סעי' א' – לא יתפלל עד שיבדוק עצמו תחלה יפה. היה צריך לנקביו, אם אינו יכול להעמיד עצמו שיעור הילוך פרסה והתפלל, צריך לחזור ולהתפלל, ואם יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה יצא בדיעבד {{{ {.} }}} – ספר מנחת שי

——–

כתב הטור מברכות כג. תניא היה צריך לנקביו אל יתפלל משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל. וכתיב שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים. וא"ר אשי ואיתימא ר"ח בר פפא שמור נקביך בשעה שאתה עומד בתפלה לפני ואם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל, וה"מ שאינו יכול לעמוד על עצמו שיעור הילוך פרסה, אבל אם יכול לעמוד על עצמו תפלתו תפלה, אבל לכתחילה לא יתפלל עד שיבדוק עצמו תחילה יפה.

וכתב הב"י שכן הגרסא אבל אם יכול לעמוד על עצמו תפלתו תפלה, משמע רק בדיעבד תפלתו תפלה כיון שיכול לעמוד על עצמו שיעור פרסה, אבל לכתחילה לא יתפלל, ושכן דעת הרמב"ם וה"ר יונה והרא"ש. ודלא כגרסת הרי"ף אבל יכול לעמוד על עצמו מותר, שמשמע שמותר לכתחילה. וכתב הב"י וכיון דכל הני רבוותא מסכימים בכך הכי נקטינן: וזהו שכתב הטור אבל לכתחלה לא יתפלל עד שיבדוק עצמו תחלה יפה.

וכ"פ מרן היה צריך לנקביו, אל יתפלל, ואם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל; וה"מ שאינו יכול לעמוד עצמו שיעור הילוך פרסה, אבל אם יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה יצא בדיעבד, אבל לכתחלה לא יתפלל עד שיבדוק עצמו תחלה יפה. {הגה: וכל הנצרך לנקביו אסור אפי' בדברי תורה, כל זמן שגופו משוקץ מן הנקבים (הגהות מיימוני פ"ד מהל' תפלה).}

וכתב המ"ב (ס"ק ב') י"א דדוקא לגדולים חוזר, אבל לקטנים בדיעבד אין צריך לחזור ולהתפלל אפילו אין יכול להתאפק שעה וחומש. ויש חולקין: ובביה"ל (ד"ה וצריך לחזור) כתב ואין כח בידינו להכריע ביניהם . (בהליכות עולם ח"א (עמוד קסה) כתב שבקטנים אינו חוזר ומתפלל. ובהלכה ברורה אות ו' כתב שיחזור בתנאי של נדבה).

עוד כתב (ס"ק ג') הילוך פרסה הוא ד' מילין שהוא שיעור שעה וחומש: וכתב ביה"ל (ד"ה שיעור פרסה) והא דלא נקט בהדיא שיעור שעה וחומש כתב בחידושי רע"א בשם הגינת ורדים דבא להורות דאף אם ע"י שיושב במקום אחד יכול להעמיד עצמו מעט יותר מ"מ משערינן כאלו הוא מהלך שאין יכול להעמיד עצמו ולילך עד פרסה. (אולם בהליכות עולם ח"א (עמוד קסו) ובהלכה ברורה אות ג' כתב אפילו אם משער שלא יוכל להעמיד עצמו כשהוא מהלך אלא רק כשהוא יושב או עומד, אם התפלל יצא ידי חובתו).

עוד כתב (ס"ק ד') יכול להעמיד את עצמו שיעור פרסה ר"ל מעת התחלת התפלה היה בו כח לשהות שיעור זה. ומשמע אפי' אם אח"כ תיכף אחר התפלה הלך ועשה צרכיו והיה בתוך שיעור הזה יצא בדיעבד:

עוד כתב (ס"ק ה') לכתחלה לא יתפלל אפילו יכול לעצור בעצמו יותר מפרסה כיון שהוא מרגיש בעצמו קצת שצריך לנקביו. ואפילו אם עי"ז שינקה את עצמו לא יהיה יוכל להתפלל עם הצבור אפ"ה טוב יותר להתפלל ביחידי בגוף נקי אמנם אם רואה שעי"ז שיבדוק יעבור זמן תפלה לגמרי הסכים המ"א ושארי האחרונים שמותר להתפלל אם הוא משער בעצמו שיוכל לעצור שיעור שעה וחומש:

עוד כתב (ס"ק ו') מה שכתב הרמ"א אפילו בד"ת אסור, כ"ש בק"ש ושאר ברכות. ובדיעבד משמע מדברי הפמ"ג דאין צריך לחזור ולקרוא וכ"כ הרמב"ן במלחמות: וכתב בביה"ל (ד"ה אפילו בד"ת) דכ"ש לשאר ברכות ואפילו לבהמ"ז שלא חוזר.

עוד כתב (ס"ק ז') מה שכתב הרמ"א שאסור בדברי תורה שגופו משוקץ מיירי אפילו אם אינו מתאוה כ"כ שיהא בו משום בל תשקצו, אלא כיון שאינו יכול לעמוד עצמו עד פרסה, אסור. ובפרסה מותר אפילו בק"ש והשע"ת לעיל בסימן ו' סק"ד מחמיר בזה. ואם הוא מלמד תורה לרבים או דורש ובאמצע נצטרך לנקביו אפילו גדולים מותר לו לשהות עצמו דבל תשקצו הוא רק איסורא דרבנן ומפני כבוד הבריות נדחה:

וכתב בביה"ל (ד"ה היה צריך) וש"ץ שהוא צריך לנקביו קודם חזרת הש"ץ אם יכול להעמיד עצמו עד פרסה כיון דבדיעבד תפלתו תפלה ויש בזה משום כבוד הבריות פשוט דמותר לסמוך בזה על שיטת הרי"ף המיקל לכתחילה בשיעור פרסה ונראה דאף המחמירים מודים כאן מפני כבוד הבריות. וכן אם התחיל בהיתר ונתעורר לו תאוה בצבור באמצע התפלה עד דאית ביה משום בל תשקצו מותר לו לגמור התפלה משום דכבוד הבריות דוחה להאיסור דבל תשקצו. אבל אם אין יכול להעמיד עצמו בשיעור פרסה והוא קודם החזרה מהו, כיון דאמרו חז"ל דתפלתו תועבה וא"כ כל ברכותיו לבטלה ויש בהן משום לא תשא, אפשר דאין להקל משום כבוד הבריות, או אולי סלקו חז"ל איסורם מזה וממילא אין הברכה לבטלה וצע"ג. ואם נזדמן לו כן להקורא בס"ת כשעלה לבימה פשוט דמותר לו לקרוא, ששם בדיעבד קריאתו קריאה וכדלקמן וכ"ש אם כבר התחיל לקרוא ונתעורר לו תאוה דמותר לו לגמור את כל הקריאה וכדלקמן בס"ב:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5