סעי' א' – בית הכסא ישן אם יש לו מחיצות קורא נגדו כשאין ריח רע ואם אין לו מחיצות אסור לקרות כנגדו. – ספר מנחת שי

——–

בגמ' ברכות כו. אמר רבי יוסי בר חנינא בית הכסא שאמרו אף על פי שאין בו צואה, לא יתפלל כנגדו. וכתב הרי"ף דוקא ישן אבל חדש שלא השתמש בו כלל לא. וכתב רבינו יונה שישן שאין בו צואה כיון שהיה אסור מתחילה אסור הוא מן התורה משום והיה מחניך קדוש וכל דבר שאסור מן התורה הכי נמי אסור כנגד ארבע אמות שלו עכ"ל: (וגם מהמרדכי שהביא הב"י בסעי' ה' משמע שבישן ואין בו צואה מרחיק ד' אמות ולכאורה מהגמ' משמע שאסור כנגדו כמלא עיניו אע"פ שאין בו צואה, כדאמר רבי יוסי בר חנינא בית הכסא שאמרו אף ע"פ שאין בו צואה. ועיין במג"א ס"ק ה' שעמד בזה וכתב שמי שפוסק בבעיא דרבינא אם יש זימון לבית הכסא, לקולא, והיינו שחדש מותר להתפלל בתוכו, יפרש בישן שפינו ממנו הצואה שלא צריך להרחיק מלא עיניו אלא רק ד' אמות, וכך יפרש המרדכי, אבל אנו שפוסקים לחומרא, צריך להרחיק מלא עיניו. עיי"ש. אבל עדיין צ"ע למה פסק מרן בסעי' ה' כהמרדכי והרי בבעיא דרבינא בסעי' ב' פסק לחומרא. ועיין מש"כ בסעי' ה' בביאור דברי המרדכי והב"י ולפי"ז גם למרדכי מרחיק מישן שפינו ממנו הצואה לפניו כמלא עיניו). וכתב הב"י שדוקא בביהכ"ס ישן שאין לו מחיצות אסור להתפלל כנגדו אבל אם יש לו מחיצות נחשב לרשות אחרת ומותר, וראיה לזה ממה שהקשתה הגמרא מדין בית הכסא שקל מצואה ולא תרצה שאני בית הכסא שיש בו מחיצות, שמע מינא שבית הכסא שאמרו אין לו מחיצות אבל אם יש לו מחיצות קורא כנגדו בסמוך ואינו חושש דכיון דמחיצה מפסקת הוי רשות בפני עצמו. ואפשר דאפילו במחיצות שאינן גבוהות עשרה כל שאין קרקע הבית [הכסא] נראה לו שרי לקרות כנגדה דדמי לכפה כלי על הצואה או מי רגלים דשרי לקרות בסמוך להם ואע"ג דאיכא למימר שאני בית הכסא דחמיר שאף על פי שאין בו צואה אסור לקרות כנגדו מכל מקום כיון שיש בו מחיצות המעכבות מלראות קרקע הבית הכסא הדעת נוטה להתיר לקרות כנגדו:

וכ"פ מרן אסור לקרות כנגד בית הכסא ישן, אפילו פינו ממנו הצואה. ויראה לי דהיינו כשאין לו מחיצות, אבל אם יש לו מחיצות, אע"פ שיש בו צואה, קורא כנגדו בסמוך ואינו חושש אם אין מגיע לו ריח רע.

וכתב המ"ב (ס"ק א') אסור לקרות כנגדו ר"ל לפניו כמלא עיניו ולאחריו ד"א ואם יש שם ריח רע צריך ד"א ממקום שכלה הריח:

עוד כתב (ס"ק ב') אסור לקרוא כנגד בית הכסא מהתורה כיון שזה המקום מכבר דרכו להיות בו צואה אין זה מחניך קדוש ע"כ אם נסתפק לו אם הוא בה"כ ישן או חדש אזלינן לחומרא כדין כל ספק צואה לעיל בסימן ע"ו ס"ז:

