סעי' א' – ספק קרא ק"ש חוזר וקורא עם הברכות, ספק בירך אינו חוזר ומברך. – ספר מנחת שי

——–

בברכות כא. אמר רב יהודה אמר שמואל ספק קרא ק"ש ספק לא קרא אינו חוזר וקורא ספק אמר אמת ויציב ספק לא אמר חוזר ואומר מאי טעמא ק"ש דרבנן אמת ויציב דאורייתא ורבי אלעזר אמר ספק קרא ק"ש ספק לא קרא חוזר וקורא ספק התפלל ספק לא התפלל אינו חוזר ומתפלל וכתבו הרי"ף (יב:) והרא"ש (סי' טו) ולית הלכתא כשמואל דאמר ק"ש דרבנן דקיימא לן ק"ש דאורייתא וכן פסק הרמב"ם בפ"ב מהלכות ק"ש (הי"ג) וכתב שכשהוא מסופק אם קרא אם לאו שהוא צריך לחזור ולקרות צריך לברך לפניה ולאחריה וכן דעת ה"ר יונה (יב: ד"ה והיכא) שכל דבר שהוא ספק של תורה מברכין עליו והביא ראיה לדבר ולאפוקי מדברי האומרים דכיון דברכות מדרבנן נינהו משום ספיקא דרבנן אינו חוזר ומברך: וכתב הטור אבל אם יודע שקראה אלא שמסופק אם בירך לפניה ולאחריה אינו חוזר ומברך: וכתב הב"י שכך כתב הרמב"ם וטעמא משום דהוי ספיקא דרבנן ולקולא. וכתב הרא"ש בשם השאלתות שכל ברכות דרבנן אי מספקא ליה אי אמרן אין צריך לחזור ולאמרן וה"ר מנוח (פ"ב הי"ג) כתב עוד טעם אחר משום דהוי ספק לא תשא ולחומרא: עוד כתב הב"י כתוב באורחות חיים בשם הרשב"א (כא. ד"ה מאי) שאם נסתפק לו אם אמר אמת ויציב אפילו יודע שקרא ק"ש חוזר וקורא אמת ויציב לפי שהוא מן התורה עכ"ל. וכבר נתבאר בסמוך שאין כן דעת הפוסקים . (לרשב"א אמת ויציב דאורייתא אפילו שקרא כל הק"ש ולכן אם מסתפק על אמת ויציב חוזר, אולם דעת הרמב"ם והטור הנ"ל כיון שקרא ק"ש והזכיר יציאת מצרים ברכת ויציב היא דרבנן ולא חוזר על ספיקא. וצ"ע על דברי הב"ח למה לא הבין כך את דברי הב"י).

וכ"פ מרן ספק אם קרא ק"ש, חוזר וקורא ומברך לפניה ולאחריה. אבל אם יודע שקראה, אלא שמסופק אם ברך לפניה ולאחריה, אינו חוזר ומברך.

וכתב המ"ב (ס"ק א') הטעם באם מסופק אם קרא שחוזר וקורא עם ברכות ולא דומה לטומטום בציצית או אנדרוגינוס במילה שלא מברכים מספק, ששם אין חזקת חיוב משא"כ בק"ש שיש חזקת חיוב. וכן לולב ושופר אם מסתפק ביום הראשון אם עשה את המצוה כיון שמחוייב לקיים המצוה צריך גם לברך. ולפי"ז בלולב או שופר ביום הראשון כשחוזר מספק אם קיים המצוה צריך לברך שהרי יש עליו חזקת חיוב. וכתב הפמ"ג דמכ"מ בשם הרשב"א וכן ממ"א בשם הריב"ש לקמן סימן תקפ"ה אות ג' מוכח דלא ס"ל לחילוק זה. אלא תמיד בלי ברכה וגם מהגר"א בסי' זה מוכח דלא ס"ל לחילוק זה. (וכ"כ בהליכות עולם ח"א עמוד קיב' שאין הטעם משום חזקת חיוב אלא משום שכך היתה התקנה כמ"ש הרשב"א). ובביה"ל (ד"ה ספק) ובמ"ב (ס"ק ד') כתב שהחילוק הוא שבק"ש כך היתה התקנה שכל שקורא כדי לצאת ידי חובה צריך לקרא עם הברכות ואפילו שקורא מספק, כ"כ הכסף משנה בשם הרשב"א. וכתב בביה"ל שדוקא אם מסתפק גם על הברכות אבל במקום שבטוח שברך ורק מסתפק על הק"ש כגון אם מסתפק אם כיון בפסוק ראשון חוזר רק על פרשת שמע כיון שיצא בודאי ידי חובת הברכות שאינם שייכים לק"ש. ושכ"כ בשלחן שלמה. (פירוש שאף שכך היתה התקנה שצריך לקרא ק"ש עם ברכות הרי כאן קרא בודאי את הברכות וסדר ברכות לא מעכב).

