סימן: ל"ב – שאלה : האם צריך לנקות את בזיכי המנורה של נ"ח חנוכיה בכל ערב?

——–

מדברי הגמ' בשבת (דף כג.) שעששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולו, למוצאי שבת מכבה ומדליקה. פירש"י שם שהדליקה לנר חנוכ' מע"ש למוצאי שבת מכבה ומדליקה לנר חנוכה ומזה מוכח דלא בעינן רחיצת הכלי דהא מכבה ומדליקה קאמר, דמשמע מיד לאחר הכיבוי מדליק. וכן משמע מהר"ן שם שציין לרש"י והביא בסמוך את הנר המערבי ושם כתב מכבה "ומטיבה" ומדליקה. מה שלא כתוב בנר חנוכה. וכן מצאתי כתוב מדרש תנחומא (ורשא פרשת נשא סימן כט) ובפסיקתא רבתי (איש שלום פרשה ג) ילמדנו רבינו נר של חנוכה שהותר שמן מהו צריך לעשות לו, למדונו רבותינו נר של חנוכה שהותר שמן ביום הראשון מוסיף עליו שמן ומדליקו ביום השני ואם הותר ביום שני מוסיף עליו ומדליקו ביום השלישי וכן בשאר כל הימים וכ"כ הגאונים ועוד רבים. עיין בדברינו (בסימן לט). משמע שאין צריך לרחוץ את הבזיכין אלא מוסיף עליו שמן ודיו.

אלא שמדברי הטור (באו"ח סימן תרעג) שכתב בשם ה"ר מאיר מרוטנבורק לא משמע כן מדלא היה מדליק בנר של חרס אלא בשל מתכת וכשלא היה לו אלא של חרס היה לוקח חדשים בכל לילה וכשלא היה לו חדשים היה מסיקן באור דהוו כמו חדשים דהכי איתא במסכת סופרים אין מדליקין בנר ישן אין לו רק ישן מלבנו באור יפה וסתם נר שהוא של חרס הלכך בשל מתכת א"צ חדש ושל זכוכית או חרס מצופה דינו כמתכת עכ"ל וכן הובא דבריו במנורת המאור (פרק ב תפילה הלכות חנוכה עמוד 208). ואין הכוונה שזהו רק מצוה אלא נראה שאסור אף בדיעבד, וז"ל מסכת סופרים (פרק כ הלכה א): אסור להדליק בנר ישן, ואם אין לו אלא ישן, מלבנו באור יפה יפה ומותר. ואין מגביהין אותו ממקומו עד שיכבה.

והב"י שם מצא שכן כתבו בהגהות מיימוניות (פ"ג אות א) והמרדכי פרק במה מדליקין (סי' רסח) ובשבלי הלקט (שם:) ופסקו בשו"ע שם (סעיף ג) וז"ל נר של חרס שהדליק בו לילה אחת נעשה ישן ואין מדליקין בו לילה אחרת, אלא לוקח חדשים בכל לילה; ואם אין לו אלא ישן, מסיקו בכל לילה באור; ונר של מתכת א"צ חדש. ושל זכוכית או של חרס מכוסה, דינו כמתכת. וטעם לדבר כתב בשו"ת מהרש"ל (סימן פה) אין מדליקין בנר ישן של חרס והטעם משום מאוס וה"ה נר של שבת העשוי לכבוד על שלחנו וכ"כ כנה"ג שם ובעל משנ"ב (ס"ק כט) שהוא מאוס וביזוי מצוה.

צ"ל על הא דלעיל שמכבה ומדליקה וכן מוסיף עליו שמן ומדליקו דהיינו שאין צורך לנקות את הבזיכים ורק בנר של חרס דוקא אית ביה מיאוס בהדלקתה מה שאין כן בשל מתכת ליכא מיאוס בהדלקתה ושרי להוסיף שמן למחרת כמובא בתוספות שבת ובחידושי הרשב"א (דף מד.) בנר של חרס דאית ביה תרתי מוקצה מחמת מיאוס ומחמת איסור ובשל מתכת דלא מאיס ולית ביה אלא מחמת איסור ע"ש. וכ"כ רבינו ירוחם (בתולדות אדם וחוה נתיב יב חלק ב דף סז טור ב) דאין לנו מוקצה מחמת מיאוס במנורת מתכת וכ"כ בעל המשנ"ב (סימן תרעט ס"ק ה) בשם הב"ח וכ"כ ערוך השולחן (אות יז) זכוכית וחרס מכוסה אינו מאיס כמתכת.

