סעי' א' – המלוין את המת, שאין למטה צורך בהם, חייבים בק"ש, ופטורים מתפלה; ונשים ועבדים, פטורים מק"ש וחייבים בתפלה, וקטנים שהגיעו לחינוך, חייבים לחנכם. – ספר מנחת שי

——–

כתב הטור כל הפטורין מק"ש כגון שעוסקין במצוה או בטרידת מצוה פטורין מן התפלה. וכתב הב"י שפשוט הוא דכיון דפטורים מק"ש דאורייתא כל שכן מתפילה שהיא מדרבנן:

וכתב עוד הטור שעדיפים עליהם חילופי נושאי המטה שאין למטה צורך בהן שפטורין מן התפלה אף ע"פ שחייבין בק"ש. וכתב הב"י שפשוט הוא ממשנה ברכות יז: נושאי המטה וחילופיהם וחילופי חילופיהם את שלפני המטה ואת שלאחר המטה את שהמטה צריכה להם פטורים ואת שאין המטה צריכה להם חייבים אלו ואלו פטורים מן התפילה. וכתב רש"י פטורין מן התפילה, דלאו דאורייתא היא. ורבותינו פירשו לפי שיש להם עוד שהות. ולי נראה שאין זה לשון פטור. ע"כ. (אפשר שכוונת רש"י כיון שתפלה לאו דאוריתא לכן תדחה מפני מצות לוית המת שאינה דאוריתא, אבל ק"ש שהיא מדאוריתא לא תדחה מפני כך שעוסק במצוה שהיא מדרבנן. אא"כ עסוק בקבורת המת ממש כמו נושאי המטה. ומה שפירשו רבותיו דחה שא"כ היה למשנה לומר אלו ואלו ידחו התפלה, ולא פטורים, כיון שאין מצב שלא יתפללו מחמת לוית המת. אבל לרש"י שייך לשון פטורים שהרי אם אין שהות להתפלל והם באמצע הלויה פטורים מהתפלה). ורבינו יונה (י: ד"ה אלו) כתב שהטעם היותר נכון מפני שבתפילה צריך להתפלל מעומד ואינם יכולים לשהות כל כך אבל ק"ש שיכולים לאמרה בעוד שמהלכין די לעמוד בפסוק ראשון שלא יתעכבו בו אלא מעט וחייבין:

כתב הרמב"ם בפ"ו מהלכות תפילה (ה"י) כל המלוין את המת אע"פ שאין למטה צורך בהם פטורין מן התפילה. וכתב הב"י שמדברי הטור נראה שדוקא נושאי המטה בין שהם לפניה או לאחריה פטורים, אבל שאר המלוים חייבים הם, ופשטא דמתניתין הכי משמע דאלו ואלו לא קאי אלא אנושאי המטה בין שהם לפניה או לאחריה שנזכרו בראש המשנה ולא אשאר מלוים שלא נזכרו. ודעת הרמב"ם דאף ע"ג שהיו מנושאי המטה כיון שעכשיו אין למטה צורך בהם אין חילוק בינם לשאר המלוים: ובפירוש המשניות נתן טעם לדבר שפטורים מהתפלה מפני טרדת הלב . (שתפלה צריכה כונה יותר מקריאת שמע).

עוד במשנה ברכות כ. נשים ועבדים וקטנים פטורין מק"ש ומן התפילין וחייבים במזוזה ובתפילה ובברכת המזון ומפרש טעמא בגמרא משום דתפילה רחמי נינהו ופירש רש"י וחייבים בתפילה דתפילה רחמי היא ומדרבנן ותיקנוה אף לנשים ולחינוך קטנים: וכתב הטור ונשים ועבדים חייבין בתפלה, וקטנים שהגיעו לחינוך צריך לחנכם להרגילם. ובעל קרי י"א אע"פ שא"צ אפי' רחיצה בט' קבין לק"ש צריך הוא לתפלה וכ"כ הרמב"ם ז"ל ומיהו נהגו שלא להצריך שום דבר אפילו לתפלה: וכתב הב"י שלענין בעל קרי נתבאר בסימן פח'.

וכ"פ מרן כל הפטורים מק"ש פטורים מתפלה, וכל שחייב בק"ש חייב בתפלה; חוץ מהמלוין את המת, שאין למטה צורך בהם, שאע"פ שהם חייבים בק"ש, פטורים מתפלה; ונשים ועבדים, שאע"פ שפטורים מק"ש חייבים בתפלה, מפני שהיא מ"ע שלא הזמן גרמא; וקטנים שהגיעו לחינוך, חייבים לחנכם.

