סעי' א' – מתפלל הביננו בשעת הדחק או שהוא טרוד אבל לא בימות הגשמים ומוצאי שבת – ספר מנחת שי

——–

במשנה ברכות כח: רבן גמליאל אומר מתפלל אדם בכל יום שמונה עשרה רבי יהושע אומר מעין שמונה עשרה. ובגמ' כט. נחלקו רב ושמואל מה היא מעין שמונה עשרה רב אמר מעין כל ברכה וברכה ושמואל אמר הביננו. ומשמע בגמ' שהלכה כשמואל וכך פסקו כל הפוסקים. וכך כתב הטור שהיא הביננו שאומר ג' ראשונות ואח"כ הוא אומר הביננו ה' אלוהינו לדעת את דרכיך ומול את לבבינו ליראתך לסלוח היה לנו להיות גאולים ורחקנו ממכאוב ודשננו בנאות ארצך והנפוצים בארבע כנפות הארץ תקבץ והתועים בדעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידיך וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתיקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך טרם נקרא אתה תענה טרם נדבר אתה תשמע כי אתה ה' עונה ומציל בכל עת צרה וצוקה פודה ומציל בא"י שומע תפלה ואומר ג' אחרונות וצריך לאומרה מעומד. וכתב הרא"ש הטעם שהביננו אומר מעומד ותפלת שמונה עשרה כשהוא בדרך אומרה כשהוא מהלך, כיון שתפלת שמונה עשרה ארוכה אם היה צריך להתעכב בהם יהיה לבו טרוד מחמת העיכוב ולא יוכל לכוין, אבל הביננו אין בה אריכות דברים כל כך ויכול לכוין מעומד:

ובגמ' שם לייט עליה אביי אמאן דמצלי הביננו וכתבו התוספות (ד"ה לייט) והכי קיימא לן שלא להתפלל הביננו, ויש ספרים דמסקי הני מילי במתא אבל בדרך שרי כמו שאמרו לו לרבי יוסי היה לך להתפלל תפלה קצרה. וכ"כ בהגהות מיימוניות פ"ב (תפלה אות א) שלר"י קיימא לן כאביי דלייט אמאן דמצלי הביננו ולא כהרבה אמוראים החולקים עליו. אמנם בסמ"ג (עשין יט קב:) כתב אף ע"ג דלייט אביי אמאן דמצלי הביננו הני מילי למי שמרגיל עצמו לעשות כן תמיד בלא שום טעם ואונס כלל ע"כ. וכך כתב הטור והני מילי בשעת הדחק כגון שהוא בדרך או כיוצא בו וכשיגיע לביתו א"צ לחזור להתפלל פעם אחרת אבל שלא בשעת הדחק אין לומר אותה. וכתב הב"י שכן כתבו שם הרי"ף והרא"ש וכן פסק הרמב"ם בפ"ב מהלכות תפילה (ה"ב) וכתב ה"ר יונה בפרק קמא דברכות (ג. ד"ה היה) ונראה שאם עומד במקום שהוא טרוד ורואה שיפסיקוהו או שלא יכול להתפלל בכוונה תפילה ארוכה כל כך אפילו בעיר מתפלל הביננו בימות החמה: וכתב הב"י כיון שנתבאר שדעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וה"ר יונה ז"ל שאומר הביננו [בדק הבית] בשעת הדחק בימות החמה [עד כאן]: כן הלכה:

