——–
שאלה: נפסק בשו"ע (רעו, ד): אם יש נר בבית ישראל ובא אינו יהודי והדליק נר אחר, מותר להשתמש לאורו בעוד נר ראשון דולק, ע"כ. מה הדין באופן שהיה נר קלוש בבית ,כגון חשמל קופץ וכדומה, האם בכה"ג ג"כ מותר ליהנות מנר שהדליק אינו יהודי. ומה הדין באופן שלא היה בבית הישראל נר דולק, אלא שאור הרחוב מאיר תוך הבית, האם בכה"ג ג"כ מותר ליהנות מנר שהדליק אינו יהודי.
תשובה: לענ"ד נראה שאם אין האור מספיק חזק, ואינו יכול ליהנות מהאור כדבעי, אסור ליהנות מהנר שהדליק האינו יהודי, שהרי הטעם דמותר להשתמש לאור הנר מבואר במשנ"ב (סקל"ד), כיון דבלא"ה היה יכול מתחלה קצת להשתמש לאורו, וא"כ בנידו"ד שלא היה יכול ליהנות מהאור כדבעי, משום שהוא קלוש או שהוא קופץ וקשה להשתמש לאורו, ושפיר נהנה ממלאכת הגוי, אסור ליהנות מהנר.
ושוב ראיתי שכן העלה בשו"ת מנחת שלמה (ח"א סימן ה אות א), וז"ל: נלענ"ד מי שיש לו נר אחד בתוך ביתו, והאור הוא קטן מאוד שאינו יכול לקרות לאורו, ועבר והדליק בשבת ע"י עצמו או ע"י נכרי עוד נר אחד, דבכה"ג ודאי אסור ליהנות בשבת הנאה כזו שלא היה יכול ליהנות מקודם כשהאור היה חלש, ואע"ג שהאור הרי נוצר משני גורמים של היתר ושל איסור, מ"מ לא דמי להוספת מלח ותבלין (בסימן שיח, ט), דכיון שנימח ואינו ניכר לכן חשיב כמאן דליתא, משא"כ הכא הרי רואים לעינינו נר נוסף שהודלק בשבת ואסור ליהנות ממנו, ודומה ממש לנהנה מנר של ערלה, דחשיב כנהנה משמן שאסור בהנאה, או כמי שהוסיף להדליק עוד נר שהוא מודר הנאה ממנו, דודאי אסור לו ליהנות אח"כ מריבוי האור, כך גם כשנהנה מנר שהודלק בשבת, עכ"ד.
ואע"פ שאפשר לצדד להקל, מטעם דכשהחשמל קופץ יכול להשתמש לאורו, כמו ללכת בבית וכדו', וא"כ אע"פ שלישב ולקרות לאורם קשה, מ"מ אולי כיון שיכול ליהנות קצת מן הנר הראשון, מותר גם ליהנות מהתוספת אורה, דהרי במשנ"ב כתב דסגי בהנאה קצת.
מ"מ מסתבר להחמיר, דהמציאות הוא דחשמל קופץ לא חשיב הנאה כלל, ואדרבה מפריע, ובודאי שנהנה מהדלקת הנר שהדליק הנכרי. והמשנ"ב מיירי מהנאה "קצת" שהיא הנאה גמורה, וכמו בנר קטן שאף שמאיר רק קצת אבל כשעומד סמוך לה נהנה ממנו לגמרי. ואילו בחשמל קופץ לא נהנה כלל, שאינו יכול ליהנות ממנה ברציפות, כמו בהנר הקטן שדולק רגיל. וא"כ אין ראיה מהמשנ"ב שמקיל בהנאה קצת, להתיר בחשמל קופץ.
ומהאי טעמא, גם באופן שלא היה בבית הישראל נר דולק, ורק אור הרחוב האיר תוך הבית, ובא נכרי והדליק נר, אסור ליהנות מהנר. דהגם דמפשטות דברי המחבר משמע דכל שהיה אור בבית מתחילה, מותר ליהנות מהנר שהדליק הגוי. מ"מ באופן שהאור קטן מאוד ואינו יכול לקרות לאורו, ודאי דאסור ליהנות מהדלקת הנכרי, שהנאה כזו לא היה יכול ליהנות מקודם כשהאור היה חלש.
ולכן אם אור הרחוב שמאיר תוך הבית אינו חזק כל כך כהדלקה הנעשית בפנים, יש לאסור ליהנות מאורה. וגם אם אור הרחוב חזק מאד שבכהאי גוונא יש להסתפק אם שייך לאסור, אעפי"כ לענין הנאה מההדלקה שעשה הנכרי, כגון שהאיר את כל הבית ע"י שהרים את המתג הראשי של החשמל, יש להחמיר שלא ליהנות בכל חדרי הבית, אלא אם כן אור הרחוב הורגש חזק בכל הבית. – וכן משמע במש"ב (רעו, סקל"ב) שכתב: ומיירי כשהיה יכול מתחלה "במקום הזה" עכ"פ ליהנות קצת לאור הנר הראשון, ולכן שרי, ובלא"ה אסור, עכ"ל. הרי דדוקא כאשר היה יכול ליהנות מתחלה "במקום הזה" הוא דשרי. וא"כ בשאילתא דידן כאשר הודלק החשמל בכל הדירה, מותר ליהנות רק במקום שהיה מואר מתחילה כדבעי.
ברם, גם אם אנו אוסרים ליהנות מהאור שהדליק הנכרי, מ"מ אינו מחוייב לצאת מהבית אע"פ שנהנה מזה שהאור בביתו, וכמבואר ברמ"א (רעו, א), ועיין מג"א (סק"ה) ומחצה"ש בשם הב"י, דאף אם שבת אצל אינו יהודי, כביתו הוא ולא אטריחוהו לצאת מביתו, וגם אינו צריך להפוך פניו, אא"כ שרוצה לעשות מדרך חסידות כשמואל בגמרא שבת (קכב:), עיי"ש.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…