וכתב המ"ב (ס"ק א') הפטורים מק"ש הם העוסקים במצוה או שטרודים טרדת מצוה וכמבואר בסימן ע' ס"ג:

עוד כתב (ס"ק ב') שאין למטה צורך בהם ר"ל שאינם מוכנים כלל לעזור בנשיאת המטה דאל"ה פטורין גם מק"ש וכדלעיל בסימן ע"ב ס"א עי"ש:

עוד כתב (ס"ק ג') פטורים מתפלה הואיל והיא מדברי סופרים ועוד שהיא בעמידה ואין יכולין לשהות כ"כ אבל ק"ש עיקר כונתה ועמידתה אינה אלא בפסוק ראשון ובקל יוכל לעמוד ולכוין. ואם עבר זמן תפלה עי"ז אין צריך להשלים בתפלה הסמוכה כיון דבשעת חובתו היה פטור מן הדין וכדלעיל בסוף סימן צ"ג עי"ש במ"ב: (ובהלכה ברורה אות א' כתב שישלים בתנאי של נדבה).

עוד כתב (ס"ק ד') מה שכתב מרן שהטעם שנשים חייבות בתפלה מפני שהיא מ"ע שלא הזמן גרמא. כל זה לדעת הרמב"ם שרק זמני התפלה הם מדברי סופרים אבל עיקר מצות תפלה היא מן התורה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם איזו עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה אלא שאין לה נוסח ידוע מן התורה ויכול להתפלל בכל נוסח שירצה ובכל עת שירצה ומשהתפלל פ"א ביום או בלילה יצא י"ח מן התורה. וכתב המ"א שע"פ סברא זו נהגו רוב הנשים שאין מתפללין י"ח בתמידות שחר וערב לפי שאומרות מיד בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומן התורה יוצאות בזה ואפשר שאף חכמים לא חייבו יותר. אבל דעת הרמב"ן שעיקר מצות תפלה היא מד"ס שהם אנשי כה"ג שתיקנו י"ח ברכות על הסדר להתפלל אותן שחרית ומנחה חובה וערבית רשות ואע"פ שהוא מ"ע מד"ס שהזמן גרמא והנשים פטורות מכל מ"ע שהזמן גרמא אפילו מד"ס כגון קידוש הלבנה אעפ"כ חייבו אותן בתפילת שחרית ומנחה כמו אנשים הואיל ותפלה היא בקשת רחמים. וכן עיקר כי כן דעת רוב הפוסקים וכן הכריע בספר שאגת אריה. (ובהלכה ברורה אות ב' כתב למנהג הספרדים אינן חייבות אלא בתפלת שמונה עשרה אחת ביום). ע"כ יש להזהיר לנשים שיתפללו י"ח ונכון ג"כ שיקבלו עליהן עול מלכות שמים דהיינו שיאמרו עכ"פ שמע ישראל כדאיתא בסימן ע' ויאמרו ג"כ ברכת אמת ויציב כדי לסמוך גאולה לתפלה כמו שכתב המ"א בסימן ע' . (בהלכה ברורה סימן ע' אות ב' כתב יש ללמדן שלא יאמרו ברכות אלו בשם ומלכות. ולמנהג האשכנזים אם רצו לברך אמת ויציב בשם ומלכות הרשות בידן). וכ"ז לענין שחרית ומנחה אבל תפלת ערבית שהוא רשות אע"פ שעכשיו כבר קבלוהו עליהם כל ישראל לחובה מ"מ הנשים לא קבלו עליהם ורובן אין מתפללין ערבית. ותפלת מוספין בצל"ח כתב דפטורות אבל בספר מגן גבורים פסק דחייבות עי"ש: (בהלכה ברורה אות ג' כתב אם רצו להתפלל מוסף אין למחות בידן שיש להם על מה שיסמוכו).

עוד כתב (ס"ק ה') קטנים שהגיעו לחינוך חייב לחנכם להתפלל י"ח ערב ובוקר. ומ"מ רשאי ליתן להם לאכול קודם תפלת שחרית ואסור לענותם כמש"כ בסימן רס"ט ושמ"ג לענין להאכילם קודם קידוש: (בהלכה ברורה אות ו' כתב ומכל מקום כשהגיע לגיל שתים עשרה שנה ויום אחד ראוי לחנכו שלא יאכל).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5