סעי' א' – אסור לישב בתוך ד' אמות של מתפלל, אפילו מהצדדין. ועוסק בתפלה ואפילו בפרק איזהו מקומן, מותר, ויש מתיר בעוסק בתורה. ויש מי שאומר שכנגדו אפילו כמלא עיניו אסור, ואפילו עוסק בק"ש. – ספר מנחת שי

——–

כתב הטור מגמ' ברכות לא: אני האשה הנצבת עמכה בזה מכאן שאסור לישב בתוך ד"א של תפלה. ופירש"י הנצבת עמכה שהיה עומד כמותה. וכתב הטור ז"ה בגימטריא תריסר דהיינו י"ב אמות לשלושה הרוחות. אבל התוספות (ד"ה עמכה) כתבו עמך משמע בתוך ד' אמות ומשום דכתיב עמכה מלא בה"א דייק כלומר שלא היה יושב בתוך ד' אמות שלה כי אם בחמישית ע"כ. א"כ לרש"י עלי היה עומד כיון שהיה בתוך ד' אמות של חנה, ולתוס' היה יושב כיון שהיה מחוץ לד' אמות של חנה.

וכתב הטור בין מלפניו בין מלאחריו בין מן הצדדין צריך להרחיק ד"א. וכתב הב"י שכן כתבו שם התוספות (ד"ה מכאן) והרא"ש (סי' ח) והמרדכי (סי' קה): (והב"י גורס בטור בין מלפניו בין מן הצדדין צריך להרחיק ד' אמות. ולא גרס מאחוריו. וכך גירסת הרש"ל בתוס' וגם הטור כתב יב' אמות לשלושה הרוחות. אולם הרמ"א בדרכי משה גורס מאחוריו, ושלושה רוחות שכתב הטור היינו חוץ מרוח שלפניו ששם צריך להרחיק כמלא עיניו).

וכתב הטור וכתבו הגאונים דוקא כשיושב בטל אבל אם עוסק בתפלה כגון בק"ש וברכותיה וכיוצא בו שפיר דמי. וכתב הב"י שכן כתבו שם התוספות (לא: ד"ה מכאן) והרא"ש (סי' ח) והרשב"א (שם ד"ה אני) והמרדכי (סי' קה) ז"ל: וכתב הב"י כל שעוסק בדברי שיר ושבח וברכות הנאמרים לפני התפילה או לאחריה כעוסק בק"ש וברכותיה דמי וכן כתוב בהגהות מיימוניות פ"ה (תפלה אות ל) בשם הגאונים. וכן כתוב בתרומת הדשן סימן ג: ואפשר שאפילו אם עוסק בפרק איזהו מקומן שנהגו לקרוא שחרית חשוב כעוסק בתפילה שכיון שנהגו לאומרו קודם תפילה מעניני תפילה הוא חשוב וכן נראה מדברי ה"ר יונה. ורבינו ירוחם (נתיב ג ח"ז כ:) כתב נראה כי אם היושב קורא קרבנות או פסוקי דזמרה שאסור ויש מי שכתב שאפילו אין היושב קורא אלא פסוקי דזמרה מותר עכ"ל וזה לשון אהל מועד (תפלה דרך ג נתיב ז) אסור לישב בתוך ד' אמות של תפילה ופירשו הגאונים שאם היה עוסק בתפילה או קורא את שמע מותר ודוקא מן הצד אבל כנגדו אפילו כמלא עיניו אסור ואפילו עוסק בק"ש:

כתב הטור ומשמע מדבריהם שאם עוסק בתורה אסור שלא הזכירו אלא ק"ש וברכותיה והכי מסתבר שהטעם שאסור לישב בתוך ד' אמות של תפלה מפני שנראה כאילו חבירו מקבל עליו מלכות שמים הוא אינו מקבל וכשהוא עוסק בק"ש ובברכותיה אזל ליה האי טעמא אבל אם הוא עוסק בתורה אכתי איתא האי טעמא. ועוד נלמד מן הנדון שהרי עלי מסתמא לא היה עומד בטל מת"ת כדאמרינן אסור לת"ח לעמוד במקום הטינופת לפי שא"א לו בלא ת"ת ואפילו הכי היה צריך לעמוד. והב"י כתב לדחות שכשיושב וקורא בתורה הרי הוא כמקבל עליו עול מלכות שמים, וכל שעוסק בתורה כמתפלל דמי ועדיף מיניה: ומה שכתב הטור ללמוד מעלי שמסתמא לא היה בטל מד"ת, אפשר שעלי היה מהרהר בדברי תורה ולא היה מוציא בשפתיו ומפני כך אסור לו לישב בתוך ד' אמות של מתפלל, אבל אם היה עוסק בתורה ומוציא הדברים בשפתיו היה מותר לו לישב: ומ"מ מאחר שהגאונים לא הזכירו אלא ק"ש וברכותיה וכיוצא בו הוה משמע דדוקא דברים שהם מתיקוני התפלות אבל שאר דברי תורה לא אלא שמצאתי לסמ"ג (עשין יט קב ע"ג) שכתב וזה לשונו כתב מורי רבינו יהודה בשם תשובת הגאונים דוקא כשהיושב בטל אבל אם עוסק בתפילה או עוסק בתורה שפיר דמי עכ"ל וגם סמ"ק כתב בסימן י"א (הגהות אות קכ) שאם עוסק בתורה שפיר דמי ומתוך כך נראה דלא הזכירו הגאונים ק"ש וברכותיה וכיוצא בהם אלא משום דאורחא דמילתא הכי הוא שבעוד שזה מתפלל חבירו עוסק במילי דתפילה אבל אין הכי נמי שאם הוא עוסק בדברי תורה אע"פ שאינם ענין לתפילה וק"ש שפיר דמי:

