סימן צ – קניית בגד או כיבוס מה עדיף

——–

שאלה: מי שיש לו בגד אחד ונתלכלך, האם עדיף שיכבס, או רשאי ללבוש בגד חדש לגמרי.

תשובה: בשו"ת התעוררות תשובה (ח"ג סימן נה אות ב, ובמהדו"ת או"ח ח"ג סימן שלו) כתב: הנה אחד אשר עפ"י סיבות נקרעו לו המלבושים שלו מר"ח אב עד התענית, אי מותר ללבוש בגדי שבת עד שיתקנו אלו הבגדים שיהיו ראוים ללבשם. נראה לי דבר פשוט שמותר, ולא יהיה חמור איסור לבישה, מלא תעשה דרבנן שהוא בלאו דלא תסור אשר נדחה מפני כבוד הבריות, וכדאיתא בגמרא (ברכות יט:), עכ"ל.

ובהגהות עקבי סופר שם ביאר כוונתו, דהגם דאסור לתקן בגדים בשבוע זה כדאיתא בב"ח (סימן תקנא), ס"ל דבכה"ג שרי, כדי שלא יצטרך ללכת בבגדי שבת. – ולפי הבנתו שראוי לתקן בגד בתשעת הימים, ולא ללבוש בגדי שבת (רק עד גמר התיקון), לכאורה יש מקום לדייק, דהוא הדין בשאלתינו עדיף טפי לכבס בגד ישן, מלקנות בגד חדש, דסוף סוף בגד חדש חשוב יותר מבגד ישן שמכובס, ונהנה יותר בלבישתו מכל בגד אחר שמכובס.

[ ואף שיש לדחות ראיה זו, דשאני התם שלובש בגדי שבת בחול ונראה כאילו שמח בימים אלו, ולכן העדיף שיתקן יותר מללבוש בגדי שבת, משא"כ בנידו"ד שילבוש בגד חדש של חול, ואין ניכר בו שמחה. – מ"מ זהו דוחק, דמ"מ כשקונה בגד חדש, הרי הוא נהנה ושמח בו יותר מכיבוס בגד ישן, ולמה נתיר לו שמחה זו].

שוב ראיתי בספר משנת יעקב (סימן תקנא) שכתב לחדש, דכשם שמותר לכבס בגדי קטנים (כרמ"א תקנא, יד), כך מותר לקנות בגדי קטנים אם יש צורך בכך, ועפ"י המג"א (תקנא סקכ"ה), דקניית בגדים חדשים לא גרע מכיבוס, דכיבוס הוזכר בגמרא משא"כ קניה, ומיניה נלמוד לקניית בגדים חדשים. – וכתב בפסקי תשובות (תקנא הערה 148), דלפי"ז אפשר דה"ה למי שאין לו אלא חלוק אחד, דהתירו כיבוס עד שבוע שחל בו תשעה באב, ה"ה קניית בגדים חדשים, אמנם היינו דוקא בבגדים שאינם חשובים, שאינם בדין ברכת שהחיינו.

אבל לענ"ד אין ראיה להתיר מדברי המג"א, דדבריו נסובים על דברי הרמ"א ד"נהגו לתת לאומנים עכו"ם לתקן כלים חדשים תוך זמן זה, כדי שיהיו מוכנים לאחר התענית", וכתב על זה המג"א: אע"ג דכיבוס אסור כמ"ש סס"ג, היינו לפי שנזכר בגמרא לאיסור, משא"כ בבגדים חדשים, והטעם לפי שעדיין אינו שלו ולא נקרא שמו עליו, וכתב בהגמ"נ דאפילו בט"ב עצמו שרי לעשות בגדים ע"י עכו"ם לצורך נישואין, עכ"ל.

למדנו מדברים אלו, דמותר לתת לאומן נכרי לתפור בגדים בימים אלו, בשביל ללבשם לאחר תשעה באב, מפני שעדיין אין הבגדים שלו, ומטעם דתפירת בגדים לא הוזכרה בגמרא לאיסור, על כן אין להחמיר לתת לנכרי לתפור את הבגד. אבל עדיין לא שמענו מכאן היתר לקנות בגדים ללבשם בתשעת הימים עצמם, וזה לא נזכר בדברי הגמרא. והן אמת שבדברי המג"א נזכר דתפירת בגד קל יותר מכיבוס שהוזכר להדיא בגמרא, אבל כוונת המג"א בזה להתיר משום סברא זו תפירה ע"י נכרי בשביל שיהיו מוכנים אלאחר תשעה באב, ולא קניית ולבישת בגדים חדשים בימים אלו, ובפרט ע"י ישראל.

והראוני בספר נטעי גבריאל (הל' בין המצרים ח"א פל"א, י) שכתב, דמי שבגדו מלולכלך ואין לו בגד אחר, מותר לו לקנות וללבוש חדש מטעם כבוד הבריות, ועפ"י שו"ת התעוררות תשובה (הנ"ל) שהתיר בכעין זה, עיי"ש. – אבל לענ"ד לא קרב זה אל זה, ואדרבה מדבריו דייקנו להיפך, דעדיף טפי לכבס מלקנות בגד חדש, וראיה מזה שהתיר לתקן ולא הוי ניחא ליה שילבש בגדי שבת בתשעת הימים רק עד לאחר שיגמור התיקון, וה"ה בזה.

ובפרט שגם ההתעוררות תשובה מיירי באופן שיש לו רק בגד אחד ואין לו אחר להחליף, דהרי התיר ללבוש בגדי שבת משום כבוד הבריות, וטעם זה שייך רק באופן שאין לו בגד אחר ללבוש, – ואעפי"כ מצינו שהתיר לתקן ובלבד שלא ילבש בגדי שבת, א"כ אף בכה"ג שבגדו מלוכלך ואין לו אחר, עדיף שיכבס ולא יקנה חדש.

ובשו"ת שבט הקהתי (ח"ו סימן ריג) כתב, דאם אין לו גרביים מכובסים בבין המצרים, נראה לכאורה דעדיף לקנות מלכבס, דגרביים אינו בגד של שמחה, ולכן אין בקנייתם איסור דאין זה כל כך שמחה, משא"כ בכיבוס איכא היסח הדעת מאבילות, עיי"ש.

ולענ"ד צ"ע אם להתיר בשופי, דעפ"י רוב בבין המצרים מכבסים לקטנים וכיוצ"ב ויכולים להוסיף גרביים למכונה, וממילא אין בהוספתן היסח הדעת כל כך, ובזמנינו שהכיבוס קל לפעמים יש בקניה יותר היסח הדעת מכיבוס, ובפרט כשנכנסים לחנויות שמיוחדות רק לגרביים ויש שם מבחר גדול, בודאי יש בזה היסח הדעת יותר מהוספתם למכונת הכביסה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א

קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5