עוד כתב במ"ב (ס"ק א') שאם הביאו לו שופר או לולב ביום א' בין השמשות לכו"ע נוטל ובלי ברכה כי בזה הספק הוא אם חייב עתה כלל בהמצוה . (וצ"ע שאין זה דומה לטומטום ואנדרוגינוס דהכא נתחייב בודאי ויש עליו חזקת חיוב ומספק נוקמיה אחזקתיה. וצ"ל שספק בין השמשות הוא ספיקא דדינא, ובספיקא דדינא לא מעמידים על חזקת חיוב. ועיין בזה בסימן ס' סעי' ד').

עוד כתב (ס"ק ג') שאם עבר זמן ק"ש ועדיין הוא זמן בתוך שעה רביעית שהוא זמן ברכות, ומסתפק אם קרא ק"ש והברכות לא חוזר ומברך ברכות ראשונות דהברכות הם מדרבנן וספיקם לקולא. אבל מצות זכירת יציאת מצרים היא כל היום לכן חייב עדיין בברכת אמת ויציב דספיקא דאורייתא לחומרא. (ובהלכה ברורה אות א' כתב שיאמר אמת ויציב בלא חתימה). וכתב המ"ב שאחר שעה רביעית לא יברך אלא יאמר איזה פסוק של יציאת מצרים כיון שלא תקנו ברכה אחר שעה רביעית. וכן יכול לומר הלכה שמוזכר בה יציאת מצרים. ואם אמר שירת הים למג"א יצא ידי חובת זכירת יציאת מצרים, אבל לחת"ס ולרעק"א לא יצא שהרי לא הזכיר יציאת מצרים. ולענין אם יוצא י"ח יציאת מצרים בהרהור, הפמ"ג מסתפק בזה ולשאגת אריה לא יוצא י"ח. (וכ"כ בהלכה ברורה אות ו' שלדעת רבים מרבותינו הפוסקים צריך להוציא בשפתיו דוקא). עוד כתב ופשוט בגמ' דגם בלילה צריך להזכיר יציאת מצרים ועיין בפמ"ג דמסתפק אם הוא דאורייתא או דרבנן ונ"מ לענין ספיקא ע"ש ובשאגת ארי' סי' ח' כתב בהדיא דהוא דאורייתא. וחייב להזכיר בזמן שהוא לילה ודאי ולא קודם וע"כ אם הזכיר בין השמשות כגון שהתפלל קודם צאת הכוכבים לא יצא ידי חובתו דבין השמשות ספיקא הוא וספיקא דאורייתא לחומרא וכן משמע מרמב"ם פרק א' מהלכות ק"ש דהוא דאורייתא וכמו שכתב הפמ"ג בעצמו:

עוד כתב (ס"ק ד') שאם יודע שקרא פסוק ראשון ומסתפק על השאר, למ"ד פסוק ראשון דאורייתא והשאר דרבנן, אעפ"כ משמע מסימן סד' סעי' ג' וד' שצריך לחזור וצ"ל דמעיקרא כן תקנו שיחזור. וכתב בביה"ל (ד"ה ספק) שיקראנה בלא ברכות כי בלאו הכי פקפקו הגר"א והפמ"ג על עצם הדין מה שפסק מרן שחוזר וקורא עם ברכותיה. עוד כתב והיכא שהוא מסופק לו אם אמר פרשת ציצית וגם אמת ויציב צריך לחזור לכו"ע דיציאת מצרים חייבין להזכיר מדאורייתא. אך יש דיעות בזה דיש אומרים דיאמר פרשת ציצית וגם אמת ויציב דכולה חדא מילתא היא ויש אומרים דיאמר רק פרשת ציצית ויקיים בזה המצוה דאורייתא של זכירת יציאת מצרים ואמת ויציב א"צ לומר וכן הסכים השאגת אריה. (ובהלכה ברורה אות ז' כתב יאמר גם אמת ויציב בלא חתימה). עוד כתב בשם השאגת אריה דאם נעשה לו ספק זה בערב שאינו יודע אם אמר פרשת ציצית וברכת אמת ואמונה חוזר ואומר אמת ואמונה וא"צ לחזור ולקרות פרשת ציצית מספק ואם ברי לו שקרא כל השלשה פרשיות ואינו מסופק לו אלא באמת ויציב שחרית או אמת ואמונה ערבית תרוייהו חד דינא שא"צ לחזור ולומר מספק דכיון שאמר פרשת ציצית לכו"ע הברכות הוא מדרבנן שכבר נזכר יציאת מצרים בפרשת ציצית:

עוד כתב (ס"ק ה') אם יודע שאמר אמת ויציב ואינו זוכר אם קרא ק"ש דעת הא"ר דאינו חוזר וגם ראיה מלעיל סימן ס"ד ועיין בפמ"ג:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5