סדר הנחת התפילין

——–

ימין או שמאל – רוב בני האדם שהם ימניים, מניחים את התפילין על יד שמאל, שנאמר (שמות יג טז): "וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה, וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ", ודרשו חז"ל (מנחות לז ע"א): 'ידכה' – יד כהה, חלשה, שהיא היד השמאלית. אבל השמאלי, מניח את התפילין על ידו הימנית שהיא ידו הכהה. (סימן כז ס"ו)

כתיבה בימין ומלאכה בשמאל – מי שכותב בימין וכל מלאכתו עושה בשמאל, הרי הוא ימני ומניח תפילין על יד שמאל. (סימן כז ס"ו) [והטעם בזה, שנאמר: "וקשרתם לאות על ידך", וסמוך לזה נאמר "וכתבתם", ודרשו חז"ל שביד שכותב, בה הוא קושר את התפילין על ידו האחרת. (משנ"ב סקכ"ז)] ומכל מקום טוב להחמיר לאחר התפילה, להניח את התפילין של יד גם ביד ימין. ויהפוך את הבית, באופן שהיו"ד של הקשר תהיה לצד הלב ולא לצד חוץ. והוא הדין להיפך באדם שכותב בשמאל ומלאכתו בימין, שמניח על יד ימין, וטוב שיחמיר כנ"ל. (ה"ב ב קט)

מיושב או מעומד – מנהג בני ספרד להניח תפילין של יד בישיבה ושל ראש בעמידה, כמבואר בזוהר הקדוש. ואם אין לו אפשרות לשבת, יניח גם של יד מעומד. ובני אשכנז נוהגים להניח של יד ושל ראש מעומד. (סימן כה סי"א. ג קלד, קלז)

מיקום הנחת תפילין של יד – הוא על הזרוע בבשר התפוח שבין המרפק לכתף, בחצי הסמוך יותר למרפק, ויזהר שלא יעלה למעלה מזה אפילו כלשהו, ויטה מעט לכיוון הלב, שנאמר: "והיו הדברים האלה על לבבך". (סימן כז סעיפים א, ז)

הברכה וההידוק – אחר שמיקם את התפילין במקומו הראוי, יברך: "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו, וציונו להניח תפילין", ומיד יהדק הקשר היטב שלא יזוז. (סי' כה ס"ח. ג צב, קסח)

כשמברך, ישים לב לומר "לְהָנִיח תפילין", בקמץ ונו"ן רפויה ולא בפתח ודגש. כי "להנּיח" בפתח ונו"ן דגושה, היינו לעזוב ולהניח את התפילין בארון. (סימן כה ס"ז. ג פז)

כשמהדק את התפילין על ידו, ישים לב שהרצועה לא תתהפך. וכמו כן ישים לב שהתפילין יהיה מונח היטב על בשרו. ומי שידו צרה ומחמת כן התפילין זז ממקומו, אזי לאחר שהידק את התפילין, יכרוך את הרצועה על התיתורא [החלק האחורי שמתחתיו עוברת הרצועה] וימשכה על ידו, כדי לחזקו שלא יזוז. (סימן כז משנ"ב ס"ק לב)

יו"ד של הקשר – הקשר שנמצא קבוע בתפילין של יד, נקרא יו"ד, ויזהר שלא תזוז היו"ד של הקשר מהתפילין, מפני שהזוהר הקדוש מחמיר בזה. (סימן כז ס"ג)

אין צורך לכרוך את הרצועה סביב הבית של התפילין, כדי להדק את היו"ד לקשר, ודי לקשור ולהדק את היו"ד עם הבית בגיד קבוע. וכן המנהג פשוט אצל בני אשכנז. (שלמי צבור, קונטרס היחיאלי, וכמנהג המקובלים של יוצאי ארם צובא. שו"ת יביע אומר חלק ט סימן קח אות כ)

לאחר שהידק היטב את התפילין על זרועו, יכרוך שבע כריכות על ידו, ויעביר את הרצועה בין אצבעותיו שלא יפתחו הכריכות, עד סיום הנחת תפילין של ראש. (ג קמא)

זמן הוצאת תפילין של ראש מהכיס – לא יוציא את התפילין של ראש מכיסן, אלא רק לאחר שהידק את התפילין של יד בזרוע. (סימן כה סעיף יא)

