סעי' א' – מי שהתפלל יחיד יכול לומר במנין קדיש וברכו וברכה ראשונה וחזרה עם קדושה. ועדיף לחזר אחר ששה שלא שמעו. ואם אינו בקי יכול אחר אפילו ששמע לומר לו כל זה. – ספר מנחת שי

——–

במגילה כג: במשנה אין פורסין על שמע בפחות מעשרה. וכתב הר"ן כגון שהיו כאן עשרה בני אדם שהתפללו כל אחד בפני עצמו ביחיד ולא שמעו לא קדיש ולא קדושה הרי אחד מהם עומד ומתפלל בקדיש וברכו ומתחיל ביוצר עכ"ל. וכתב הב"י הטעם שאומר ברכת יוצר, למי שסובר שהקדושה שביוצר נחשבת לדברים שבקדושה ואין היחיד אומר אותה לכן היו אומרים ברכת יוצר מפני הקדושה שבה שלא אמרו. ולמי שסובר שיחיד אומר קדושה שביוצר, כיון שהש"צ אומר קדיש וברכו צריכים לברך שום ברכה שאם לא כן היו נראים כאילו הם כופרים חס ושלום שאומר להם לברך ואינם חפצים ולכן אומרים ברכה ראשונה של ברכות ק"ש. וכ"כ מהר"י אבוהב ז"ל. וכתב הר"ן שגם לטעם הראשון שצריך לומר ברכת יוצר מפני הקדושה שלא אמרו, גם בערבית שאין קדושה יאמרו ברכה ראשונה של ק"ש דלא פלוג רבנן בתקנתיהו. וה"ר יונה בשם הר"מ כתב פירוש אחר על אין פורסין על שמע פחות מעשרה והוא שאם יש אנשים שאינם בקיאים ורוצה הש"צ להוציאם י"ח ק"ש, אינם יוצאים עד שישמעו ויענו אמן, ואם לא יהיו עשרה שעונים אמן אין העניית אמן כלום, לכן צריך עשרה. וכמה יהיו מתוך העשרה שלא שמעו קדיש וברכו, לדעת ר"ת והתוס' והרא"ש והר"ן צריך שבעה, וטעמייהו משום דאיתא במסכת סופרים (פ"י ה"ז) רבותינו שבמערב אומרים בשבעה ונותנים טעם לדבריהם דכתיב (שופטים ה ב) בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' דאיכא שבע תיבות ויש אומרים אפילו בששה משום דברכו ששי הוא ובספר הישר (סי' עט) כתב אגדה בחמשה משום דליכא אלא חמש תיבות עד ברכו וכתבו התוספות עוד ונראה לי אפילו בשלשה שלא שמעו והכי פירושו דקרא בפרוע פרעות בישראל שלא עשו מה שמוטל עליהם לעשות אז יתנדב העם לברך את ה' וליכא אלא שלש תיבות עד בהתנדב עכ"ל: ולרמב"ם צריך שיהיו רוב שלא התפללו, היינו ששה אנשים. ולדעת רש"י מספיק אפילו אחד שלא שמע, ואפילו אחר ששמע אומר בשבילו. וכתב ר"י וסברא גדולה היא דלמה לא יצטרפו תשעה ששמעו עם היחיד שלא שמע שיאמר הוא דבר שבקדושה הרי הוא מקדש את ה' בעשרה. ודלא כר"ת שלא רצה לומר קדיש וברכו כיון ששמעו כולם חוץ ממנו. וכתב המהר"י אבוהב שכן נהגו העולם לעשות אבל יש להזהר שלא יאמר ברכו אם לא יהיה שם אפילו יחיד שרוצה לברך על שמע ע"כ כלומר שאם לא כן יהיו נראים חס ושלום ששליח ציבור אומר להם ברכו ואין בהם גם אחד שיברך: וכתב האגור שכך נהגו באשכנז כדעת רש"י. ושכן כתבו הסמ"ק והרוקח בשם רבינו טוביה שרבים נהגו להתפלל אפילו בשביל יחיד, וכן הוא במחזור ויטרי ובשאילתות דרב אחאי. וכתב הריב"ש בתשובה (סי' עו) שכן נראה שנטה לזה הר"ן בפירוש ההלכות: וכתב הב"י שהטור פסק כדעת רש"י ולענין מעשה יש לחזר אחר ששה שלא שמעו ואם אינם נמצאים כדאי הוא רש"י לסמוך עליו בשעת הדחק. מיהו לפי מה שכתב הטור בסימן רעג' בשם בה"ג שמי שקידש לאנשי ביתו ובא אצל אנשים אחרים שאין יודעים לקדש מקדש להם אבל אם יודעים לקדש אינו מקדש להם איכא למימר דהכי נמי אם יש באותם שלא שמעו בקי אין אותו ששמע מוציאו וכן ראוי לעשות: ולענין קדושה כתב הטור ויש מוסיפים עוד לאחר שיסיימו ברכה ראשונה לומר אבות וגבורות ואומר קדושה ואתה קדוש וקאמר שלא יעשו זה בפחות מעשרה. וכתב הב"י שהוא המשך המשנה ואין עוברים לפני התיבה בפחות מעשרה. ואם מפסיק בהאל הקדוש כתב הב"י בשם המנהיג ומנהג פרובינצא בני אדם המתאחרים לבא לבית הכנסת וכבר התפללו הכל יעמוד אחד שלא התפלל ויוציאם ידי חובתם כחזן אע"פ שכבר יצאו כולם חוץ מאלו. ובצרפת אף אם התפלל פורס להם על שמע לומר קדיש וברכו ויפתח ביוצר אור וקדושה עד יוצר המאורות וידלג ויאמר תפלת הלחש בקול רם בעבור קדושה וישלים הכל עכ"ל: וכתב הב"י ובספר שבלי הלקט (סי' כז) כתוב כדברי המנהיג. וכדאי הם לסמוך עליהם בשעת הדחק: והמהר"י אבוהב נסתפק אם החוזר ואומר קדושה אם כונת רש"י והטור לומר שאחר האל הקדוש יפסיק, או שימשיך ויאמר החזן את כל התפילה, וכתב שיש להחמיר שימשיך ויגמור כל התפילה.

