סעי' א' – אסור לקרוא ק"ש כנגד טפח מגולה באשה ואפילו היא אשתו. – ספר מנחת שי

——–

בגמ' ברכות כד. אמר רבי יצחק טפח באשה ערוה ואמר רב חסדא שוק באשה ערוה, לענין שאסור לקרוא ק"ש כנגדה ואפילו אשתו. ולענין להסתכל בה במקום המגולה אמר רב ששת כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף. והקשה הב"י מה בא לחדש רב חסדא שוק באשה ערוה אחר שאמר רבי יצחק טפח באשה ערוה, ותירץ ע"פ מה שכתב הרשב"א בשם הראב"ד, שלא תאמר דוקא טפח מגולה ממקום צנוע הוי ערוה אבל שוק שדרך האיש לגלותו לא הוי מקום צנוע כ"כ ומותר לקרוא ק"ש כנגדו, קמ"ל כיון שהוא מקום מכוסה נחשב למקום צנוע ואסור לקרוא ק"ש כנגדו, כשהוא מגולה. אבל פניה ידיה ורגליה וקול דיבורה שאינו זמר ושערה מחוץ לצמתה שאין מתכסה אין חוששין להם מפני שהוא רגיל בהם ולא טריד. וכ"כ הרא"ש דהא דטפח באשה ערוה דוקא בדבר שרגיל להיות מכוסה באשה. וכך משמע ברמב"ם שכתב ואם היה מגולה טפח מגופה לא יקרא כנגדה. משמע דידיה ופניה וכל מקום שאין דרך לכסותו שרי דהא לא שייך לומר מגולה אלא במקום שדרכו להתכסות. וכתב רבינו יונה שלא אסור לקרוא אלא כשמסתכל בה אבל בראיה בעלמא מותר. כתב הרשב"א בשם הראב"ד הא דאמרינן עגבות אין בהם משום ערוה, לא סותר למה שאמרנו טפח באשה ערוה, שבעגבות מדובר באשתו ואינו רואה ואע"פ שנוגע בשרו דכל שאינו רואה משום נגיעה לבד לא מטריד הואיל וגס בה. (ולדעת הב"י בסימן רו' להלכה שעגבות יש בהם משום ערוה כל השאלה היא רק לדעת רב הונא שסובר שעגבות אין בהם משום ערוה. וממילא להלכה שהאשה מברכת כשהיא ערומה צריכה לכסות גם את העגבות שדין העגבות כדין הערוה. א"כ כיון שכתב המ"ב בסימן עג' ס"ק ה' שלא יהא נוגע בערוה, צריך להזהר גם שלא יגע בעגבות. כך דייק ידי"נ הרב ברוך אליהו שליט"א). עוד כתב הרא"ש שלא אומרים טפח באשה ערוה בטפח מגולה של האשה עצמה כשהיא רוצה לקרוא או לברך, כמו שאומרת הגמ' כד. האשה יושבת ערומה וקוצה חלתה. וכ"כ הרשב"א שבגוף האשה עצמה לא שייך הרהור.

וכ"פ מרן טפח מגולה באשה, במקום שדרכה לכסותו, אפי' היא אשתו, אסור לקרות ק"ש כנגדה. {הגה: וי"א דוקא באשתו, אבל באשה אחרת אפילו פחות מטפח הוי ערוה הגהות מיימוני פ"ג. ונראה מדברי הרא"ש דטפח באשה ערוה, אפי' לאשה אחרת, רק שבעצמה יכולה לקרות אע"פ שהיא ערומה, כדלעיל סי' ע"ד.}

וכתב המ"ב (ס"ק א') כנגד טפח שדרכה לכסות אסור לקרוא ק"ש מפני שזה מביא לאדם לידי הרהור כשמסתכל בו בכלל ערוה היא ואסור לקרות או להזכיר שום דבר שבקדושה נגד זה כמו נגד ערוה ממש ולפי מה שביארנו לקמן סעיף ו' בשם האחרונים דנגד ערוה ממש אסור אפילו בעוצם עיניו עד שיחזיר פניו ה"ה בזה ויש מתירין בזה אם הוא נזהר מלראות כלל. וכשא"א בענין אחר נראה דיש לסמוך ע"ז: ובביה"ל (ד"ה במקום) כתב שאם אי אפשר בענין אחר המיקל וסומך על דברי הב"ח ופמ"ג להתיר בעצימת עינים אין מוחין בידו: (אולם בהלכה ברורה לענין ערוה ממש כתב באות כא' שמעיקר הדין יש להקל בעוצם עיניו ונכון להחמיר שיחזיר פניו, וכנגד טפח מגולה יש להקל לכתחילה בעצימת עינים, ובאות ו' כתב בטפח מגולה באשתו אסור רק אם מסתכל בה בהתבוננות ולא דרך ראיה בעלמא, ובאשה אחרת אסור אפילו בראיה בעלמא ואפילו פחות מטפח).

