סימן קנ – חתן ביום חופתו א"צ לקרוע בגדיו בכותל

——–

שאלה: בספר הלכות קריעה בסוף קונטרס משוש כל הארץ כתב, דחתן וכלה ביום חופתם לפני החופה חייבים לקרוע ולאחר החופה פטורים כל שבעת ימי המשתה, מה דעת כת"ר על זה.

תשובה: הנה אין תחת ידי קונטרס זה לעיין בנימוקו, אבל לכאורה יש לצדד דהנוהגין שלא לקרוע בימים שאין אומרים תחנון, גם ביום החופה אינם צריכים לקרוע. ואם כי אין לזה מקור בדברי הפוסקים מ"מ למעשה נוהגין כן, עיין בספר הליכות שלמה [עניני תפלה (פרק טז הערה 17)], שפעם נשאל הגרשז"א ע"י האדמו"ר בעל "בית ישראל" מגור ז"ל על דבר המנהג שאין קורעין ביום שאין אומרים בו תחנון, והשיב שאין לכך מקור בדברי הפוסקים, אבל כך נהגו. והגרשז"א לא הורה בזה להדיא לא להקל ולא להחמיר, עיי"ש.

וידועה מחלוקת הפוסקים בדבר אמירת תחנון ביום החופה, יש מצדדים שאין אומרים תחנון ביום החופה ויש חולקים, ולמעשה הכרעת הרמ"א (בשו"ע סימן קלא סעיף ד), כנסת הגדולה ולבוש (שם), שו"ע הרב (סעיף ה), פמ"ג (משבצ"ז סק"י), משנ"ב (סקכ"א) בשם שולחן שלמה, ערוך השולחן (סעיף טז), שאין אומרים תחנון ביום החופה. – ועיין שערי תשובה (סק"ה) שהרדב"ז הסכים לדעת הפר"ח שהובא בבאר היטב (סקי"ד) שאומרים תחנון, וכ"כ המשנ"ב בשם דרך החיים.

ועיין שו"ת שבט הלוי (ח"ז סימן יח – ח"ט סימן עדר אות ה) שהכריע, דכאשר החופה ביום אין אומרים, אבל אם הוא בלילה אומרים עיי"ש, ואין כאן המקום להאריך במחלוקת זו.

וטעם המנהג שלא לומר תחנון מבואר בתרומת הדשן (ח"ב סימן פ), וזה לשונו: הואיל ובאותו יום נכנס לחופה כולי יומא חדא מלתא היא ומועד דיליה הוא, וראיה מע"פ דא"א למנצח משום שחיטת פסחים, אע"ג דאין פסחים אלא לאחר חצות, ע"כ. – אלא שדחה את ראייתו בשו"ת הרדב"ז (ח"א סימן קעט), דשאני התם שהיא מצוה המוטלת על כל ישראל וכולם שמחים בשמחת הפסח, ומן הבוקר הם עסוקים בפסח שיהיה מוכן להם לבין הערבים. ולכן מסיק דאין לפטור מטעם זה את כל הקהל מלומר תחנון, אבל לגבי החתן שפיר אפשר ללמוד מראייתו שפטור מנפילת אפים ותחנונים, עיי"ש.

ומבואר דאפילו המצדדים לומר שאומרים תחנון ביום החופה, זהו דוקא לשאר הציבור, אבל החתן עצמו אינו צריך לומר תחנון מטעם דמועד דיליה הוא, וא"כ לכאורה לפי המנהג שאין קורעין בימים שאין אומרים בהם תחנון, אין החתן צריך לקרוע גם ביום חופתו. ונתעוררתי לכך מהמובא בקובץ מבקשי תורה (חופה ונשואין ח"ג עמוד שעז), שהורה הגרש"ז אויערבאך ז"ל דחתן בשבעת ימי המשתה ההולך לכותל אין צריך לקרוע, דלא גרע מימים שאין אומרים תחנון דנהגו שלא לקרוע, עיי"ש. ואם משום זה לא גרע יום החופה.

וכתבתי זה רק להעיר ולא לדינא, דכל מה שאין קורעין בימים שאין אומרים תחנון הוא רק ממנהג שאין לו מקור, ואולי יש לומר בזה הבו דלא לוסיף עלה, ולכן לדינא עדיין יל"ע.

אבל עכ"פ כשבאו כשהם לבושים בבגדי שבת, נראה שאינם צריכים לקרוע, וכדנוהגים בערב שבת שלא לקרוע בגדי שבת, עיין שו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ג סימן נב) בדבר קריעה כשרואה מקום המקדש בזמננו שעדיין הוא בחורבנו, אינו יודע שום מקור שבעש"ק אפילו אחר חצות לא יקרע, ולכאורה צריכים לקרוע, אם לא כשכבר לבש בגדי שבת ולא יהיו לו בגדים אחרים ללובשם לכבוד שבת, דאז ודאי כבוד שבת וכבוד הבריות עדיפי למונעו מלקרוע. ואם יש מנהג קבוע ברור, אזי אין לשנות אף שלא ידוע טעם בזה, עכ"ד.

ולפי זה ה"ה בחתן וכלה, כשבאו בבגדי החתונה, ואם יקרעו לא יהיה להם בגדים אחרים, הן אמת דטעם דכבוד שבת ליכא, אבל הטעם דכבוד הבריות איכא, ומטעם זה אינם צריכים לקרוע.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א

קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5