סימן צב – האם יש ענין בלה"ר לתועלת שלא להוציאו בפיו

——–

שאלה (מגליון האיחוד בחידוד):

ר׳ ראובן נתבקש מר׳ שמעון ידידו, שיברר עבורו אודות פלוני כשיש בזה תועלת גדולה. את תשובתו שכללה בתוכה דברים בלתי חיוביים, העלה ר׳ ראובן על גבי גליון ומסרה לר׳ שמעון.
לתמיהתו מדוע הטריח עצמו להעלות דבריו אלו עלי גליון, ולא אמרם לו בפיו כעת בשעת פגישתם, השיב ר׳ ראובן, שכלי הדיבור הינם קדושים, שעיקר יצירתם ושימושם הוא לדברים של קדושה, על כן העדפתי להמנע מדיבורי גנאי ולכך כתבתים בפתק.
הדברים הללו הם לתועלת, טען לו ר׳ שמעון, אם כן מדוע יחשב הדבר כחסרון לאומרם בפה, ואינם אלא כשאר דברים שאינם חיוביים הנזכרים בתורה, שלא שמענו מעולם שישנה עדיפות לכותבם על פני להוציאם בפה. היות ויש אפשרות לכתוב את אותם דברים בלתי חיוביים, השיבו ר׳ ראובן, נמצא שאין כל תועלת באמירתם בפה, על כן עדיף שלא להוציאם בפה קדוש שעיקר תשמישו היא לדברים של קדושה.
אכן דברים הכתובים בתורה ובשאר הספרים, נעשו חלק מהתורה, ואדרבה יש מצוה להוציאם בפה כפי שדרשו חז״ל (עירובין נ״ד א׳), שבזכות כך זוכרים אותם ומאריכים ימים.
מנין לך לחלק בין כתיבה לדיבור, טענו ר׳ שמעון, ואם התורה התירה לומר דברים בלתי חיוביים כשהם לצורך, אין שום מקום להחמיר בזה, ומה גם ש׳כתיבה כדיבור׳, ולא הרווחת דבר בכתיבה על פני הדיבור.

תשובה

‏יום שישי י"א סיון תשע"ו

למע"כ שליט"א

איתא בירושלמי פ"ק דברכות ה"ב, וז"ל, דרשב"י אמר אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל הוינא מתבעי קומי רחמנא דיתברי לבר נשא תרין פומין חד דהוי לעי באוריתא וחד דעבד ליה כל צורכיה. חזר ומר ומה אין חד הוא לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה אילו הוו תרין עאכ"ו. עכ"ל. שכן כלי שנשתמש בו קודש לא ישתמש בו חול כמ"ש בב"מ פ"ד ב' (עלי תמר). הרי דמבואר להדיא שלדברים שהם צרכיו אמרינן שהיה עדיף שלא היה מדבר אותם בפה המשמש לקדושה, כ"ש דברים שעיקרן גנאי ובדוחק התירו לאמרן מפני הצורך, דבזה פשיטא שיש מעלה בזה.

וראה מה שכתב בעלי תמר לבאר המשך הגמ' שם, וז"ל, ואחרי שאי אפשר כי אם בחד פומא אמרינן דהו"ל כמו לב בי"ד מתנה עליהם דלעת הצורך מותר להשתמש בו לחול. ובודוי של יוה"כ ע"ח שחטאנו בטפשות פה הנה דמלבד דטפשות פה הוא טפשות שעושה אותו ללעג ולקלס לשומעיו הר"ז גם עבירה שאחרי שאין צורך בדיבור טפשי הר"ז עבירה שכלי שמשתמש בו קודש לא ישתמש בו חול נוסף על החטא שכופר בטובתו של הקדוש ברוך הוא שנתן לו כלי יקר הפה שפיו יהגה חכמה עכ"ל.

אכן אי"ז ברור שעיקר הפתרון בזה הוא ע"י כתיבה, דמאידך גיסא אם כותב הדבר עלי גליון הר"ז עלול להשאר לימים רבים, וכמו"כ אם ינשאו לבסוף ויתרצו ועדיין יהא מונח מסמך הרי בודאי שאינו הגון וכדי בזיון וקצף, וג"כ בנידון דידן הרי יש לו הרבה מה לכתוב, ואולי אם יתחיל לומר בע"פ מקצת מגרעותיו של המדובר אולי יעזוב מיד את השידוך, וא"כ מדוע מיגעהו במכתב לקרוא כ"כ לה"ר שלא לצורך, וכמו"כ יש דברים שהפליגו רז"ל במשמעותם בכתיבה יותר מדיבור, ולכן אע"פ שלכאורה יש מעלה בכתיבה יותר מדיבור, מ"מ זהו להלכה ולא למעשה, ולא נראה שטוב לנהוג כך למעשה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב עקיבא משה סילבר שליט"א
שו"ת עם סגולה – חלק א

אסיפת תשובות ומכתבים בענינים שונים בהלכה ובאגדה
שהשבתי בהזדמנויות שונות – בחמלת ה' עלי
עם תשובות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
עקיבא משה בלאמו"ר הגאון רבי יצחק אייזיק שליט"א סילבר
קרית ספר תשע"ו
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5