נתינת מלח

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–

אין לתת מלח על ארבע וחמש חתיכות ירק שיש דרך לכובשן [כמו: גמבה, גזר, קישוא, כרוב, לפת, עגבניות ירוקות ועוד], או כשמטרתו להפיג חריפותם, או מרירותם, או חמיצותם [כגון: צנון, בצל, לימון], משום שנראה ככובש. אבל מותר לתת מלח על חתיכה אחת ולאוכלה, או לטבל כל חתיכה במלח ולאוכלה מיד. וחתיכות עגבניה או מלפפון קלוף או סלט ירקות שאין דרך לכובשם, מותר לתת מלח אף על כמה חתיכות יחד. (לוית חן. שבת ד תמז, תנה)

אם נותן שמן או חומץ או לימון על החתיכות, מאחר והם מחלישים את כח המלח, מותר לתת מלח אפילו על הרבה חתיכות יחד, ואינו נחשב ככובש. (הט"ז. שבת ד תנ)

פשוט שמותר לתת מלח על ביצה ובשר וכיוצא כדי להטעימם, וכן על מיונז כדי להטעימו ולעשות ממנו רוטב לסלט, שאין זה דומה לכבישה כלל. (שבת ד ערה)

הכנת מי מלח – מותר לערב מים עם מלח מועטים כדי ליתנם במאכל, אבל לא יערב מי מלח מרובים, שנראה שעושה כן לכבישה. ואם יש לו צורך במי מלח מרובים, יתן שמן תחילה במים, ואחר כך יתן את המלח, כי השמן מתיש את כח המלח. (שבת ד תנב)

יין בחומץ – ירקות שנכבשו בחומץ חזק מדי, רשאי לתת מעט יין כדי להחליש את כח החומץ, אבל אם נותן את היין במטרה שיהפך לחומץ אסור, שהרי זה ככובש. (שבת ד תנב)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5