סעי' א' – מרחץ שלא רחצו בו מותר בק"ש, רחצו בו, בחיצוני מותר, בפנימי אסור אפילו בשאילת שלום, ובאמצעי אסור בק"ש ומותר בשאילת שלום. – ספר מנחת שי

——–

כתב הטור מגדמ' שבת י. מרחץ חדש שלא רחצו בו מותר לקרות בו ובישן בבית החיצון יש שם ק"ש ותפלה ומניח תפילין ויש שאילת שלום ובבית הפנימי הכל אסור וצריך לחלוץ תפילין ובאמצעי יש שאילת שלום ולא ק"ש ותפלה ואינו מניח תפילין אבל היו בראשו אין צריך לחלצן: וכתב הב"י שכך פסקו הרי"ף הרמב"ם והרא"ש. ואיתא בגמ' שם ובסוף פרק מי שמתו (כו.) דמרחץ שאמרו אע"פ שאין שם אדם כלומר שמאחר שנשתמשו בו אע"פ שעכשיו אין בו אדם מאיס בית הפנימי ואין קורין בו דהוי כמו בית הכסא שאע"פ שפינו הצואה ממנו אין קורין בו:

וכ"פ מרן מרחץ חדש שלא רחצו בו, מותר לקרות בו; ובישן, בבית החיצון שכל העומדין שם לבושים, מותר; ובאמצעי, שקצת העומדין שם לבושים וקצת ערומים, יש שם שאילת שלום אבל לא ק"ש ותפלה. {הגה: ומותר להרהר שם בד"ת (ר"ן פ"ק דשבת ופרק כל הצלמים);} ובפנימי, שכולם עומדים שם ערומים, אפילו שאלת שלום אסור. {(ואסור לענות אמן בבית המרחץ) (ר"ן פרק כירה).}

וכתב המ"ב (ס"ק א') אם רחצו בו אפילו פעם אחת נחשב מרחץ ישן לכל דיניו מאחר דהיה בו הזמנה ומעשה:

עוד כתב (ס"ק ב') מה שבית המרחץ חדש מותר לקרוא בתוכו ובבית כסא חדש אסור הוא משום שבית הכסא מאוס יותר ממרחץ.

עוד כתב (ס"ק ג') שהטעם שאסור בק"ש ותפלה בחדר האמצעי יש אומרים כיון שיש שם בני אדם ערומים יש עליו דין בית המרחץ. ויש אומרים שאין עליו דין בית המרחץ שהרי לא רוחצים שם ולא מאוס אלא האיסור משום שאסור לקרוא כנגד אנשים ערומים ולפי"ז כשאין שם ערומים מותר לקרוא. (ובהלכה ברורה אות ב' כתב אם אין בחדר האמצעי בני אדם ערומים מותר בו ק"ש או להתפלל או לברך). עוד כתב במ"ב אם עשו בבית הפנימי שינוי מעשה בגופו כגון שעקרו שם תנורו וכיוצא בו ועשוהו בית דירה מותר לו להניח בפתחו מזוזה ולברך עליה ולקרות ולהתפלל שם וכן הדין לענין בה"כ:

עוד כתב (ס"ק ד') שבבית האמצעי כל הברכות ודברי תורה אסור שם. עוד כתב שאם קרא בבית אמצעי והיה נגדו אדם ערום חוזר וקורא שהרי קרא נגד ערוה. אבל אם החזיר פניו וגופו ממנו לא חוזר. (ובהלכה ברורה סימן עה' אות כא' כתב יש להקל כשעוצם עיניו ונכון להחמיר להחזיר פניו). עוד כתב במ"ב לענין ברכת הטבילה במקוה אם המים קרים, לדעת הט"ז מקום זה דינו כבית האמצעי שהרי מקצתם ערומים שם ולדעת המחמירים בבית האמצעי אפילו שאין שם אדם ערום עכ"פ כיון שברכת הטבילה הכרחית לברך שם כדיעבד דמי ומותר לה לברך. ולדעת המ"א והברכי יוסף אין למקום זה דין בית אמצעי שאין שם זוהמא, ומותר לברך. אך עכ"פ לא תברך שהיא ערומה או כנגד ערוה. ובפרי מגדים כתב שטוב יותר שתברך במים ותעכרן ברגליה שלא יהיו אבריה נראים במים, שבתוך המים נחשב פחות מבית אמצעי מחמת כיסוי המים. ואם המים שבמקוה חמים יש לומר דיש בה הבלא ומכל מקום אפשר לומר דאין בה זוהמא והבלא כל כך כמו במרחץ. והני מקואות העומדים במרחץ גופייהו במרחץ ודאי אסור לברך שם ברכת הטבילה ואפילו במים צ"ע די"ל הבלא דמרחץ נפיש ובמים נמי אסור.