וכ"פ מרן אם יש בני אדם שהתפללו כל אחד בפני עצמו ביחיד, ולא שמעו לא קדיש ולא קדושה, עומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה יוצר אור ולא יותר, וזה נקרא פורס על שמע לשון חתיכה פרוסה, שאין אומרים אלא קצת ממנה. {הגה: ועכשיו לא נהגו לומר כל ברכת יוצר אור, אלא אומרים קדיש וברכו והם עונים אחריו ברוך ה' וכו'. י"א שפורסין בק"ש של ערבית כמו בשחרית (כל בו וב"י בשם הר"ן), ולא נהגו כן משום דליכא קדיש קודם ברכו של ערבית.} לאחר שסיימו ברכת יוצר אור אומר אבות וגבורות וקדושה ואתה קדוש, וזה נקרא עובר לפני התיבה. ואין עושין דברים אלו בפחות מי' משום דהוי דברים שבקדושה. וצריך לחזור אחר ו' שלא שמעו, דהיינו רוב העשרה. ואם אינם נמצאים, אפי' בשביל אחד שלא שמע אומרים. ואפי' מי ששמע יכול לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה בשביל אותו שלא שמע, ומ"מ אם אותו שלא שמע בקי לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה מוטב שיפרוס ויעבור לפני התיבה הוא, משיפרוס ויעבור לפני התיבה אחר, שכבר שמע. {הגה: ומי שעובר לפני התיבה ואמר ג' הברכות הראשונות ישלים כל התפלה ולא יפסיק, אע"פ שכבר התפלל, אבל האחרים יכולין להפסיק אח"כ. וכל שכן שאם לא התפלל הפורס והעובר לפני התיבה תחלה, שישלים תפלתו אע"פ שיצטרך לקרות אח"כ ק"ש ולא יסמוך גאולה לתפלה (ב"י בשם מהרי"א). ואסור להפסיק בדברים אלו בין גאולה לתפלה או בק"ש וברכותיה, ולכן אסור לש"צ להפסיק בין ק"ש לתפלה או בק"ש וברכותיה כדי לפרוס על שמע לאותן הבאים לבהכ"נ לאחר שהתפללו הקהל קדיש וברכו והתחיל בברכת יוצר אור, אבל בברכת ערבית שהיא רשות יכול להפסיק להוציא אחרים י"ח. ומ"מ איש אחר יכול לפרוס על שמע או להתפלל ביו"ד כל התפלה, אפ' באותו ב"ה שכבר התפללו, להוציא אחרים י"ח, רק שלא יעמוד החזן השני במקום שעמד הראשון דזהו נראה גנאי לראשונים דהוי כאילו לא יצאו בראשונה י"ח (תשובת מהר"י מינץ סי' ט"ו). ונ"ל דוקא שעדיין הראשונים בבהכ"נ אלא שהשלימו סדרם, אבל אם יצאו הראשונים יוכל לעמוד החזן אף במקום שעמד הראשון.}