וכ"פ מרן אסור לישב בתוך ד' אמות של מתפלל; בין מלפניו בין מן הצדדין (בין מלאחריו), (תוס' ומרדכי ואשרי פ' אין עומדין) צריך להרחיק ד' אמות; ואם עוסק בדברים שהם מתקוני התפלות, ואפילו בפרק איזהו מקומן, אינו צריך להרחיק; ויש מתיר בעוסק בתורה, אע"פ שאינו מתקוני התפלות; ויש מי שאומר דה"מ מן הצד, אבל כנגדו אפילו כמלא עיניו אסור, אפילו עוסק בק"ש.

וכתב המ"ב (ס"ק א') וגם סמיכה אסור אך סמיכה במקצת שאם ינטל יוכל לעמוד יש להקל במקום הדחק: (ובהלכה ברורה אות ד' כתב והמקל בזה באופן שאם ינטל לא יוכל לעמוד, יש לו על מה שיסמוך. ובאופן שאם ינטל לא יפול יש להקל להחשיבו כעומד).

עוד כתב (ס"ק ב') אפילו כשהוא יושב באלכסון די בד"א ולא בעינן הד"א עם האלכסון מ"א ועיין בפמ"ג. כתב הח"א אם המתפלל עומד בצד אחד של דבר שהוא קבוע גבוה י' ורחב ד', כמו בימה וכיוצ"ב, מותר לישב בצד השני דהא מפסיק רשות. אבל לעבור מצד השני אפשר אם אינו גבוה כ"כ שלא יוכל להסתכל בצד השני אסור. וכן פסק בהלק"ט וכן מצדד הפמ"ג בסימן צ' סק"ה . (בהלכה ברורה אות ה' כתב כשיש הפסק ביניהם, מלפניו יש להחמיר לעבור או לשבת כשהמתפלל יכול לראותו, ומהצד או מאחריו מותר אפילו לשבת).

עוד כתב (ס"ק ג') ואפילו אם המתפלל עומד בתחנונים שלאחר התפלה כ"ז שלא פסע אסור לשבת וה"ה לענין שלא לעבור נגד המתפלל:

עוד כתב (ס"ק ד') שהסכימו האחרונים כדעת הרמ"א שאסור לישב מאחורי המתפלל. (ובהלכה ברורה אות א' כתב נכון להחמיר בזה גם כשיושב מאחוריו בתוך ארבע אמותיו. וביושב לפניו טוב להחמיר אפילו חוץ לד' אמות של המתפלל).

עוד כתב (ס"ק ה') גם כשעוסק בפרקים שאומרים אחר מנחה של שבת ג"כ מותר לישב בצד המתפלל, שהם מתקוני התפלה.

עוד כתב (ס"ק ו') מה שכתב מרן ויש מתיר למי שעוסק בתורה לשבת, דס"ל דלא אסרו חכמים לישב בצד המתפלל אלא כשיושב ודומם דנראה כאלו אינו רוצה לקבל עליו עומ"ש, אבל כשהוא יושב ועוסק בתורה הרי הוא כמקבל עליו עומ"ש. ועיין באחרונים דטוב להחמיר לעמוד כדעה הראשונה אם לא במקום הדחק ובלאחריו נ"ל שאין להחמיר בזה:

עוד כתב (ס"ק ז') בעוסק בתורה דוקא אם מוציא ד"ת בשפתיו אבל מהרהר בלבו אינו מועיל ואפילו בעניני תיקוני התפילות דאתו למיחשדיה שאינו מקבל עליו עומ"ש:

עוד כתב (ס"ק ח') ליש מי שאומר שכנגדו אסור כמלא עיניו מפני שנראה כמשתחוה לו, ולפ"ז דוקא לישב אסור אבל לעמוד מותר ואפילו בתוך ד"א ואולי אף לעמוד ס"ל דאסור דעי"ז מתבטל כונתו: (ובהלכה ברורה אות יד' כתב נכון להחמיר שלא ילך ויעמוד מלפניו ממש, ואם היה עומד מתחלה ובא חבירו והתפלל תוך ד' אמות, ישאר עומד במקומו).

עוד כתב (ס"ק ט') ליש מי שאומר אפילו עוסק בתורה או ק"ש אסור לו לישב לפני המתפלל כמלא עיניו. ועיין בפר"ח שפסק כדעה קמייתא דאין חילוק בין מלפניו ובין מן הצדדין ושארי אחרונים כתבו שטוב להחמיר כהיש מי שאומר. (ובהלכה ברורה אות א' כתב טוב להחמיר שלא ישב מלפניו אפילו חוץ לד' אמות, והמנהג להקל). עוד כתב המ"ב ונ"ל שבעמידה חוץ לד"א בודאי אין להחמיר ואולי אף בתוך ד"א וכנ"ל בסק"ח:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5