סימן נב – טעה בתפלת ערבית של ר"ח והזכיר חג המצות

——–

שאלה: טעה בתפילת ערבית של ר"ח ואמר ביום חג המצות הזה, האם יצא.

תשובה: הנה בשו"ע (קח, יב) פסק המחבר, דהטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפלה שלא בזמנה לא הוי הפסקה, ולהלכה מצאנו שנחלקו גדולי הפוסקים, עיין ט"ז (סקי"ב) ובמשנ"ב (סקל"ח).

והביא המשנ"ב דעת דרך החיים, דתלוי אם יש בהזכרה זו הוספת תפלה בעלמא, או שקר בפיו, דהיינו אם טעה ואמר בימות החול יעלה ויבוא עד ביום ראש החודש הזה ולא המשיך, הרי זה רק כמוסיף בתפילתו, וה"ה כשאמר הבדלה בחונן הדעת בימות החול דג"כ לא הוי הפסק, לפי שמזכיר מה שחנן לו השי"ת לב להבין ולהשכיל, וזה שייך בכל השנה לתת תודה להשם יתברך שחלק לו לב להבין ומדע לידע. משא"כ אם אמר יעלה ויבוא עד לאחר יום ראש החודש הזה שהוא שקר מוחלט, שהיום אינו ר"ח, על כרחך דינו כשח באמצע התפלה, עיי"ש. וכן נקט הערוך השלחן (קח, כא), דכשמזכיר דבר שאינו שייך לאותו היום, ודאי הוי הפסק כמו שח שיחה בטילה, ועוד גרוע משיחה בטילה דהוי רק הפסק בעלמא, משא"כ כאן דעושה יום זה כיום אחר, עיי"ש.

ואם כן שאלה זו שהזכיר את יום חג המצות בר"ח, תלויה בהכרעת הפוסקים, דלפסק השו"ע לא הוי הפסקה, ולדעת הרבה פוסקים והכרעת דה"ח שהזכרת מאורע שהוא שקר מוחלט הוי הפסקה, לא יצא.

והנה מצאנו בתשובת בית יהודה (ח"א סימן ד) שדן, אודות מי שטעה בתפלת ליל יו"ט והזכיר חג אחר, ויצא לדון שיצא בזה, דמה שלא הזכיר שם החג אינו מעכב, ומה שהזכיר שם חג אחר ג"כ לא מגרע, שהרי פסק המחבר דהזכרת מאורע שלא בזמנו אין מעכב, ובפרט שהרי למעשה הזכיר שיום זה יו"ט הוא וחתם את הברכה כראוי. וציין לדבריו כק"ז הגרעק"א בהגהות לשו"ע (תפז, א) וז"ל: את יום חג המצות הזה. ואם לא הזכיר שם החג אלא שאמר את יו"ט מקרא קודש יצא. ואם שינה ואמר בפסח את יום חג השבועות וכדומה, יש לומר ג"כ דיצא, שו"ת בית יהודה סי' ד', עכ"ל.

ודבריו הם דלא כדרך החיים, דבשלמא בדין הראשון שלא הזכיר את שם החג רק אמר את יו"ט מקרא קודש, מובן שפיר אמאי יצא, אולם בדין השני שהזכיר את חג השבועות, צ"ע למה יצא והרי הוא שקר מוחלט שהיום חג המצות, והאמנם דפסק המחבר דהזכרת מאורע שלא בזמנו אינו מעכב, מ"מ יתכן דכל זה הוא דוקא כאשר אין בדבריו שקר וכדרך החיים הנ"ל.

ובאמת כבר נתקשו בדבריו כל האחרונים, עיין ברכי יוסף (תפז, א) שהאריך לדחות את דבריו, ובארחות חיים (ספינקא, סימן תצ אות ח) חולק ג"כ, דפשוט דבהזכיר חג אחר ודאי לא יצא, עיי"ש. וכך נוקט הערוך השלחן (תפז, ד), שאם הזכיר בפסח חג אחר, וודאי דלא יצא, עיי"ש.

אלא שעדיין יש לחלק בין ר"ח ליו"ט, ובנידו"ד יתכן דאפילו להבית יהודה לא יצא, דבשלמא ביו"ט, הרי הזכיר מקרא קודש וחתם כראוי ורק באמצעה טעה, וא"כ בזה יש לדמות להמבואר בשו"ע, דבהזכיר מאורע שלא בזמנו, אין מעכב ולא הוי הפסק, כיון דמ"מ הזכיר שניהם, גם את המאורע הנכונה. משא"כ בר"ח שלא הזכיר כלל את מאורע יום זה שהוא ר"ח, אלא הזכיר רק ההזכרה בטעות, נמצא ששיקר לגמרי בתפלתו, בזה י"ל דהוי הפסק ומעכב. ואף דבר"ח לא מעכב ההזכרה, מ"מ בכה"ג שהזכיר שלא כדבעי, י"ל דמעכב. וכעין זה כתב המקור חיים (קח, יב), דאפילו בתפלת ערבית שהדין הוא דבלא הזכיר כלל יעלה ויבוא אין צריך לחזור, אעפי"כ בהזכיר טעות יתכן שלא יצא, עיי"ש.

והנראה בזה לדינא, דאם טעה בראש חודש והזכיר יום הזכרון, פשוט שלא יחזור, וכמו שכתב בשו"ת התעוררות תשובה (מהדו"ק ח"א סימן עג – ובמהדו"ת חאו"ח סימן קצג), וז"ל: נסתפקתי במי שאמר ביום ר"ח ביום הזכרון הזה אם יצא, כיון דאחז"ל (עירובין מ.) שאינו מזכיר ר"ח בראש השנה, שזכרון אחד עולה לכאן ולכאן, וגם ר"ח מיקרי יום הזכרון, א"כ אפשר דיצא אם אמר בר"ח יום הזכרון, עכ"ל.

וכשטעה והזכיר חג המצות וכדומה נראה להלכה למעשה שלא יחזור, דהרי כלל גדול הוא דבמקום שנפסק בשו"ע הלכה ולא חלק עליו הרמ"א ונחלקו בזה האחרונים אם לברך, אמרינן דספק ברכות להקל (עיין שד"ח מערכת ברכות, אסיפ"ד אות יח), וכן איפכא אם הכריע השו"ע לברך והאחרונים מפקפקים בזה אין לחוש, זולת אם מובא בכתבי האר"י שלא לברך (עיין כף החיים סימן כה אות עה), וא"כ מאחר שבדין הזכיר מאורע שלא בזמנו לא העיר הרמ"א על המחבר, הרי שהסכים להוראה זו, וא"כ ספק ברכות להקל ולא יחזור.

ומאחר ששאלה זו תלויה במחלוקת הפוסקים, יש להזהר מאד בר"ח שלאחר ימים טובים, שלא להכשל מחמת הרגל הלשון באמירת יעלה ויבוא, וכאשר עורר כבר בספר מועד לכל חי (סימן ז, ב).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א

קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5