ונראה שמטעם זה כתב ספר הפרנס (סימן שכב) לר' משה פרנס מרוטנבורג שהיה תלמיד מהר"ם מרוטנבורג. שמנהג כשר שאין מביאין נר של חרס עם שמן או שומן בסוכה ואפילו גדולה כשלנו אך מכניסין מנורות של ברזל ונחושת ושאר כלי מתכת ונר שעוה והדומה לו רוק"ח. וכן ראיתי לספר מהרי"ל (מנהגים הלכות סוכות) מאחר דחייבין לנאות הסוכה דמעלין לתוכה דווקא כלים נאים, כגון מנורת נחושת וכה"ג שאינה נמאסת בהדלקתה משמן , אך לא של כלי חרס כגון שרגא משום דמוקצים ומאוסים הם. אכן כלי חרס דקוניא המחופין – שקורין גלאזויר – יכול להכניסם דאינו נמאס בהדלקת שמן, דהא מהר"ם התירו משום כך לנר חנוכה.

ומדיוק לשונו משמע דהא בדיעבד שרי, שכתב "מנהג כשר" שאין מביאין נר של חרס עם שמן בסוכה, משמע שזהו לכתחלה אין להכניסו לסוכה הא בדיעבד אם הכניסו לסוכה יצא י"ח אע"פ שביזה בכך את המצוה. וכמ"ש בשו"ת אבני ישפה (חלק ג סימן ע) בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א. מה שאין כן בנ"ח שאינו יוצא י"ח בכך וכדיוק הלשון מסכת סופרים הנ"ל "אסור להדליק בנר ישן" ונראה החילוק בנ"ח משום שהמצוה בהדלקה עצמה וכשביזה את המצוה ע"י הכלי המאוס אינו יוצא י"ח בכך.

אמנם ראיתי בשו"ת משנה הלכות (חלק טו סימן רו) שכתב בשם מהר"ם מרוטענבורג המדליק נר חנוכה במנורה של ברזל או נחושת צריך לנקותם בכל לילה ברותחין, ונשאל איה מקום כבוד מהר"ם הנ"ל. והשיב דברי מהר"ם הובאו בספר מהרי"ל שינויי נוסחאות (דף ת"ו מדפי הספר) וז"ל כתב מהר"ם המדליק בנר של חרס צריך בכל לילה חדשים, ה"ה המדליק בקליפי אגוזים, ואותן שהן של ברזל או נחושת צריך לנקותם בכל לילה ברותחין עכ"ל. עיין שם מה שתירץ.

ואינו נראה לפי מה שכתבנו לעיל דמוכח מדברי הגמ' ומדברי הטור והב"י (שהעתיקו את דברי מהר"ם מרוטנבורג) דלא בעינן כלל לנקות בזיכי מתכת דבשל מתכת א"צ חדש ושל זכוכית או חרס מצופה דינו כמתכת. וכמובא בשו"ע (סימן תרעג סעיף ג) ע"ש. אמנם ודאי שטוב וחשוב לנקות את הבזיכים בכל ערב כדוגמת מנורת בית המקדש אלא שאין זה חיוב אלא טוב דהא לא בעינן ממש כמנורה עיין בדברינו בענין החלפת פתילות בכל ערב. אולם לפום קושטא כשהמנורה מאוסה כגון ע"י שימוש לא נכון או ע"י שעוה וכד' ודאי שחייב לנקותה אלא כשהחנוכיה מלוכלכת מעט אין בזה מיאוס וטוב לנקותה. כדאיתא בשבת (דף קלג:) זה אלי, ואנוהו התנאה לפניו במצות; עשה לפניו סוכה נאה, ולולב נאה, ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין. ע"ש דבעינן לעשות לפניו מצות נאות. עיין לשו"ת מהרש"ם (חלק ז סימן קטו) ולשו"ת אפרקסתא דעניא (חלק ב או"ח סימן מו) ולשו"ת יביע אומר (חלק ג – יו"ד סימן יד) ולשו"ת מנחת יצחק (חלק ב סימן י) דיש סוברים שפיסול זה אלי ואנוהו הוי מדאורייתא. עכ"פ נמצינו למדים דאין להקל כ"כ בדבר שהוא משום זה אלי ואנוהו.

לסיכום: מנורה העשויה ממתכת או מזכוכית וכד' להדלקת נ"ח אין צריך לנקותה בכל ערב אלא יכול להוסיף שמן בכל יום ולהדליקה מחדש.

פירות הנושרים:

1. נ"ח שדלקו עד למחרת בערב מכבם ומדליקם שוב למצותה.

2. שמן הנותר בבזיך מוסיף עליו ומדליק.

3. אין מדליקין בנר ישן של חרס והטעם משום מאוס וה"ה נר של שבת העשוי לכבוד על שלחנו שהוא מאוס וביזוי מצוה.

4. מנהג כשר שאין מביאין נר של חרס ישן לסוכה. ואם הביא יצא י"ח סוכה.

5. הדליק נ"ח בנר מאוס אף בדיעבד אינו יוצא י"ח.

6. כלי חרס מצופה דינו כמתכת.

7. מדליקין בכלי חרס חדש או שליבנו.

8. מנורת מתכת אינה נמאסת בהדלקתה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים

הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5