——–
משנה (מב.) ברך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון. ברך על הפת פטר את הפרפרת על הפרפרת לא פטר את הפת. ופרשו התוס' בשם רבנו חננאל שפרפרת היא פת הצנומה בקערה ואין בה תואר לחם ומברך עליה בורא מיני מזונות והיה דרכם לאוכלה לפני הסעודה ולאחריה לאחר שמשכו ידיהם מן הפת קודם ברכת המזון. וכתב רבינו יונה שאין זה מתקבל לומר שהיו אוכלים פת צנומה אחרי הסעודה וכתב ואפשר שהיו אוכלים אותה ע"י דבש או ע"י דברים מתוקים. וכתב הב"י שחייב להסביר שהפת הצנומה מעורבת בדבש שהרי מבואר בסימן קסח' שפרורי לחם דקים ברכתם המוציא לחם מן הארץ וא"כ מדוע לא תפטור הפרפרת את הפת אלא ודאי שמעורבים הפירורים בדבש או מרק הנקראת חביצא ודינה כמעשה קדירה שברכתה בורא מיני מזונות. וכך פרוש המשנה ברך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון קודם ברכת המזון, אע"פ שהפת לא פוטרתה כיון שבאה אחר שמשכו ידיהם מן הפת והוי דברים הבאים מחמת הסעודה שלא בתוך הסעודה שאין הפת פוטרתה, עכ"פ כיון שברך על הפרפרת שקודם המזון פטר הפרפרת שאחר המזון. אבל ברך על הפת פטר את הפרפרת שבתוך המזון שכיון שהיא מדברים הבאים בתוך הסעודה שפת פוטרתם. (לכאורה קשה אם הפרפרת היא מדברים הבאים בסעודה כדי לשבוע א"כ ברכתה המוציא כמו בבצק ממולא בבשר שלא נחשב כפת הבאה בכסנין וברכתו המוציא כנזכר בסימן קס"ח סעי' יז' כיון שדרך לאוכלם לשובע. ואם הב"י כתב שברכתה מזונות משמע שהיא עשויה כעוגה ומיני מתיקה, שאינם באים מחמת הסעודה, וא"כ איך כתב שנפטרת בברכת הפת כדברים הבאים תוך הסעודה. והב"י בסימן קעז' (ד"ה ודעת הרשב"א) כתב שאם אוכל פת הבאה בכסנין בתוך הסעודה כיון שנקראת פת ואפשר לקבוע עליה סעודה ולברך עליה המוציא ברכת הפת פוטרתה, ורק אם אוכלה לאחר סילוק שולחן צריכה ברכה כיון שבאה לקינוח לא נחשבת אכילה שבתוך הסעודה ולא נפטרת בברכת הפת, ולדידן שאין אנו מסלקים השולחן תמיד חשוב תוך הסעודה. וא"כ צ"ע למה הילקו"י עמוד קפז' החמיר בזה וכתב שיאכל העוגה לאחר הסעודה. ותירץ ידי"נ הרב ברוך אליהו שליט"א שמרן לא סובר כדעת הרשב"א וסובר שצריך לברך על מזונות בתוך הסעודה אף על דבר שאפשר לקבוע עליו סעודה, וכמו שפסק בסימן קסח' סעי' ח' שמברך על הלחמניות נילי"ש מזונות בתוך הסעודה וכדעת ההגמ"י הביאו הב"י שכתב שפת לא פוטרתם מברכה שלפניה דלא חשיבי מחמת סעודה יותר מפת הבאה בכסנין שטעונים ברכה לפניהם ולא לאחריהם. ע"כ. ומה שהפת פוטרת את הפרפרת שברכתה מזונות צ"ל שפרפרת זו יש בה משני הדרכים והיא כמו בורקס שנאכל גם בלא סעודה לקינוח וגם בא בתוך הסעודה לשבוע, לכן ברכתם מזונות כשאוכלם בלא סעודה, ואם אוכלם בתוך סעודה תורת סעודה עליהם ולא לקינוח בעלמא וצריך לברך עליהם המוציא אלא שברכת המוציא על הפת פוטרתם. ומה שכתב בסימן קסח' לברך על הלחמניות מדובר שלא אוכל מהם להשביע רעבונו אלא לקינוח ומתיקה, וכמ"ש המ"ב שם ס"ק מא'. והעוגה שדיבר בה הילקו"י היא באה לקינוח ולכן לא חשיבא כדברים הבאים מחמת הסעודה ולכן הפת לא פוטרתה, שאין ברכת המוציא פוטרת מזונות כשאין דעתו לפטור. ועכ"פ לא מברך עליה מזונות בתוך הסעודה כיון שאנו מסופקים אם ברכתה המוציא ופת פוטרתה, ולכן מספק לא יברך עליה ועדיף שיאכלנה לאחר הסעודה. ודפח"ח).
וכ"פ מרן ברך על הפת, פוטר את הפרפרת דהיינו פירורי פת דק דק שדיבקם עם מרק או דבש; ברך על הפרפרת, לא פטר את הפת. הגה: בירך על הפרפרת, פוטר מעשה קדרה שהוא דייסא וכיוצא בו; וכן אם בירך על מעשה קדרה, פוטר את הפרפרת (גמרא פרק כיצד מברכין ורמב"ם בפירוש המשנה).
וכתב המ"ב (ס"ק ב') בשם השטמ"ק שאפילו כיון בפרוש בברכת מזונות על הפרפרת לפטור את הפת לא מועיל.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…