סעי' א' – שינה מקום אכילתו אם צריך לברך שוב. – ספר מנחת שי

——–

בגמ' פסחים קא: שינה מקום האכילה מבית לבית צריך לחזור ולברך. אבל ממקום למקום באותו בית אין צריך לחזור ולברך. ופירוש ממקום למקום היינו מפינה לפינה באותו חדר כ"כ הרמב"ם הרא"ש התוספות והר"ן. ודלא כרש"י שפירש ממקום מקום מבית לעליה. (בסימן רעג' מבואר דעת התוס' גבי קידוש שמחדר לחדר באותו בית וכן מבית לעליה תלוי בדעתו, אם היתה דעתו על החדר השני בשעת ברכה לא צריך לברך שוב. וכתב שם הטור בשם שר שלום שברואה מקומו מותר גם מבית לחצר). וכתב הר"ן שדוקא אם שותה יין או אוכל פירות אמרינן שמפינה לפינה בתוך החדר לא נחשב שינוי מקום כיון שאין אדם מייחד לזה מקום, משא"כ אם אוכל פת ומיני דגן שאדם קובע באכילתם מקום מיוחד, גם מפינה לפינה באותו חדר נחשב לשינוי מקום וצריך לברך שוב. אולם אין כן דעת הרמב"ם שכתב מבית לבית הוי שינוי מקום או שיצא לפתח ביתו, חוזר ומברך המוציא. ונחלקו רב חסדא ורב ששת אם אכל דבר הטעון ברכה במקומו כמו פת ושינה מקומו, לרב חסדא לא צריך לברך שוב ולרב ששת צריך לחזור ולברך. ופירשו הרש"י והרא"ש טעם לרב חסדא שלא צריך לחזור ולברך, שלא נחשבת יציאה זו שיוצא ממקומו סימן לסיום האכילה שהרי צריך לחזור למקומו ולברך, ובכל מקום שהולך עדיין נחשב באמצע האכילה ולכן לא מברך על אכילה שניה. וגם ברהמ"ז יברך שם במקום השני שגם הוא מקום אכילתו. והרא"ש והתוספות ורשב"ם והמרדכי פסקו כרב חסדא. אולם הרי"ף והרמב"ם פסקו הלכה כרב ששת שבכל אופן שינוי מקום מפסיק האכילה ומצריך ברכה על אכילתו השניה, אם לא השאיר חבר במקום האכילה הראשונה.

וכתב הרמב"ם שאפילו יצא מפתח ביתו וחזר צריך לחזור ולברך. וכ"כ הר"ן שגם אם חזר למקומו צריך לברך. עוד כתב שקודם צריך לברך ברכה אחרונה על מה שאכל, ואח"כ יברך ברכה ראשונה על מה שרוצה לאכול וכן דעת הרמב"ן והרא"ה. ודלא כהרא"ש והתוס' שסוברים שגם לדעת רב ששת שמברך ברכה ראשונה לא יברך ברכה אחרונה על מה שאכל ומה שכתוב בגמ' שמברך היינו עצה טובה קודם שיצא יברך ברכת המזון שמא יתעכל המזון ויהא רעב ולא תעלה לו ברכת המזון על מה שאכל.

וכ"פ מרן היה אוכל בבית זה ופסק סעודתו והלך לבית אחר, או שהיה אוכל וקראו חבירו לדבר עמו ויצא לו לפתח ביתו וחזר, הואיל ושינה מקומו צריך לברך למפרע על מה שאכל; וחוזר ומברך בתחלה המוציא, ואח"כ יגמור סעודתו; אבל אם דבר עמו בתוך הבית, אע"פ ששינה מקומו מפנה לפנה, א"צ לברך. הגה: ( ועיין לקמן סימן רע"ג אם היה דעתו לאכול במקום אחר לא מיקרי שנוי מקום, והוא שיהיו שני המקומות בבית א' וע"ל סימן קפ"ד ).

