סעי' א' – המתפלל לא יעמוד על גבי כלי משום ביעתותא, וגם לא על גבי מדרגה גבוהה ג"ט משום שאין גבהות לפניו – ספר מנחת שי

——–

בגמ' ברכות י: ובתוספתא דברכות פ"ג (הי"ז) לא יעמוד אדם על גבי מטה ולא על גבי כסא ולא על גבי ספסל ולא על גבי מקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך שאין גבהות לפני המקום שנאמר ממעמקים קראתיך ה' ואם היה זקן או חולה הרי זה מותר:

וכתב ה"ר מנוח שאם כוונתו במה שעומד על מקום גבוה להשמיע קולו לציבור אפילו על גבי כסא וספסל מותר. וכן כתוב בספר אהל מועד וכן כתבו רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל והכל בו בשם רב מתתיה וכן כתב רבינו ירוחם בשם רב חנוך גאון וכן כתב ה"ר דוד אבודרהם.

וכתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל דהא דתניא לא יעמוד על גבי מטה וכו' ואח"כ אמר ולא על מקום גבוה ולא אמר רק לא יתפלל על מקום גבוה, יראה שבא להודיענו שעל גבי מטה או על גבי ספסל או על גבי כלי אפילו שלא יהיה גבוה שלושה טפחים לא יתפלל עליהם לפי שיש לחוש לטירדא שהוא טרוד שמא יפול ולא יתכוין בתפלתו ואח"כ אמר ולא על מקום גבוה ואפילו שלא יהיה כלי אלא קרקע עולם. ע"כ . (נמצא שאם עומד על גבי כלי אם הוא פחות מג' טפחים אסור רק משום ביעתותא ואם הוא גבוה שלושה אסור גם משום גבהות. ומקום גבוה שאינו כלי אין בו ביעתותא ולכן רק אם יש בו ג' טפחים אסור משום גבהות ופחות מג' נחשב כלבוד לקרקע ולא נקרא מקום גבוה).

וכ"פ מרן המתפלל, לא יעמוד על גבי מטה ולא על גבי כסא ולא על גבי ספסל {(ואפי' אינן גבוהין ג', ב"י בשם מהרי"א),} ולא על גבי מקום גבוה, אלא א"כ היה זקן או חולה, או שהיה כוונתו להשמיע לצבור.

וכתב המ"ב (ס"ק א') הטעם שהתירו לזקן או חולה הוא משום שלא הטריחוהו לרדת מהמקום שנמצא בו ואפילו הוא מקום גבוה שיש בו גם משום ביעתותא, או שהתירו לו רק באופן שאין לו ביעתותא רק שהוא מקום גבוה.

עוד כתב (ס"ק ב') מה שכתב הרמ"א בכלים אפילו אינן גבוהין ג' אסור, הב"ח והט"ז מתירין אבל הא"ר פוסק כהרמ"א. (וכך משמע דעת הב"י שהסכים למהרי"א).

עוד כתב (ס"ק ה') להשמיע לצבור מותר לו לעמוד ע"ג מקום גבוה ואפילו ע"ג כסא או ספסל ואין בזה משום גבהות. ויש מן האחרונים שכתבו דהיכא דיש בו משום ביעתותא אפילו להשמיע לצבור אסור. כתב המ"א שעכשיו נהגו שהמקום שהש"ץ עומד עליו הוא עמוק משאר ביהכ"נ משום ממעמקים קראתיך ה' ולכן נקרא הש"ץ בכ"מ יורד לפני התיבה:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5