עוד כתב (ס"ק ג') ופשוט דאפילו אם לא הזמינו מתחלה לאותו המקום לבה"כ כיון שהדרך לפנות שם נקרא בה"כ ישן וראיה מלעיל סימן מ"ב שכתבו שם הפוסקים דאם דרכו תמיד לצור תפילין בהסודר אסור להשתמש בו תשמיש אחר כאלו אזמניה עי"ש: וכתב בביה"ל (ד"ה ויראה לי) במקום שרגילים להתפנות שם ובחג הסוכות מפנים ומנקים המקום ובונים שם סוכה, אע"פ שאין הפינוי מועיל לבית הכסא ישן עכ"פ כשהוא בונה סוכה נעקר ממנו שם בית הכסא ומשמע בפנים מאירות שעקירת השם מהני לזה. רק צריך לבדוק הכתלים של הבית ולנקותם דאל"ה יהיה אסור לו לברך ולקדש שם דאולי הם מטונפות מכל השנה כי הלא הוא מקום הראוי לו להסתפק בו וכדלעיל בסימן ע"ו ס"ז וח'. ושומר נפשו ירחק מלעשות סוכה במקומות אלו אלא ירחיקנה מאחורי הבתים במקום שהוא נקי ואם יצטרך לעשות עי"ז עירוב יטלטל ע"י עירוב:

עוד כתב (ס"ק ד') באופן שיש מחיצות שמותר לקרוא כנגדו בסמוך לו, נראה דאיירי במגיעות לארץ או עכ"פ עד פחות מג' טפחים סמוך לארץ דאמרינן לבוד דאל"ה אסור לדעת רב האי גאון המובא בב"י סימן פ"ז עי"ש:

עוד כתב (ס"ק ה') גם כשיש מחיצות אם מגיע ר"ר אסור עד שירחיק ד"א ממקום שכלה הריח. וכתב בביה"ל (ד"ה אם אין) אף שבריח המגיע מרשות אחרת יש מחלוקת אם צריך להרחיק ד' אמות ממקום שכלה הריח שאני מחיצות בית הכסא שי"א שלא מפסיקות לענין ריח לכ"ע, ועוד שבסתם מחיצות יש הרבה אחרונים שסוברים שצריך להרחיק ד' אמות ממקום שכלה הריח. עוד כתב במ"ב ודע דדעת המחבר להתיר אפילו במחיצות שאין גבוהות יו"ד כדאיתא בב"י ובזה חולקים עליו כל האחרונים ובגבוהות יו"ד יש מן האחרונים שסוברין כוותיה והרבה מן האחרונים שחולקין גם בזה וטעמם דס"ל דכיון דהמחיצות מיוחדות לקבל צואה כמו צואה דיינינן להו וכגרף של רעי לקמן בסימן פ"ז דאסור אפילו אין בו ריח רע וכן מדברי הגר"א בביאורו משמע ג"כ שדעתו להחמיר בזה וכן בפמ"ג ובדה"ח ושאר הרבה אחרוני זמנינו כולם מחמירין בזה וס"ל דצריך להרחיק מהמחיצות ד"א ולפניו כמלא עיניו אפילו פינו ממנו הצואה ואין בו ריח רע ולכן צריך ליזהר שלא לקרות ולהתפלל ולדבר בד"ת בחצר כנגד בית הכסא כמלא עיניו אע"פ שהוא סגור ואי אפשר לראות הצואה שבו ולכן נכון ליזהר כשעושה סוכה בחצר שיעשה בענין שלא יהיה מכוון מחיצות בה"כ נגד פתח הסוכה כשהיא פתוח דאז יהיה צריך ליזהר בזה בעת שהוא מדבר ד"ת ושאר דברי קדושה וכן אם יש נגד חלון ביתו בית הכסא והחלון פתוח והוא עומד בביתו ופניו כלפי בית הכסא נכון ליזהר מלדבר אז דברי תורה ומ"מ לעת הדחק יש לסמוך להקל אם אין מגיע לו ריח רע דאיכא ס"ס [היינו הב"י והב"ח בסימן זה דמתירין במחיצות גבוהות עשרה והרא"ש בסימן ע"ט ס"ב דמתיר אפילו בצואה כשהוא ברשות אחרת אף דרואה אותה] ובעוצם עיניו לכו"ע מהני בכה"ג. (ובהלכה ברורה אות ג' כתב בית הכסא שיש לו מחיצות למנהג הספרדים יש להקל לקרוא כנגדו, ונכון להחמיר שיהיו המחיצות גבוהות עשרה. וגם למנהג האשכנזים המיקל במחיצות גבוהות עשרה יש לו על מה שיסמוך). עוד כתב במ"ב עוד כתבו האחרונים דמה דאנו מחמירין במחיצות בה"כ לדונם מבחוץ כצואה דוקא במחיצות שאינם נעשים אלא בשביל בית הכסא כגון שעשה בחצר חדר מיוחד לזה אבל אם בנה במחיצה של בית שהסמיכה לאותה מחיצה אע"פ שאותה מחיצה הוא מחיצה של בה"כ ממש אין על אותה מחיצה דין בה"כ לענין זה ומותר לקרות אפילו בסמוך כיון שאין המחיצה מיוחדת לבה"כ לבד:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5