סימן: צ"ב – שאלה: עד כמה חייב להשתדל לשתות ד' כוסות בליל הסדר?

——–

מובא בב"י (או"ח סימן תעב) בשם הרשב"א שנשאל מי שאינו שותה יין כל השנה כולה מפני שמזיקו או שונאו מהו שיעשה כל הסדר על הפת. תשובה מסתברא שכל שיש לו יין צריך לדחוק עצמו ולעשות כרבי יהודה ב"ר אלעאי דלא הוה שתי חמרא ושתי ארבע כוסות ואומר חוגרני צידעי מפסחא ועד עצרתא וכרבי יונה דגרסינן בירושלמי רבי יונה שתי ארבע כסי בלילה דפיסחא וחזיק רישיה עד עצרתא והא דרבי יהודה ב"ר אלעאי איתא בנדרים ופסקו בשו"ע (סעיף י) מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו, או שונאו, צריך לדחוק עצמו ולשתות, לקיים מצות ארבע כוסות.

ויש לומר שאין הכוונה שע"י השתייה ינזק גופנית ויפול למשכב ח"ו דהא ונשמרתם לנפשותיכם כתיב ואף באדם חולה ביום הכיפורים מאכילין אותו שלא יסתכן וכן כל אשה מעוברת שמתאווה נפשה או מריחת שום ריח מאכילין אותה שאין לך דבר שיעמוד בפני פיקוח נפש חוץ מגילוי עריות ושפיכות דמים ועבודה זרה.

והא דר' יהודה בר אלעאי ור' יונה מרוב הכאב היה קושרים צדעיהם מכאב ראש בשל שתיית היין בפסח וכמ"ש בעל המשנ"ב (ס"ק לה) ר"ל שמצטער בשתייתו וכואב בראשו מזה ואין בכלל זה כשיפול למשכב מזה. ואע"פ שאפשר לו לעשות על פת במקום ד' כוסות כמ"ש הרשב"א בהמשך תשובתו (חלק א סימן רלח) שאף על פי שמי שאין לו יין עושה סדרו על הפת אין דנין אפשר משאי אפשר. ועוד הא אפשר לו בקונדיטון וביין מבושל כדאיתא בירושלמי פרק ערבי פסחים. ועיין במג"א (סימן תפג הקדמה) דמי שאין לו אלא כוס א' יקח אותו לקידוש דהא י"א דב"ה אינה טעונה כוס ואם יש לו שנים יקח לקידוש ולב"ה ואם יש לו ג' יקח לקידוש ועל כוס שני יאמר ההגדה עד גאל ישראל ועל השלישי יברך ב"ה ואחר כך יאמר חצי הלל בלא כוס.

דהיינו אף שמזיק לו היין וע"י השתייה יצטער אך אינו נופל למשכב עדיין צריך לדחוק את עצמו ולשתות ד' כוסות יין ורק אם ע"י כך יפול למשכב אזי ישתה יין קל יותר כגון מיץ ענבים וכד' ואם גם בזה יכול ח"ו ליפול למשכב אזי נחשב כאי אפשר ויעשה על הפת כשאינו יכול לשתות יין קל יותר. ואין לו להזיק את עצמו אף בחשש שע"י השתייה יפול למשכב אלא ידחוק את עצמו רק אם ע"י כך יגיע לצער וסבל כגון כאבי ראש וכד' ולא נזק לגופו אזי יש לו חיוב לשתות ויתרה מזאת כתב בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יד סימן כז) שחשוב מאד הדבר הזה לידיעת הרופא והחולה גם יחדיו שידעו כי אין חיוב להכניס א"ע לחולי וסבל עבור דקדוק ודחיקת עצמו לאכול הכזית מצה או מרור, או שתיית היין של הד' כוסות, הגם שסכנה לא יהא נשקף לו מזה. וכלשון החשק שלמה גם אינו רשאי להחמיר על עצמו. ולא פעם אנו עדים על הבאת מדקדקים ומחמירים כאלה לאחר מיכן לבית החולים לטיפול קל או כבד.

ומדבריו משמע שאף ללא סכנה ודי בסבל בכדי להימנע משתיית היין ונראה שזהו לא כדברי הרשב"א שהוכיח שיש לו חיוב אף אם יגרם לו סבל של כאבי ראש זמן רב וכי יש סבל גדול מזה. ומאידך ראיתי בשו"ת משנה הלכות (חלק ד סימן עז) שהחמיר יותר והעלה כל עוד דלא הוי בגדר סכנת נפשות צריך לדחוק את עצמו דודאי אם יכול לקיימם בלי סכנה אף דמזיק לו קצת והרבה יש בהם עינוי גוף וצער ומזיק קצת המרור בפסח ותענית יו"כ יוכיח שהוא ממש היזק וצער לגוף אלא שכל זמן שלא הוה בגדר סכנה צריך לדחוק את עצמו ולקיים מצות התורה אפילו במקום צער רק במקום סכנה אסור לקיים. וכדבריו כתב כף החיים (סימן תעב אות עב) שע"י שידחוק את עצמו לשתות ד' כוסות שלמים ואכילת מצה מצוה ואפיקומן שיעור כזית אף שקשה עליו אכילתן ושתייתן ובזה לא יצטרך לאכול סמים ומשקין מרים לרפואת הגוף (תרופות) וכן ניצול מד' מיתות ב"ד אם נתחייב בהם כי הד' כוסות באים לכפר על ד' מיתות ב"ד ע"ש. ושו"ר בפסקי תשובות (סימן תעב סעיף ט) שציין לאחרונים שחלקו בזה ע"ש. וראה בדברינו (בהלכות סוכה סימן ה) שהשיג החיד"א בברכי יוסף (או"ח סימן תעב ס"ק י) על ראש יוסף שהקשה דמצטער פטור מן הסוכה ומכל המצוות, ואיך חייב בד' כוסות מי שמזיקו. והשיב דלק"מ דדוקא גבי סוכה אמרו מצטער פטור מן הסוכה, והיה טעמו דתשבו כעין תדורו, וכמ"ש התוס' בסוכה (דף כ"ו), הא בשאר מצות דלית לן פטורא מקרא כי סוכה דכתיב תשבו, חייב המצטער, וה"ה במצוות דרבנן כגון ד' כוסות דכל דתקון רבנן כעין דאוריתא תקון. והכי משמע מ"ש הרמב"ם (פ"ד דתפילין דין י"ד) מצטער ומי שאין דעתו נכונה ומיושבת עליו פטור מן התפילין, שהמניח תפילין אסור לו להסיח דעתו מהן. וכתב מרן בכ"מ משם ה"ר מנוח וז"ל, אע"ג דבשאר מצוות אמרינן מצטער איבעי ליה ליתובי דעתיה, הכא שאני משום הסח הדעת, עכ"ל.