עוד כתב הטור מגמ' שם שכל השנה יכול להתפלל אותה חוץ מבימות הגשמים שצ"ל שאלה בברכת השנים וחוץ ממוצאי שבת ויו"ט מפני שצ"ל הבדלה בחונן הדעת. והטעם שלא יכול להוסיף בימות הגשמים ותן טל ומטר אומרת הגמ' מפני שלא יבא לטעות. וכתב הב"י ונראה לי דהא דחיישינן שיטעה יותר בתפילת הביננו מבתפילת י"ח הוא מפני שאדם עשוי לטעות ביותר בדברים קצרים שבקל אדם יכול לדלג שתים או שלוש תיבות או להוסיף אותם: (ונראה כוונתו שברך עלינו היא ברכה ארוכה ולא יבא להשמיט אותה). עוד שואלת הגמ' למה שלא יאמר בה הבדלה, הביננו ה' אלוקינו המבדיל בין קודש לחול, ובזה לא אמרינן שמא יבא לטעות כיון שמוסיף בתחילת ברכה. ונשארת הגמ' בקשיא. ולכן פסקו הר"י בן גיאת והרשב"א שיכול להתפלל הביננו במוצאי שבת ולומר בה המבדיל בן קודש לחול. אבל רב האי גאון כתב שלא אומר הביננו במוצאי שבת דאע"ג דסלקא בקושיא לא אידחיא ליה כיון דלא סלקא בתיובתא. וכ"פ הרי"ף והרא"ש (סי' יג) וה"ר יונה (שם ד"ה מפני) כדברי רבינו האי וכן פסק הרמב"ם בפ"ב מהלכות תפילה (ה"ד) וכן הלכה.

וכ"פ מרן בשעת הדחק, כגון שהוא בדרך; או שהיה עומד במקום שהוא טרוד וירא שיפסיקוהו; או שלא יוכל להתפלל בכוונה תפלה ארוכה, מתפלל אחר ג' ראשונות: הביננו, ואומר אחריה ג' אחרונות, וצריך לאמרם מעומד; וכשיגיע לביתו, אין צריך לחזור ולהתפלל. ואינו מתפלל הביננו בימות הגשמים, ולא במוצ"ש ויו"ט.

(ובהלכה ברורה אות ה' כתב שבזמנינו אין נוהגים להתפלל הביננו).

וכתב המ"ב (ס"ק א') מי שהתפלל הביננו שלא בשעת הדחק יצא בדיעבד. והאליה רבא מחמיר אפילו בדיעבד וכתבו האחרונים דאם רואה שהזמן תפלה עוברת אם יתפלל ארוכה מותר לכתחלה להתפלל הביננו והיינו בימות החמה:

ובביה"ל (ד"ה ואינו מתפלל) כתב שאם השעה עוברת במוצאי שבת ויו"ט הסתפק רעק"א אם יתפלל הביננו כיון שבדיעבד יצא אם לא אמר הבדלה בתפלה, ושעת הדחק כדיעבד דמי ועדיף שיתפלל הביננו בלא הבדלה מאשר שלא יתפלל כלל.

עוד כתב (ס"ק ב') ההולך בדרך מתפלל הביננו דוקא אם ירא שיפסיקוהו עוברי דרכים אבל סתם הולך בדרך צריך להתפלל כל השמונה עשרה ברכות אפילו תוך כדי הליכה.

עוד כתב (ס"ק ד') שאם עבר והתפלל הביננו במיושב נשאר הפמ"ג בספק דאפשר דצריך לחזור ולהתפלל במעומד כשבא לביתו:

עוד כתב (ס"ק ה') שמסתפק הפמ"ג אם התפלל הביננו במוצאי שבת וכלל בתוכה המבדיל שאפשר שלא יצא שעבר על תקנת חז"ל.

עוד כתב (ס"ק ו') שבימות הגשמים ובמוצאי שבת שלא אומר הביננו, אם הוא חולה או שעת הדחק גדול מתפלל תפילה קצרה דהיינו שמקצר ואומר כל ברכה וברכה בקיצור, וכולל הבדלה ושאלה. כך כתב הח"א ועיין שם בכלל כד' הנוסח. וכתב בביה"ל (ד"ה או שלא) שהיום לא נהגו להתפלל הביננו כלל שחוששים שאפילו השבע ברכות לא יכוין, ולא מספיק בדיעבד שמכוין רק באבות כנזכר בסימן קא' כיון שמתפלל רק שבע ברכות וצריך לכוין בכולם. אי נמי מפני שאם באנו לקצר כהיום מחמת טרדה לא נתפלל לעולם תפילה שלמה מפני רוב הטרדה בעוונותינו הרבים.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5