סדר הלבישה

——–

הפרדת הציציות – קודם שיתעטף, ישים לב שחוטי הציצית יהיו פרודים זה מזה ולא מסובכים. ורמז לדבר כתב האר"י ז"ל: 'ציצת' ר"ת, צדיק יפריד ציציותיו תמיד. (ב קט)

כוונת המצוה – יכוון שציונו הקב"ה להתעטף בציצית, כדי שנזכור את כל מצוותיו לעשותם, כמו שנאמר (במדבר טו מ): "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי". (סי' ח ס"ח. ב כה)

הברכה – יאחז את הטלית בשתי ידיו, ויעמוד ויברך: "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו, וציונו להתעטף בציצית". ואם טעה וברך בישיבה, יצא. ומכל מקום זקן או חולה שקשה לו לעמוד, יברך מיושב. (סימן ח ס"א. ב מ, מג, מה, סט)

טוב להסתכל בציציות בשעת הברכה, שנאמר "וראיתם אותו וזכרתם", ודרשו חז"ל: ראיה מביאה לידי זכירה, וזכירה מביאה לידי מעשה המצוות. (סימן כד ס"ג ומשנ"ב)

סדר העטיפה – לאחר הברכה, בעודו עומד, יתעטף בטלית. וכיצד מתעטף? יניח את הטלית על ראשו בלבד באופן שארבע הכנפות ירדו מלפניו, שתי כנפות מימין ושתי כנפות משמאל. לאחר מכן יאחז את שתי הכנפות שמצד ימין, וישליך אותן לאחוריו על כתפו השמאלית, ואחר כך יאחז את שתי הכנפות שמצד שמאל, וישליך גם אותן לאחוריו על כתפו השמאלית, כך שעתה כל ארבע הכנפות מונחות לאחוריו. וישהה כדי זמן הילוך ארבע אמות [2 מטר], ואז יוריד את הטלית על גופו, ויניח שתי ציציות לפניו ושתי ציציות לאחוריו, כדי שיהיה מוקף במצוות. (ב פה)

לאחר הברכה שמתעטף בטלית, לא יכסה את עיניו ופיו, אלא יעטוף את ראשו עד המצח וסביב הצוואר והסנטר, וזהו הנקרא בהלכה "כעטיפת הישמעאלים".

כן מבואר בדברי רבנו חיים ויטאל בשער הכוונות ובשאר האחרונים, שעטיפת הטלית צריכה להיות סביב הצוואר והגרון, ואין לכסות בעטיפה את כל הפנים והעיניים. וכתב הגאון ממונקאטש (נימוקי או"ח ס"ח): מר זקני הגאון מהר"ש תמה מאוד על המכסים פניהם והעיניים בעטיפה בחשבם שכן היא עטיפת הישמעאלים, ואיך יתכן לומר כן, כי איך יוכלו הישמעאלים ללכת באופן כזה, הלא כשול יכשלו ויפלו בפחתים ובבורות, וינגפו רגליהם וכל גופם. והרי לא שמענו מעולם שאדם אחר יוביל את הישמעאלים, כמו שמוליכים את הסומא, שדבר זה מביא לידי גיחוך, וכן מוכח מהש"ס בכמה מקומות שאין זו דרך עטיפת הישמעאלים, וגם עתה עינינו הרואות בארצות המזרח ובארץ ישראל, שהערבים אשר מנהג אבותיהם הישמעאלים בידיהם, גם במלבושם, שמשליכים הכפייה סביב צוארם, ואינם מכסים כל פניהם בעטיפתם. ע"כ. וכ"כ בשו"ת ארץ צבי פרומר. וכן תמה בספר קצות השלחן, שבודאי אין זו עטיפת הישמעאלים, ופשוט שישים הטלית על ראשו וישליך צד הימין של הטלית על כתפו השמאלית באופן שיהיה סביב חלקת צווארו עד שיכסה את זקנו וסנטרו עד פיו. ולפלא שרבים טועים בזה ואין מי שימחה בידם. גם בשו"ת באר משה שטרן (ג ח) האריך לתמוה על הנוהגים לכסות הפנים והעיניים, ושזה טעות גמור, כי לא יעלה על הדעת שהישמעאלים מתעטפים באופן כזה. וכן תמה הגר"מ שטרנבוך (תשובות והנהגות ב י). (יחו"ד ח"ה ס"א. ב צב)

אותם שאינם מתעטפים אלא נותנים את הטלית על צווארם כצעיף, וארבע הכנפות מלפניהם, אינם יוצאים ידי חובה וברכתם לבטלה. על כן, יש להעיר למשמע אוזנם של אחינו התועים מדרך האמת, הבאים מיום כיפור ליום כיפור לבית הכנסת והטלית מונחת על צווארם כצעיף, ויבהיר להם בנחת את סדר העטיפה הנכונה, כדי שיצאו ידי חובת המצוה, וגם לא יכשלו בברכה לבטלה. (ב צז)

הפסק – מעת שברך על הציצית לא ידבר עד שיסיים להתעטף, אולם רשאי לענות 'אמן' וכיוצא משהתחיל להתעטף, אבל בין הברכה לעיטוף לא יענה. (ב צח)

אחר שמשליך את שתי הכנפות שמצד ימין לאחוריו על הכתף השמאלית, טוב שיהרהר בליבו בלבד את הפסוק (ישעיה סא י): "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי, כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי, כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ." וכשמשליך את שתי הכנפות שמצד שמאל על הכתף השמאלית, יהרהר בליבו את הפסוקים: "ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. ה' צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ. ה' הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ." {וכן נוהג מרן הראשל"צ שליט"א. (ה"ע א ג. ב קח)}

בעת התפלה, טוב שיכסה ראשו בטלית, כדי שיתרכז יותר ולא ישוטטו עיניו אנה ואנה. אך אם לא נוח לו, כגון שחם לו, די שיניחהו על הכתפיים. (סימן ח ס"ב. ב צד)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5