סעי' א' – זמן תפלת השחר מעמוד השחר עד סוף ארבע שעות וכיון שעיקר מצותה בנץ לא יתפלל קודם ואם התפלל משעלה עמוד השחר יצא. ואם התפלל אחר ארבע שעות עד חצות אין לא שכר תפלה בזמנה אבל יש לו שכר תפלה. – ספר מנחת שי

——–

בגמ' ברכות כו. תנן תפלת השחר עד חצות רבי יהודה אומר עד ארבע שעות ומסיק בגמ' כז. דהלכתא כרבי יהודה הואיל ותנן בבחירתא כוותיה. ואסיקנא דעד סוף ארבע שעות קאמר. והא דתניא מצותה עם הנץ החמה כי תניא ההיא לותיקין ופירש רש"י לותיקין המקדימים למצוות ומחזרים לעשות דבר בזמנו ומצותו מקדימים לאחר הנץ החמה להתפלל, וכי תנן במתניתין למאחרים שלא יאחר יותר, שמשם ואילך עבר הזמן. וכתב הרא"ש שזמן התחלת התפלה הוא משעלה ברק השחר והאיר פני המזרח כיון שהסמיכו חכמים את זמן התפילה לקרבנות וזמן קרבן תמיד של שחר לרבי יהודה מעמוד השחר עד ארבע שעות, אלא שעיקר מצותה עם נץ החמה שנאמר יראוך עם שמש לכן לא יתפלל לכתחילה משעלה עמוד השחר אלא בנץ אבל אם התפלל משעלה עמוד השחר יצא. וכ"כ התוס' בשם ר"ח וכ"כ הרמב"ם שזמן תפלת השחר מתחיל משעלה עמוד השחר.

ולדעת רבינו ירוחם לפי פירוש הב"י עמוד השחר הוא אותו זמן של יראה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנו ואם התפלל מזמן זה יצא ומצוה מן המובחר להתפלל בנץ. ולמד כן ממה שאמרה הגמרא ברכות ט: אמר אביי לתפלה כאחרים דאמרי משיראה את חבירו ברחוק ארבע אמות ויכירנו. ודחה דבריו הב"י, שלתפלה הכונה תפילין וכך פירש רש"י ורבינו יונה.

וכתב הטור ואם עבר והתפלל אחר ארבע שעות עד חצות אע"פ שאין לו שכר תפלה בזמנה, שכר תפלה מיהא יש לו. וכ"כ הרי"ף והרמב"ם והרא"ש. וכתב הב"י הטעם שמקבל שכר תפלה אם שכח או עבר במזיד והתפלל אע"פ שלרבי יהודה אחר ארבע שעות אינו זמן התמיד, עכ"פ כדי למעט במחלוקת רבי יהודה ורבנן לכך אנו אומרים שלרבנן אחר ארבע שעות עד חצות נחשב תפלה בזמנה ולרבי יהודה אומנם לא נחשב תפלה בזמנה אבל מקבל שכר תפלה. (שהרי תפלות אבות תקנום והסמיכום רבנן על הקרבנות שיתפללו באותו זמן של הקרבת הקרבן. ולא בטלו חכמים לגמרי תקנת האבות שלא תחשב כלל תפלה למי שיתפלל שחרית אחר ארבע שעות שמסתמא עד חצות היה יכול להתפלל מצד תקנת האבות).

כתב הב"י שמחצות ולמעלה עד שיגיע זמן המנחה כיון דלאו זמן תפלה הוא כלל אינו מתפלל בשום ענין תפלת שחרית ואם התפלל אפשר דברכה לבטלה הוי. וכך משמע מהרשב"א.

וכ"פ מרן זמן תפלת השחר, מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה, כדכתיב: ייראוך עם שמש (תהילים עב, ה) ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח, יצא. ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום. ואם טעה, או עבר, והתפלל אחר ד' שעות עד חצות, אע"פ שאין לו שכר כתפלה בזמנה, שכר תפלה מיהא איכא. {הגה: ואחר חצות אסור להתפלל תפלת שחרית (ב"י בשם הרשב"א פרק תפלת השחר) וע"ל ריש סי' ק"ח.}