מיקום הנחת תפילין של ראש – מתחילת שורשי השיער ולמעלה מול המקום שבין העיניים, ויקפיד שלא ירד אפילו כלשהו על המצח. ומה שנשאר תלוי מעט באויר כנגד שורשי השיער, אין בכך כלום, שאי אפשר שכל התפילין יהיה מונח על העור ממש. והקשר שמאחור שבצורת אות דל"ת, יהיה מונח בסוף הבליטה שמאחורי הראש, באמצע ולא יטה לצדדים כלל. ויעביר את הרצועות על כתפיו אחת מימין ואחת משמאל. (סימן כז סעיפים ט, י, יא. ג קמז. ה"ב ב ק, קכז)

ויש ללמד בכל זה את ההמון שאינם בקיאים בהנחת התפילין במקומן בדיוק, ופעמים שיורדות התפילין על המצח או זזות לצדדים, וגם של יד אינן במקומן כראוי, ויורדות או עולות מדי, ומבטלים מצות תפילין, וגם ברכתם לבטלה. (ג קעג)

לאחר מכן יכרוך את הרצועה של יד שלוש כריכות על אצבעו האמצעית [האמה], ותחילה יכרוך על הפרק האמצעי של האצבע, ואחר כך יכרוך עוד שתי כריכות בפרק התחתון, ואת יתר הרצועה שנשארה, יכרוך על גב ידו. (סי' כז ס"ח. ג קמה, קמז)

קופסה על של יד – יש נוהגים בסיום הנחת התפילין לגמרי, לכסות התפילין של יד בקופסה, כדי לשמור על הריבוע שלא יתקלקל ולא ישתפשף. (שו"ת יבי"א ח"ח סימן ד)

Related Post

קרח – אדם שהקריח ואין לו שיער, יניח במקום שבו היו לו בתחילה שורשי שיער. וכן מי שלא צמחו לו שערות בראשו מעל המצח, יניח כשאר בני אדם. (ה"ב ב קכה)

ברכה על של ראש – מנהג בני אשכנז שמלבד מה שברכו על של יד "להניח תפילין", מברכים גם על של ראש בלחש "על מצות תפילין". ולאחר שמהדק על הראש, אומר: "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד". אבל בני ספרד, מברכים רק "להניח תפילין" על של יד, ופוטרים בה של ראש. (ג צד)

גבס – מי שיש לו גבס בפס ידו עד המרפק, מניח תפילין בברכה על הזרוע ואת הרצועות יכרוך על הגבס. אבל אם יש לו גבס למעלה מהמרפק, יניח את התפילין על הגבס בלי ברכה, ויברך על תפילין של ראש "על מצות תפילין". [שהתפילין צריכות להיות על הבשר ממש שלא יהיה דבר חוצץ ביניהם, אבל ברצועות אין זה מעכב. (סימן כז ס"ד)] ויכסה את התפילין של יד, שלא יטעו שאפשר להניח לא על היד ממש. (ג קעח, קפ)

תחבושת – מי שיש לו תחבושת על ראשו ואי אפשר להוציאה, יניח את התפילין על התחבושת, ויכסה בטלית שלא יטעו שאפשר להניח לא על הראש ממש. ואם הוא מבני אשכנז, לא יברך על של ראש. (ג קפד. הרמ"א סימן כז ס"ה)

שכח לברך – מי ששכח לברך על התפילין, אינו צריך לחלצן כדי לברך, אלא ימשמש בהן ויברך. מכיון שהמצוה נמשכת כל זמן שהתפילין מונחות עליו. (ג צד)

הפסק – אין להפסיק בשום דיבור או מעשה בין הנחת תפילין של יד לשל ראש. ואם טעה ודיבר דברים שאינם מענין התפילין, כשיניח תפילין של ראש, יברך "על מצות תפילין". אבל אם דיבר מענין התפילין [כגון שראה שהרצועה של ראש קטנה עליו ואמר למשהו להרחיבה], או שטעה וענה קדיש או קדושה, אינו מברך. (ג קט, קיג, קל)

אם התחיל להניח תפילין של יד, וראה שהשליח ציבור מתקרב לאמירת הקדיש, ואם יכרוך שבע כריכות, לא יספיק לגמור להניח גם של ראש ולענות לקדיש, רשאי שלא לכרוך את הכריכות על היד, ויקפיד רק להדק היטב את התפילין בזרוע, ומיד יניח תפילין של ראש, ויענה לקדיש, ולאחר מכן יכרוך את שבע הכריכות. (ג קכב)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

Recent Posts

משנה אבות ו

ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…

3 שנים ago

משנה אבות ה

ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…

3 שנים ago

משנה אבות ד

ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…

3 שנים ago

משנה אבות ג

ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…

3 שנים ago

משנה אבות ב

ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…

3 שנים ago

משנה אבות א

א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…

3 שנים ago