עוד כתב (ס"ק ב') טפח מגולה במקום שאין דרכה לכסותו כגון פניה וידיה כפי המנהג שדרך להיות מגולה באותו מקום וכן בפרסות רגל עד השוק [והוא עד המקום שנקרא קניא בל"א] במקום שדרכן לילך יחף מותר לקרות כנגדו שכיון שרגיל בהן אינו בא לידי הרהור ובמקום שדרכן לכסות שיעורן טפח כמו שאר גוף האשה אבל זרועותיה ושוקה אפילו רגילין לילך מגולה כדרך הפרוצות אסור: (קניא בלשון אשכנז הוא ברך. משמע מדבריו שקורא לירך שוק וסובר שעל מה שאנו קוראים שוק הולכים אחר הרגילות, ובירך לא הולכים אחר הרגילות ובכל אופן אסור. אולם בהלכה ברורה אות ז' כתב שוק היינו החלק שמן הברך ועד הקרסול, שעליו נאמר שוק באשה ערוה).

עוד כתב (ס"ק ד') אם קרא בדיעבד כנגד טפח מגולה יש דעות אם צריך לחזור וכתב המ"ב ומכל מקום נ"ל דכשלא נתכוין להסתכל אין להחמיר בדיעבד לחזור ולקרות אף באשה אחרת: (ולעיל הזכרנו מש"כ בהלכה ברורה שבאשתו אין איסור אם לא מסתכל בה בהתבוננות, ורק באחרת אסור בראיה בעלמא. ובדיעבד כשקרא באיסור כתב באות ג' שצריך לחזור על הק"ש בלא הברכות ובתפלה יחזור בתנאי של נדבה).

עוד כתב (ס"ק ה') שבאשה אחרת פחות מטפח לכ"ע לא הוי אלא מדרבנן ומהני בזה עצימת עינים וכן בשער אשה המבואר בס"ב:

עוד כתב (ס"ק ו') שאשה אחרת היא בין פנויה ובין אשת איש.

עוד כתב (ס"ק ז') אם השוק מגולה י"א דאפילו באשתו ופחות מטפח אסור לקרות נגדה שהוא מקום הרהור יותר משאר איברים. (כוונת המ"ב שוק הוא למה שאנו קורים ירך. ובהלכה ברורה אות ז' כתב גם בשוק [היינו החלק התחתון] דינו כדין מקום שרגיל להיות מכוסה, ובאשתו אסור לקרוא כנגד טפח מגולה, ובאשה אחרת אף בפחות מטפח ואף בראיה בעלמא. ע"כ. משמע שבאשתו כל מקום שבה לא אסור פחות מטפח). עוד כתב וכל זה לא איירי אלא לענין איסור ק"ש דהאיסור הוא להרבה פוסקים לקרות נגד המגולה אפילו בלא מכוין לאיסתכולי אבל לענין איסור הסתכלות לכו"ע המסתכל באשה אפילו באצבע קטנה כיון שמסתכל בה להנות עובר בלאו דלא תתורו אחרי עיניכם ואמרו שאפילו יש בידו תורה ומע"ט לא ינקה מדינה של גיהנם וראיה בעלמא לפי תומו בלא נהנה שרי אם לא מצד המוסר ובספר מנחת שמואל הוכיח דאדם חשוב יש לו ליזהר בכל גווני. וכתב הפמ"ג דבמקומות שדרך להיות מכוסה [כגון זרועותיה וכה"ג שאר מקומות הגוף] אף ראיה בעלמא אסור וכתבו הפוסקים דבתולות דידן בכלל נידות הם משיגיעו לזמן ווסת ובכלל עריות הם:

עוד כתב (ס"ק ח') שלדעת הרשב"א מותר גם לאשה אחרת לקרוא כנגד טפח מגולה של חברתה והאחרונים כתבו שגם הרא"ש מודה לזה ולא כמו שכתב הרמ"א לאסור. וכתב בביה"ל (ד"ה טפח מגולה) בשם ספר שולחן שלמה שכתב דשיעור זה שייך אפי' בקטנה מבת ג' ואילך שהיא ראויה לביאה ואם היא בתו הוא מי"א שנה ואילך וכדלעיל בסימן ע"ג עי"ש: (אולם בהלכה ברורה אות יז' כתב מותר לקרוא ק"ש או לברך או לאמר דברי קדושה כנגד ילדות בנות שמונה או תשע בטפח מגולה ונכון שיעצום עיניו או יהפוך פניו לצד אחר).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5