וכתב המ"ב (ס"ק א') שהנץ הוא בשעה שהחמה מתחלת לזרוח בראשי ההרים. ובביה"ל (ד"ה ואם התפלל) כתב בשם הרמב"ם בפיה"מ פ"א דברכות שעלות השחר הוא כשיעור שעה וחומש שעה קודם הנץ. ולדעת מרן עלות השחר פירושו שיאיר המזרח וקודם שיאיר הוא לילה גמור הוא ואם התפלל לא יצא אפילו בדיעבד, וכן ההיתר להתפלל בשעת הדחק משעלה עמוד השחר פירושו משהאיר פני מזרח. ושכן משמע מהרשב"א וכן דעת האליה רבא והמטה יהודה והגר"א והמגן גיבורים. וכן כל מקום שנזכר בש"ס או בפוסקים עלות השחר או עמוד השחר היינו האיר המזרח. אבל לדעת המגן אברהם והפר"ח והפרי מגדים עלות השחר הוא זמן קודם להאיר פני המזרח ונחשב ליום ולכן בשעת הדחק יכול להתפלל קודם שהאיר פני מזרח. ולהלכה כתב הביה"ל שבודאי צריך להחמיר בזה ואם עשה דבר שמצותו ביום קודם שהאיר פני המזרח צריך לחזור ולעשותו ביום לאחר שהאיר, וגם לענין תפילה צריך להתפלל אחר שהאיר אפילו בשעת הדחק, ואם התפלל בשעת הדחק קודם שהאיר לא יחזור להתפלל דסב"ל. ואם לא היה שעת הדחק והתפלל לא עלתה לו התפלה וצריך לחזור ולהתפלל, שכאן יש לצרף את מה שדייק הפמ"ג ברמב"ם שמי שהתפלל משעלה עמוד השחר ולא היה שעת הדחק לא יצא אפילו בדיעבד. וגם לפי זה צריך להיזהר במצוות טלית ותפילין שמצותם משיראה את חבירו בריחוק ארבע אמות ויכירנו שהוא זמן מועט אחר עלות השחר צריך להמתין זמן מועט אחר שיאיר פני המזרח שהוא זמן עלות השחר. (ובהלכה ברורה אות ג' כתב בדיעבד אם התפלל מיד אחר עלות השחר מעיקר הדין יצא, ונכון שיחזור בתנאי של נדבה. ע"כ. וצ"ע על הלוחות שלנו שמציינים זמן עלות השחר בזמן שהוא חושך גמור ולא מאירים פני מזרח. ויש בזה חשש ברכה לבטלה כשמברכים על טלית ותפילין, וכן הפועלים המתפללים קודם הנץ צריכים להיזהר בזה).

עוד כתב במ"ב בשם הפרי מגדים שבחג השבועות שערים כל הלילה נחשב לשעת הדחק ויכולים להתפלל קודם הנץ.

עוד כתב (ס"ק ג') שהאיר פני מזרח פירושו שיאיר פני כל המזרח ולא מספיק במה שיבריק השחר כנקודה בלבד. וכתב בחידושי רבי עקיבא איגר שאחר שהאיר פני מזרח נחשב ליום אפילו שעדיין נראים הכוכבים בשמים.

עוד כתב (ס"ק ד') שרק לענין תפלה אם התפלל אחר שהאיר המזרח יצא, כיון שהתפלה כנגד התמיד שהיה תיכף משהאיר המזרח. אבל לענין קריאת שמע שזמנה משיכיר את חבירו בריחוק ד' אמות מבואר בסימן נח' שאם קרא משהאיר המזרח לא יצא אם עשה כן פעם שניה באותו חודש ולא היה שעת הדחק. וכן לענין תפילין לא יברך עליהם עד שיגיע זמן משיכיר את חבירו.

עוד כתב (ס"ק ה') הטעם שזמן תפלה עד שליש היום שהוא זמן סוף ארבע שעות זמניות, משום שקרבן התמיד מעולם לא אחרוהו יותר משליש היום. וצריך לגמור תפילת שמונה עשרה בתוך שליש היום. וכתב בביה"ל (ד"ה יצא) שהפר"ח חולק על השולחן ערוך וסובר שג' זמנים הם מעלות השחר עד האיר המזרח יצא בדיעבד, ומהאיר המזרח עד הנץ זמנה לכתחילה, ובנץ היא מצוה מן המובחר. וכתב הביה"ל שהנוהגים שלאחר זמן משיכיר את חבירו ברחוק ד' אמות קוראים ק"ש וברכותיה ומתפללים, כיון שהאיר פני המזרח אפשר שאין למחות בידם. ולכ"ע למצוה מן המובחר אין להתפלל קודם הנץ.

עוד כתב (ס"ק ו') שאם שגג ולא התפלל עד אחר ארבע שעות יתפלל אחר ארבע שעות, ואם הזיד יתפלל בתנאי של נדבה. (ואף שפשטות דברי מרן משמע שלא יכול להתפלל אחר ארבע שעות אפילו נאנס, ויתפלל מנחה שתיים. וכ"כ הכה"ח אות י' שכן משמע לשון מרן, אלא שיש מפרשים שלאו דוקא אם התפלל בדיעבד קאמר, אלא שיכול להתפלל לכתחילה עד חצות, וכתב הכה"ח שכן נראה עיקר ע"פ הסוד. וכ"כ בהליכות עולם ח"א עמוד קעב' ובהלכה ברורה אות ט' שאם היה במזיד יתפלל בתנאי של נדבה, וכתב שבשבת שלא מתפללים תפלת נדבה אם הזיד ולא התפלל שחרית עד אחר ארבע שעות שוב לא יכול להתפלל).

עוד כתב (ס"ק ו') שאם התפלל תפלת שחרית בתוך החצי שעה שאחר חצות יצא בדיעבד ולא יתפלל מנחה שתים.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5