך עליו). ולכן אפילו אם יכול לברך עם המשקים ע"י שידחוק עצמו לא צריך לזה שהרי פטור מברכה. אבל לדעת הרא"ש לא נפטר מברכה וצריך לברך אחר שבולען ואף שלא שייך לברך אחר אכילה, שאני הכא שניזכר קודם שבלע המשקה ודומה קצת עובר לעשייתו מה שנזכר קודם לבליעה, אלא שלא היה יכול לברך, וכתב הרא"ש שכן דעת הראב"ד (ונראה לפרש דברי הרא"ש שהמחשבה הקודמת לברכה, מה שחושב שצריך לברך ועל מה הוא מברך, היא חלק מהברכה ונחשב כאילו התחיל בברכה קודם שבלע ולכן יכול להמשיך ולסיים את הברכה אחר האכילה. ומה שכתב הרא"ש שכן דעת הראב"ד, הראב"ד בהשגות כתב שלא מברך אחר שגמר לאכול, כדלקמן בב"י. ועיין בב"ח). והרמב"ם כתב משקין בולען ומברך עליהם בסוף. ואפשר לפרש דברי הרמב"ם כרבינו חננאל: שמה שכתב לברך עליהם בסוף הכוונה לברכה אחרונה, אלא שיותר נראה שכוונתו שמברך ברכה ראשונה כדעת הרא"ש וכן נראה שהבין הראב"ד בדעת הרמב"ם, שחלק על דבריו וכתב שכיוון שגמר לאכול ואין דעתו לאכול יותר לא מברך. וכתב הבית יוסף ולעניין הלכה כיוון שדברי הר"ח מפורשים ודברי הרמב"ם אפשר להתפרש כן מסתמא אמרינן דבשטתיה אמרה. (נראה משום שר"ח רבו של הרי"ף, והרי"ף רבו של הר"י מיגש, והר"י מיגש רבו של הרמב"ם, סדר הדורות). ונקטינן כוותיהו דרבנים מובהקים נינהו ומקילים דברכות דרבנן. (ונפקא מינה בין השיטות אם הכניס לפיו מים, לרש"י כיון שאין הפסד במים, יפלוט. לר"ח כיוון שנמאסו המים לא שייך עליהם ברכה, ויבלעם. לרא"ש נראה גם שיפלוט אם יש לו מים אחרים שיכול לברך עליהם ולשתות וכמ"ש הרשב"א בשם הראב"ד בשם הירושלמי שפולטן אם יש אחרים זולתן. עוד נ"מ אם יכול לדחוק עצמו לסלקו לצד אחד ולברך, לר"ח לא צריך שלא תקנו ברכה. ולרא"ש צריך לדחוק עצמו ולברך כמו באוכלין דממאיסי שמסלקן לצד ומברך. עוד נ"מ במשקין שאם יפלוט לא ימאס כגון שלגם מעט מאוד מכוס תה ויכול להחזיר, לדעת הר"ח לא צריך. ולדעת הרא"ש יפלוט כמו באוכל. ויש להבין לר"ח מאי שנא משקין מאוכל שבמשקין כיוון שנמאסו לא תיקנו עליהם ברכה ובאוכל דממאיס יסלקנו לצד ויברך ולא יבלענו בלא ברכה. ואילולי דמסתפינא אמינא שגם באוכל אם לעסו ונמאס לגמרי עד שאם יפלטנו שוב לא שייך שיאכל כלל לא צריך לברך עליו ויכול לבולעו בלא ברכה. ומה שאמרנו יסלקנו מיירי שאם יפלטנו איכא מאיסותא אבל לא נפסל כלל לאכילה כמו משקין שמיד שנכנסו לפיו נפסלו לגמרי לשתיה לכל אדם).

וכתב מרן שכח והכניס משקין לתוך פיו בלא ברכה, בולען ואינו מברך עליהם ברכה ראשונה. הגה: וי"א דמברך עליהם, וכן נראה עיקר (הרשב"א בשם הראב"ד והרא"ש פרק ג' שאכלו וכן דברי הרמב"ם פ"ח מהל' ברכות).

וכתב המ"ב (ס"ק א') בשם הלבושי שרד שאם יכול לברך ע"י הדחק יברך. (אולם אנו אין לנו אלא דברי מרן בב"י שכתב דנקטינן כדעת הר"ח ושאפשר שכן דעת הרמב"ם ומקילין בברכות דרבנן. וכ"כ בהלכה ברורה אות ב').

עוד כתב (בס"ק ב') בשם המ"א וא"ר שאם אינו דחוק למשקה שבפיו שיש לו עוד משקים לשתות יפלוט המשקה שבפיו ולא יהנה בלא ברכה, אף שלר"ח לא צריך לברך שהרי נדחו המשקים וממילא לא צריך לפלוט עכ"פ למה יכניס ראשו בין המחלוקת. ובביה"ל (ד"ה ואינו מברך) כתב שכיוון שהראשונים לא הזכירו דברי הראב"ד שהובא ברשב"א שכתב שאם יש לו עוד משקין לשתות יפלוט ולא יהנה בלא ברכה, המקיל בזה שלא לפלוט מה שבפיו יש לו על מה שיסמוך. ופשוט שצריך לברך על מה שימשיך לשתות. (ובילקו"י (עמוד קנח') כתב שלדעת מרן שליט"א לא צריך להחמיר בזה לפלוט מה שבפיו ודי להרהר הברכה בליבו קודם שיבלע. וכ"כ בהלכה ברורה אות א').

עוד כתב המ"ב (ס"ק ג') שאם שתה כשיעור בלא ברכה ראשונה חייב לברך ברכה אחרונה.

עוד כתב (ס"ק ה') שדעת רוב הפוסקים כדעת מרן שאינו מברך ברכה ראשונה לאחר שבלע המשקים. רק אם שתה כשיעור יברך ברכה אחרונה. (ובהלכה ברורה אות א' כתב שאם בלע המשקה בלא ברכה ראשונה ולא יכול לברך ולשתות עוד, טוב שיהרהר הברכה בליבו).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5