ואע"ג דבעינן שיהא רוב רביעי שלם, מ"מ סגי בשתית רובו, דהא לא מיקרי שתייה של הנאה בפחות ממלא לוגמיו דאנן בעינן שיהנה משתיית כוס של ברכה וכמובא בהגדה לפסח לריטב"א דבעי למישתי ביה רובא דכסא, והוא רוב רביעית מיין מזוג, ובשו"ע (או"ח סימן תעב סעיף ט) שיעור הכוס, רביעית לאחר שימזגנו (אם רוצה למזגו), וישתה כולו או רובו וכו' וראה בשו"ע (סימן רעא סעיף יג) דכמלא לוגמיו, דהיינו כל שיסלקנו לצד אחד בפיו ויראה מלא לוגמיו, והוא רובו של רביעית. נמצא דבדיעבד המצטער וכד' ישתה רובו של רביעית ודיו. וכמובא בהגדה למנהגי יהודי לוב ועוד.

כתב הרמב"ן ז"ל שהובא בשו"ת תשב"ץ (חלק א סימן נז) יין לבן אפי' בדיעבד לא יצא ידי קידוש. ובשו"ת משנה הלכות (חלק יא סימן שעו) ציין לא"ז שיין אדום הוא זכר לפרעה שהי' שוחט תינוקות כשנצטרע וזכר לדם פסח ולדם מילה ונסתפק אם יכול לצאת בתירוש כי אין זה אדום, והשיב שפשוט דתירוש מענבים שחורים או אדומים הוא בכלל יין כי יתאדם וראה גם למרן שכתב מצוה לחזור אחר יין אדום, (אם אין הלבן משובח ממנו) כמובא בשו"ע (או"ח סימן תעב סעיף יא) דכתיב אל תרא יין כי יתאדם ש"מ שהאדמדומי' הוא מעלה והקפידו בד' כוסות יותר מקידוש דיש עוד רמז לאדום זכר לדם שהי' פרעה שוחט בני ישראל ובמדינות אשכנז נמנעו מליקח יין אדום מפני עלילות שקרים בעו"ה ראה לט"ז (ס"ק ט).

לסיכום בכל סוג של מחלה שע"י שתיית יין תגרום לו נזק גופני יש לו להימנע משתיית ד' כוסות וישתה יין קל יותר שמותר לו כגון מיץ ענבים.

פירות הנושרים:

1. אף שע"י שתיית היין יגרם לו סבל רב כגון כאבי ראש עדיין יש עליו חיוב לדחוק את עצמו ולשתות ד' כוסות יין.

2. אם אינו יכול לשתות יין רגיל אזי ישתה יין קל יותר ואם אינו יכול כלל לשתות יין אזי יעשה קידוש על על הפת.

3. גם מי ששונא את היין יש לו לדחוק את עצמו ולשתות יין.

4. אין לאדם להכניס את עצמו אף לחשש סכנה בשתיית ד' כוסות.

5. מי שאין לו אלא כוס א' יקח אותו לקידוש דהא י"א דב"ה אינה טעונה כוס ואם יש לו שנים יקח לקידוש ולב"ה ואם יש לו ג' יקח לקידוש ועל כוס שני יאמר ההגדה עד גאל ישראל ועל השלישי יברך ב"ה ואחר כך יאמר חצי הלל בלא כוס.

6. ע"י שתיית ד' כוסות שלמים ואכילת מצה מצוה ואפיקומן שיעור כזית אף שקשה עליו אכילתן ושתייתן, בזה לא יצטרך לאכול סמים ומשקין מרים לרפואת הגוף וכן ניצול מד' מיתות ב"ד אם נתחייב בהם כי הד' כוסות באים לכפר על ד' מיתות ב"ד.

7. דוקא גבי סוכה אמרו מצטער פטור מן הסוכה, וטעמו דתשבו כעין תדורו, הא בשאר מצות חייב אע"פ שמצטער.

8. דבדיעבד המצטער וכד' ישתה רובו של רביעית ודיו.

9. מצוה לחזור אחר יין אדום אם אין הלבן משובח ממנו שנאמר אל תרא יין כי יתאדם משמע שחשיבותו של יין כשהוא אדום בד' כוסות יש לנהוג כהאומר שצריך לחזור אחריו לפי שיש בו זכר לדם שהיה פרעה שוחט את בני ישראל. ובמקומות שמצוים לעלול עלילות שקרים נמנעו מליקח יין אדום לפסח.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים

הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5