וכתב המ"ב בהקדמה שאם שמע ברכו אפילו מהעולים לתורה ולא נמצא כעת לפני יוצר לא יאמר שוב ברכו.

עוד כתב (ס"ק א') שהרדב"ז חולק על מרן וסובר שאם כולם התפללו ביחידות לא יוכל אחד לפרוס על שמע שפרח חובת תפילה מהם. והסכימו איתו כמה אחרונים. אבל אם אפילו אחד לא התפלל יוכל אחד שהתפלל לפרוס על שמע עבורו שכל ישראל ערבים זה לזה. (ובהלכה ברורה אות א' כתב שהמנהג היום שאם כולם התפללו ביחידות שלא פורסים על שמע כלל, רק יאמרו החזרה עם קדושה וברכת כהנים. ואם יש אחד שלא התפלל והשאר התפללו יאמר הוא קדיש וברכו בקול רם וימשיך בלחש, ושוב אומר שלושת הברכות של שמונה עשרה בקול רם עם הקדושה, וממשיך השאר בלחש. ובהליכות עולם ח"א עמוד קצח' כתב שרשאי לומר גם קדיש תתקבל).

עוד כתב (ס"ק ב') שהפורס על שמע קודם שיאמר קדיש יאמר קודם קצת פסוקים כנ"ל בסימן נד'.

עוד כתב (ס"ק ג') שאומר יוצר אור בקול רם והאחרים שומעים והשומע כעונה.

עוד כתב (ס"ק ד') שלדעת הרמ"א שלא אומר יוצר אור הוא משום שעונים ברוך ה' המבורך שוב לא נראים ככופרים במה שאמר להם לברך והם לא מברכים. והאליה רבה והמגן גיבורים הסכימו לדעת הרמ"א שלא יאמר יוצר אור.

עוד כתב (ס"ק ו') כתב הפמ"ג נראה ודאי אם יש אחד שלא התפלל עדיין מעריב יכול לעמוד בפני העמוד עם ט' שהתפללו ויאמר ברכו בקול רם וגם יאמר הברכה ראשונה בקול רם ויוצא אף להמחבר ואפשר דיוכל לומר ג"כ הקדיש שקודם ש"ע עכ"ל:

עוד כתב (ס"ק ח') מה שאמר מרן שאומר קדושה ואתה קדוש, הרמ"א כתב שיסיים כל התפילה, ולרדב"ז הנ"ל דוקא אם אחד לא התפלל. וכתב המג"א שאם אין שם ששה שלא התפללו לא יתפלל הש"ץ בלחש רק יתחיל מיד בקול רם דהא עיקר הכונה בהחזרה בזה הוא רק משום קדושה ויאמר הג' ראשונות בקול רם והשאר בלחש אבל כשיש רוב מנין הם כמו צבור גמור. ובביה"ל (ד"ה אומר) הסתפק לדעת הרדב"ז שסובר שפרח חובת קדושה לא עושים חזרה, מה הדין אם לא היה רוב מנין והתפללו תפילת לחש ואח"כ נתוספו עוד אנשים שלא התפללו ונעשו מנין וגם הם התפללו בלחש, האם גם באופן זה נאמר שפרח חובת קדושה מהם או דילמא כיון שקודם שהתפללו הנוספים היה כאן מנין וחל עליהם חובת קדושה הגם שהתפללו בלא מנין לא פרח חובת קדושה מהם. ונשאר בצ"ע.

