——–
במשנה מ: היו לפניו מינין הרבה רבי יהודה אומר אם יש בניהם מין שבעה עליו הוא מברך. וחכמים אומרים על איזה מהם שירצה מברך, ובגמ' אמר עולא מחלוקת בשברכותיהן שוות דרבי יהודה סבר מין שבעה עדיף ורבנן סברי מין חביב עדיף, אבל בשאין ברכותיהן שוות דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה.
וכתב הרא"ש שהלכה כרבי יהודה שבברכות שוות מין שבעה עדיף על מין חביב כיוון שלקמן סוברים כמה אמוראים שכל המוקדם בפסוק מוקדם בברכה א"כ זו כסברת רבי יהודה שמברך על מין שבעה ולא על החביב. וכ"פ בה"ג ורבנו יונה והתו"ס וראב"ד והרשב"א והסמ"ג והמרדכי בשם הר"מ, ונראה שגם המרדכי פוסק כן, ודלא כרב האי ורש"י שכתב המרדכי שסוברים שהלכה כרבנן. ועיין בסעי' ב' שגם הרמב"ם סובר שהלכה כרבנן. וכשאין ברכותיהן שוות דהיינו שברכה אחת לא פוטרת המין השני אלא יש ברכה על כל מין כיוון שמברך על כל אחד איזה שירצה יקדים ולא צריך להקדים אחד מהם משום שיש בו איזה מעלה או חשיבות של מין שבעה או חביב שהרי מברך על שניהם. כ"כ הרא"ש (ומשמע שהרא"ש יפרש כן דעת הרי"ף ועיין בלחם חמודות אות עו' ובפרישה אות א'). לדעת התוס' אף שלא צריך להקדים מין שבעה כשאין הברכות שוות עכ"פ צריך להקדים החביב שבכה"ג שאין הברכות שוות מודה רבי יהודה לחכמים שחביב עדיף, (ולא נתבאר לנו סברא בזה). וכך פירשו רבינו יונה והרשב"א וכתב כן בשם רבינו האי גאון וכ"כ הסמ"ק. ולדעת המרדכי כשאין הברכות שוות מקדים מין שבעה וכתב הב"י שלומד שרבנן מודים לר"י בזה שמין שבעה עדיף. וזה היפך המפרשים הנ"ל. וכתב עוד הרא"ש שאם ברכותיהם שוות ואין בינהם מין שבעה כגון אתרוג ותפוח לכ"ע מברך על החביב תחילה. עוד כתב הרא"ש שחביב פירושו מה שבדרך כלל חביב עליו ולא מה שחפץ בו עכשיו, וכ"כ גם רבינו יונה.
ופסק מרן בסתם כדעת הרי"ף והרא"ש שבברכות שונות אין דין קדימה כלל. היו לפניו מיני פירות הרבה, אם ברכותיהם שוות ויש ביניהם ממין שבעה, מקדים מין ז' אעפ"י שאינו חביב כמו המין האחר; ואם אין ביניהם ממין שבעה, מקדים החביב; ואם אין ברכותיהם שוות, אפילו יש בהן ממין שבעה כגון צנון וזית, איזה מהם שירצה יקדים ואפי' אינו חביב; ויש אומרים שגם בזה צריך להקדים החביב; ונקרא חביב המין שרגיל להיות חביב עליו, אפילו אם עתה חפץ במין השני.
וכתב המ"ב (ס"ק א') דין קדימה בברכות דווקא אם כולם לפניו וגם דעתו לאכול מכולם, ולא שייך דין קדימה אם רוצה לאכול רק מין אחד.
עוד כתב (ס"ק ד') שמין שבעה עדיף משלם, ואם החצי והשלם מאותו פרי ממין שבעה, או משני פירות שאינם מין שבעה, יקדים השלם אפילו אם החצי חביב עליו (ולפי"ז הסדר: שבעה, שלם, חביב).
עוד כתב (ס"ק ח') דווקא צנון וזית שיש בהן ברכת העץ ואדמה איזה שירצה יקדים, אבל אם הוא העץ ושהכל או אדמה ושהכל מקדים העץ או אדמה לשהכל וכדלקמן בסעי' ג'.
עוד כתב (ס"ק ט') שדעת היש אומרים זה דעת רוב הפוסקים, והאחרונים כתבו שכן עיקר, ובפרט אם מברך על החביב לא עושה נגד הסתם שאיזה מהם שירצה שיקדים. (ובילקו"י עמוד תקכז' כתב דהלכה כסתם רק נכון להקדים החביב, ואם שניהם שוים בעיניו נכון להקדים העץ לאדמה. ולהלכה ברורה אות ד' אם באדמה מעלת החביב ובפרי העץ מעלה שהוא מבורר כנזכר בסעי' ג' איזה שירצה יקדים ואפילו אם פרי העץ הוא משבעת המינים, שבברכות שונות אין מעלת שבעה כלל).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…