וכתב המ"ב בהקדמה לסימן, ששינוי מקום הוא מבית לבית. ומחדר לחדר באותו בית, אם היה דעתו בשעת ברכה לאכול בחדר השני מותר. ומפינה לפינה באותו חדר לא חשוב שינוי מקום כלל אף אם לא היתה דעתו לכך. ולדעת רב חסדא באופן שאכל דבר שצריך לברך עליו במקומו אין דין שינוי מקום, ולרב ששת גם בזה יש דין שינוי מקום ורק אם הניח מקצת חברים אין דין שינוי מקום. והרמב"ם וסיעתו פסקו כרב ששת

וכ"פ מרן. והרא"ש וסיעתו פסקו כרב חסדא וכן דעת הרמ"א. ואם שינה מקומו לדעת הרמב"ם צריך לברך תחילה על מה שאכל ואח"כ מברך שוב על מה שרוצה לאכול,

וכ"פ מרן. והרא"ש ושאר פוסקים סוברים שמברך רק ברכה ראשונה על מה שרוצה לאכול וברכת המזון לבסוף פוטרת את שתי האכילות, וכן דעת הרמ"א.

וכתב במ"ב (בס"ק ד') שיציאה מחוץ לפתח ביתו נחשבת לשינוי מקום כמו מבית לבית. (ובהלכה ברורה אות ב' כתב אם יצא באמצע אכילתו מחוץ לביתו על דעת לחזור למקומו מיד, וחזר מיד, אין זה נחשב לשנוי מקום, ולא חוזר ומברך). וכתב בביה"ל (ד"ה לפתח ביתו) שכשיוצא מפתח ביתו כיון שנחשב כיוצא מבית לבית אם נימא שלא מועיל מבית לבית רואה את מקומו גם אם רואה מפתח ביתו את מקומו לא מהני.

עוד כתב (ס"ק ז') שכשמברך ברכת המזון צריך לחזור לברך במקום שאכל ורק אח"כ יכול להמשיך אכילתו במקום אחר. וכתב בביה"ל (ד"ה המוציא) ואם הפליג והסיח דעתו נוטל ידיו ומברך גם נטילת ידים ואם לא הסיח דעתו משמירת ידיו יש לעיין בדבר לענין נטילה:

כתב במ"ב (ס"ק ט') שמפינה לפינה באותו חדר אף שאין נראה לפניו מקומו הראשון מחמת הפסק דבר מתשמישי הבית כמו תנור או פאראוואן וכיו"ב אין זה שינוי מקום כיון שהוא בחדר אחד:

עוד כתב (ס"ק יב') שכל שהוא תחת קורת גג אחד נחשב אותו בית ואפילו מבית לעליה ואם היה דעתו או רואה את מקומו הראשון אפילו מקצת מקומו מהני. ומבית לבית מסתפקים האחרונים אם מועיל שיראה מקומו הראשון. (ובהלכה ברורה אות א' כתב, באמצע אכילתו מותר לו לשנות מקומו מפינה לפינה באותו חדר אפילו לכתחילה ואפילו שלא רואה את מקומו הראשון. ומחדר לחדר או מבית לעליה או מבית למרפסת, לכתחילה אסור ובדיעבד לא חוזר ומברך. ומבית לבית אם אכל כזית מיני דגן הטעונים ברכה במקומם [ובהליכות עולם ח"ב עמוד מ' כתב וכן פירות משבעת המינים, ואפילו אכל פחות מכזית. ובהלכה ברורה אות יא' כתב שבפחות מכזית מיני דגן חוזר ומברך. ועיין סעי' ה'] לא חוזר ומברך, דאמרינן סב"ל נגד דעת מרן, ובשאר דברים חוזר ומברך. ובכל אופן לא ישנה מקומו מבית לבית שלא יכניס עצמו לספק אם לברך ברכה אחרונה קודם שימשיך אכילתו. וכן שמא יתעכב ויפסיד הברכה אחרונה. ואם הייתה דעתו מתחלה או שרואה מקומו הראשון מחדר לחדר מותר לכתחילה, ומבית לבית אין להקל לכתחילה ובדיעבד לא חוזר. ואם הייתה גם דעתו וגם רואה מקומו הראשון יש להקל לכתחילה גם מבית לבית. ואם רשות הרבים מפסקת מבית חבית אין ראיית המקום מצרפת כלל).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5