נר – בורא מאורי האש

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–

טעם התקנה – מברכים על הנר, זכר לאדם הראשון שנתן לו הקב"ה בינה במוצאי שבת לחכך שתי אבנים ליצור אש. (פסחים נד ע"א)

אמרו במדרש (בראשית רבה יב ו): "כיון ששקעה החמה במוצאי שבת והתחיל החושך ממשמש ובא, באותה שעה נתיירא מאוד אדם הראשון, ואמר בתמיהה (תהלים קלט יא): "אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי" [יחשיך לי]?! מה עשה הקב"ה, זימן לו שני רעפים והקישם זה לזה ויצא מהם האוּר ובירך עליו, שנאמר: "וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי". וכן אמר רבי ישמעאל, מפני מה מברכים על האוּר במוצאי שבת "בורא מאורי האש"? מפני שהוא תחילת ברייתו.

שאלה: מה ראו חכמים לתקן לברך דווקא על האוּר במוצאי שבת שהוא תחילת ברייתו, ולא תיקנו כן בשאר בריאות שברא הקב"ה זה ביום פלוני וזה ביום פלוני? תשובה: לפי שנאסר להדליק את האור בשבת, וכל מוצאי שבת חוזר להיתרו, וכאילו נתחדש ונברא עתה. ומשום כך מברכים עליו גם במוצאי יום הכפורים, מפני שביום נאסר ועתה הותר, וכאילו נתחדש עתה. (הרשב"א ח"א סימן קנט)

שאלה: מפני מה מברכים בורא "מאורי" האש ולא בורא "מאור" האש, והלא אש אחת היא בלבד?

תשובה: מפני שהרבה מאורות יש באש, שלהבת אדומה, לבנה, צהובה, ירוקה, כחולה ועוד (רש"י ברכות נב ע"ב). גם כי הרבה תשמישים יש באש, להאיר, לבשל, לחמם ועוד (הראב"ד). (שבת ב תכז)

אבוקה – מצוה מן המובחר לברך על אבוקה שיש בה שתי פתילות או יותר. ואם אין לו אבוקה, טוב שיצמיד שני נרות או שני גפרורים יחד. כי כך ניכרים מאורות הרבה, וכלשון הברכה בורא "מאורי" האש (מאירי), וגם כך האור רב יותר (פמ"ג). (שבת ב תל)

עששית. חשמל – אין לברך על הנר עד שיראה את גוף השלהבת בלי הפסק. על כן, נר המכוסה בזכוכית, אין לברך עליו עד שיסירה. ומטעם זה אין לברך גם על פנס או מנורה חשמלית, כיון שהם מכוסים בזכוכית. (שבת ב תלו)

נר נשמה – מברכים על נר שהודלק להאיר, ולא על נר שהודלק לכָבוד. על כן, נר שהודלק לכבוד חתן וכלה או לכבוד אדם חשוב שבא לביתו, לא יברך עליו. וכן לא יברך על נר שהודלק לעילוי נשמה, שהוא לכבוד הנפטר. (שבת ב תלד)

הנאה מהנר – אין לברך על הנר מרחוק, אלא יהיה בסמוך לו, באופן שאילו היה חושך, היה יכול להבחין לאורו בין מטבע למטבע. אבל פשוט שאין שום צורך לכבות את אור החשמל כדי ליהנות בפועל מאור הנר. (שבת ב תלב, תלט)

ראיית השלהבת – הרואה את השלהבת, אך לא יכול להביט בה, כגון שיש לו כאבי עיניים, יברך על הנר, שסוף סוף נהנה מאור הנר בשטח הבית (שבת ב תלה). אבל אם אינו רואה את השלהבת כלל, כגון שעומד בצד, אף שנהנה מאורה, לא יברך. (רחצ טו)

ציפורניים – אחר שברך "בורא מאורי האש", יכופף את האגודל שבידו הימנית ועליו את ראשי אצבעותיו כנגד פניו וכנגד הנר, ויסתכל בשרטוטי כף היד, ויכיר בין הציפורן לבשר לאור הנר. ולא כאותם הנותנים את פני האצבעות כשהן זקופות כנגד הנר ואחר כך כופפים אותן. (פרקי דרבי אליעזר, הגאונים, המאירי, רבנו האר"י ז"ל ועוד. שבת ב תלא)

כתב המאירי בשם המדרש: אדם הראשון, קודם החטא היה כל עורו דומה לציפורן, וכשחטא הופשט ממנו ולא נשאר אלא בראשי אצבעותיו. וכשנברא האור במוצאי שבת, הסתכל בידיו וראה שנשאר לו ממנו, ושמח. ולכך נהגו להסתכל בציפורניים. והגאונים כתבו, שנהגו להביט בציפורניים לסימן טוב, שהן פרות ורבות לעולם. ויסתכל בשרטוטי היד, שזה סימן טוב להתברך בו. (שבת ב תלא)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5