עוד כתב (ס"ק יא') מה שכתב מרן שאם זה שלא שמע בקי עדיף שיפרוס הוא, כתב המג"א שהיום האבלים פורסים על שמע למי שלא שמע ואפילו הוא בקי, וכתב המ"ב זה מכיון שהיו פורסים בין הלחש לחזרה ואין פנאי לשאול מי יודע להתפלל אבל כשיש פנאי ראוי שמי שלא שמע שהוא יפרוס. (ולפי"ז הברכו שאנו אומרים קודם עלינו לשבח עדיף שיאמר מי שלא שמע, ובאופן שכולם שמעו לא צריך לאומרו. והמנהג שמי שאומר קדיש יתום הוא אומרו ואפילו כולם שמעו).

עוד כתב (ס"ק יב') מה שכתב הרמ"א שהאומר הברכות לא יפסיק והאחרים יכולים להפסיק פירוש שיכולים ללכת לדרכם שהעיקר היה רק בשביל הקדושה.

עוד כתב (ס"ק יג') מה שכתב הרמ"א שלא יסמוך גאולה לתפילה המגן אברהם כתב דלכתחלה אין נכון לעשות כן לבטל מצות סמיכת גאולה לתפלה משום קדושה אלא יתפלל כסדר ויסמוך גאולה לתפלה ואם יהיה אז עשרה בבהכ"נ יאמר קדושה. וכתב בביה"ל (ד"ה שישלים תפילתו) ופשוט שבשביל פריסת שמע אם אינם רוצים שארי האנשים להמתין עליו יכול לדלוג מפסוקי דזמרה ויאמר רק ב"ש ואשרי וישתבח ויפרוס על שמע אך אם אינם רוצים להמתין עליו כלל יאמר קצת פסוקים ואח"כ קדיש וברכו, ויחזור לברוך שאמר ולא יתחיל יוצר שברוך שאמר וישתבח היא תקנה קדומה.

עוד כתב (ס"ק יד') אם לא התחיל יוצר חוזר ואומר ברכו לאותם שבאו לבהכ"נ:

עוד כתב (ס"ק טו') מה שכתב הרמ"א שבערבית יכול להפסיק רוצה לומר בין גאולה לתפלה דהיינו אחר סיום ברכת השכיבנו ובלא"ה מפסיקין ג"כ בפסוקים אבל באמצע הברכות לא יפסיק: וכתב בביה"ל (ד"ה יכול להפסיק) ואע"ג דלעיל כתב דלא נהגו בערבית לפרוס על שמע מ"מ נ"מ למקום שנהגו [פמ"ג]: עוד כתב בביה"ל (ד"ה ומכל מקום) שכונת הרמ"א במה שאמר שאיש אחר יכול לפרוס היינו אע"פ שאמרנו שבברכות ק"ש לא יפסיק הש"צ לפרוס על שמע, אבל איש אחר יכול לפרוס על שמע.

עוד כתב (ס"ק טז') שאם יש קביעות שיתפללו בזה בהכ"נ כמה פעמים זה אחר זה אין קפידא שיעמוד החזן במקום שעמד הראשון אפילו לא יצאו הראשונים.

עוד כתב (ס"ק יז') אם אין חזן לאחרונים יכול אפילו החזן הראשון להתפלל שנית להוציא גם האחרונים [לבוש ומ"א] ופשוט דבזה אין צריך החזן לעמוד לפני התיבה כל עת התפלה אלא כשיגיעו לברכו הוא יאמר לפניהם קדיש וברכו ואח"כ יאמרו בעצמן מיוצר אור והלאה עד גמר י"ח בלחש כי במקומינו כולן בקיאין ואין נוהגין לצאת בזה ע"י ש"ץ ואח"כ יעמוד לפני התיבה לחזור התפלה כנהוג עם כל הקדישים שאחר התפלה:

עוד כתב (ס"ק יח') שכתב במשפטי שמואל שגם לענין הוצאת ס"ת לא יוציאו מנין שני כל עוד שהמנין הראשון נמצא במקום, ואין קביעות שיתפללו כך אחד אחר השני, משום גנאי לראשונים שיאמרו שלא יצאו ידי קריאה. אולם למגן גיבורים כיון שמפסיקים הרבה אין לחוש בזה כלל.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5