סימן לב – ברכת שהחיינו בהדפסת ספר בחידושי תורה

——–

{בס"ד אייר תשס"ט

רב ברכות, ושובע שמחות, לאיש האשכולות, ידיו רב לו בבירורי הלכות, ה"ה ידידי הרה"ג המו"מ בתוי"ש מו"ה גמליאל בהגראי"ד הכהן רבינוביץ שליט"א, ב"ב. מחבר ספרי גם אני אודך כמה חלקים.

אחדשה"ט באה"ר,}

בהמשך הענין דברכת שהחיינו בגמר הדפסת ספרו החדש, שכאמור נחלקו הדעות בזה, והמור וקציעה החזיק בכל תוקף לברך בשו"מ, ואפילו הטוב והמטיב עייש"ה. וגם בגמר כל דבר חשוב כתבו החות יאיר (סי' ע) והמו"ק (סי' רכג) לברך, כדמצינו בשלמה המלך שבירך באריכות בגמר בנין בית המקדש, ואליעזר עבד אברהם שהשתחוה לה' תחילה כשמצא את רבקה ע"י הסימנים, ושוב כשהסכימו משפחתה לתתה לו. — ויל"ע לפ"ז במי שגמר מסכת, בפרט מס' גדולה וקשה, ומה גם סדר שלם בש"ס, או כל הש"ס, דלא מצינו בפוסקים לברך, והאמנם שבזה שייכים דברי המג"א (רכג סק"ה) דמללה"נ, וה"ז מצוה רבה של ידיעת התורה. אבל סוף סוף יש בה הנאה רבה לאדם, אפילו במי שמכוין לשם שמים לגמרי, בכ"ז עי"ז יוכל להרביץ תורה, או בלמד הוראה, להמנות כרב או דיין ומו"צ.

ועל כגון דא כתב הכתב סופר (בפתיחה לשו"ת או"ח, ד"ה ואם אתה עושה כן) לפרש מאחז"ל (נדרים סב.) שלא יאמר אדם אקרא שאקרא חכם, אשנה שיקראוני רבי, אשנן שאהי' זקן בישיבה, אלא למוד מאהבה וסוף הכבוד לבא. — דהכי קאמר אל תלמד שתהי' חכם ורבי ועי"ז אזכה להרביץ תורה לשמה, ולהיות זקן יושב בישיבה. כי גם זו עצת יצה"ר, קודם ללמוד עם פניות. אלא למוד לש"ש וכו'. — דהיינו שבתורה מללה"נ. ואין לכוין בלימוד על שום הנאה עצמית. ולכן אין מברכים שהחיינו בסיום כנ"ל, אפילו בקיבל הורמנא יורה וידין, דאין לחשוב כלל על הנאה שיש בה פני' של גשמיות. [וראה מהרש"א (ב"מ פה:) בעובדא דר' חייא].

וכתב המו"ק (רכג הנ"ל) שמי שנתמנה לרב, אם הוא ראוי, ועלה ברצון הצבור ולא בכח, וכונתו לש"ש, אז יברך שהחיינו. — וזה מתאים לשו"ת חת"ס (או"ח סי' קנו) שהג"ר דוד שטרויז זצ"ל שכאשר עלה לרבנות לפיורדא, דרש והתחיל ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל וכו' שהחיינו וכו' ואפשר הטוב והמטיב [ויל"ע לענין שֵם ומלכות], והי' מסופק לענין ברכת שהחיינו, לכן עשה כן עכ"ד. — והי' הגאון הנ"ל שלם בכל המעלות הנ"ל, בכ"ז הבליע הברכה ע"י הפסוק, כי חשש בעצמו שמא נכנסה איזה פני' דקה מן הדקה, ואז הגם שמרביץ תורה והוראה, אולי יצא שכרו בהפסדו, אם אינו לגמרי לגמרי לש"ש. — [ועי' בשע"ת (רכג, י) שהגידולי תרומה בגמר הדפסת הספר דרש ברבים לשבח לה' שזכה לכך, ואולי עשה כהגר"ד שטרויז הנ"ל, שלא אמר הברכה להדיא, רק דרש דרוש הודאה].

וא"כ בחיבור ספר הרי ידועים דברי החת"ס (בשו"ת או"ח רס"י רח) שהמכוין בחיבור ספר לגדל שמו, עובר על איסור תורה דברים שבע"פ אי אתה רשאי לכותבן, שהותר רק משום עת לעשות לה' (גיטין ס.), וזה ללא פני' עצמית עיי"ש. — וא"כ נהי שאנו מתירים לעצמינו לחבר ספרים, וכמו שהארכנו בס"ד בדרשות ומאמרים משנ"י (ח"א מאמר ו), אם עכ"פ השאיפה היא להגיע ללש"ש ולא לכבוד עצמו. — אבל לברך על ספר חדש שהחיינו בשֵם ומלכות, אנו יראים שמא אין כונתנו שלימה בלתי לה' לבדו, וכמו שהג"ר דוד שטרויז הנ"ל הבליע השהחיינו בפסוק ויברך דוד, כן אנו מברכים שהחיינו יחד עם פרי או מלבוש חדש.

דושה"ט באה"ר וברכה נאמנה

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א

קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5