(ובהלכה ברורה סימן עד' אות ז' כתב המקואות שלנו שהם חמים דינם כדין החדר הפנימי שאסור לברך בתוכו, ותברך על הטבילה לבושה בחלוק בחדר סמוך).

עוד כתב (ס"ק ה') מה שכתב הרמ"א שמותר להרהר בד"ת בחדר האמצעי אפילו נגד ערוה אין איסור.

עוד כתב (ס"ק ו') בפנימי אסור בשאילת שלום כי שלום הוא שמו של הקב"ה שנאמר ויקרא לו ד' שלום וה"ה שאסור ליתן שלום לחבירו במבואות המטונפות דכל דינו כבית הפנימי ואדם ששמו שלום יש אוסרין בבית המרחץ לקרותו בשמו אלא בלשון לע"ז ויש מתירין כיון שאינו מתכוין על ענין השלום אלא להזכרת שמו של אותו אדם ובדברי סופרים הלך אחר המיקל וכן נוהגין וירא שמים יש לו להחמיר יען כי הרבה מאחרונים אוסרין ויבלע המ"ם ויאמר רק שלו בלא מ"ם או שלון בנו"ן וגם באגרת הרשות נכון שלא לכתוב שלום עם וא"ו רק שלם שמצוי לזרוק באשפות:

עוד כתב (ס"ק ז') דוקא בבית הפנימי לא יענה אמן אבל באמצעי מותר לענות אם שמע ברכה מבחוץ. גם אם שאל לו אדם דבר הלכה בבית הפנימי אסור לומר לו אין משיבין במרחץ וה"ה כשנתן לו אדם אחד שלום במרחץ אסור לומר אין משיבין במרחץ אבל רשאי לומר בכל זה מרחץ הוא דזה לא הוי אפילו הרהור אבל בבית אמצעי מותר לומר לו אין משיבין במרחץ ויש מחמירין גם בבית אמצעי בזה רק אם יש בו משום דרכי שלום מותר לומר בלשון זה. (ובהלכה ברורה אות ח' בחדר האמצעי של בית המרחץ מותר להשיב דבר הלכה בלא לבאר טעם הדבר). עוד כתב אין לשתות ומי שרוצה לשתות מסיק בפמ"ג שיברך בבית החצון או בחדר הבלן בשעה שאין שם בני אדם ערומים [או שיכנס בבית הטבילה במים עד למעלה מערותו] וגם יכסה ראשו ויברך וישתה שם מעט ע"מ לשתות במרחץ והוא שיהיה שם החדרים בבית אחד תוך בית המרחץ הא לברך חוץ למרחץ כלל אסור ופשיטא דלברך ולא לשתות כלל רק במרחץ בודאי אסור להפסיק בין ברכה לשתיה ועיין לעיל בסוף סי' ס"ב במ"ב וביאור הלכה. מזוזה במרחץ בבית הפנימי ובאמצעי פטור וה"ה מרחץ שיש לפניה חצר ובחצר עומדים שם מקצתן ערומים פטור ג"כ ודירת הבלן חייבת במזוזה דהוא חדר גמור אך מפני שמצוי שם בני אדם ערומים צריך לכסות המזוזה. מלץ הויז (הוא בית שמעבדים בו הלתת) שעושין ממנו לפעמים מרחץ פ"א או ב' בשנה או לייטער הויז (הוא חדר מדרגות של סולם) חייב במזוזה ויש אומרים דיש לכסות המזוזה. וכן מותר להתפלל בתוכו. בית שעומדין בו אמבטאות לרחיצה משמע מהאחרונים דדינו כבית הפנימי דנפיש שם הבלא וזוהמא: (ובהלכה ברורה אות ד' כתב מותר להרהר בדברי תורה בשעה שרוחץ בחדר האמבטיה שבתוך ביתו כשאין שם ביהכ"ס, ואפילו הוא ערום, מפני שאין בו זוהמא כמרחץ של רבים).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5