——–
(יג) וַיִּשְׁלַח֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה וַיִּקַּ֥ח אֶת-חִירָ֖ם מִצֹּֽר: וּשְׁלַח מַלְכָּא שְׁלֹמֹה וּדְבַר יָתחִירָם מִצוֹר: (יד) בֶּן-אִשָּׁה֩ אַלְמָנָ֨ה ה֜וּא מִמַּטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֗י וְאָבִ֣יו אִישׁ-צֹרִי֮ חֹרֵ֣שׁ נְחֹשֶׁת֒ וַ֠יִּמָּלֵא אֶת-הַחָכְמָ֤ה וְאֶת-הַתְּבוּנָה֙ וְאֶת-הַדַּ֔עַת לַעֲשׂ֥וֹת כָּל-מְלָאכָ֖ה בַּנְּחֹ֑שֶׁת וַיָּבוֹא֙ אֶל-הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה וַיַּ֖עַשׂ אֶת-כָּל-מְלַאכְתּֽוֹ: בַּר אִתְּתָא אַרְמַלְתָּא הוּא מִשִּׁבְטָאדְּבֵית נַפְתָּלִי וַאֲבוֹהִי גְּבָר צוֹרֵיאוּמָן בְּעוֹבָדָא דִּנְחָשָׁא וְאִתְמְּלֵי יָתחוּכְמָתָא וְיָת סוּכַלְתָּנוּתָא וְיָת דַּעְתָּאלְמֶעְבָּד כָּל עֲבִידָא בִּנְחָשָׁא וְאָתָאלְוָת מַלְכָּא שְׁלֹמֹה וַעֲבַד יָתכָּל עֲבִידְתֵּיהּ:
חרש . אומן : וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת . שלשה כלי אומנות שהעולם נברא בהן , שנאמר ( משלי ג יט-כ ) : בחכמה יסד ארץ , כונן שמים בתבונה , בדעתו תהומות נבקעו . בשלשתן נבנה הבית :
(טו) וַיָּ֛צַר אֶת-שְׁנֵ֥י הָעַמּוּדִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֜ה אַמָּ֗ה קוֹמַת֙ הָעַמּ֣וּד הָאֶחָ֔ד וְחוּט֙ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵ֣ה אַמָּ֔ה יָסֹ֖ב אֶת-הָעַמּ֥וּד הַשֵּׁנִֽי: וְצָר יָת תְּרֵין עַמּוּדַיָּא דִּנְחָשָׁאתְּמַנֵּי עֲסְרֵי אַמִּין רוֹמָה דְּעַמּוּדָאחָד וְחוּט מְשָׁח תַּרְתֵּין עֲסָרֵיאַמִּין מַקַּף לֵיהּ וְכֵן לְעַמּוּדָאתִּנְיָנָא:
את שני העמודים . שהעמיד באולם יכין ובועז : שמנה עשרה אמה קומת וגו' . ובדברי הימים ( ב ג טו ) הוא אומר : שלשים וחמש אמה קומתן , שיצק שניהם כאחד , והאמה החסירה , אומר אני , חצי אמה היתה לכל אחד בראשו , שאינה דומה למלאכת שאר העמוד , כמו שאמור למטה ( פסוק כב ) בענין : ועל ראש העמודים מעשה שושן : וחוט שתים עשרה אמה יסוב את העמוד השני . לימד שהיה ארבע אמות על ארבע אמות עגול , שכל שיש בהקיפו שלשה טפחים , יש בו רוחב טפח , ועוביו ארבע אצבעות , והוא חלול , כך מפורש בסוף ספר ירמיהו ( נב כא ) . והרי זה מקרא קצר , פירש ארכו של אחד , וילמד השני ממנו , ופירש הקיפו של שני , וילמד ממנו הראשון . וכן תרגם יונתן : וחוט משח תרתין עסרי אמין מקיף ליה , וכן לעמודא תניינא :
(טז) וּשְׁתֵּ֨י כֹתָרֹ֜ת עָשָׂ֗ה לָתֵ֛ת עַל-רָאשֵׁ֥י הָֽעַמּוּדִ֖ים מֻצַ֣ק נְחֹ֑שֶׁת חָמֵ֣שׁ אַמּ֗וֹת קוֹמַת֙ הַכֹּתֶ֣רֶת הָאֶחָ֔ת וְחָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת קוֹמַ֖ת הַכֹּתֶ֥רֶת הַשֵּׁנִֽית: וְתַרְתֵּין קְרוֹנְתְוָן עֲבַד לְמָתָן עַלרֵישׁ עַמּוּדַיָּא מָתָךְ נְחָשָׁא חָמֵשׁאַמִּין רוּמָא דְּקְרוֹנְתָּא חָדָא וְחָמֵשׁאַמִּין רוּמָא דְּקְרוֹנְתָּא תִּנְיָתָא:
ושתי כותרות . פומייל"ש בלע"ז : מוצק . טרישגיטי"ר בלע"ז : חמש אמות קומת הכותרת האחת . ובסוף הספר ( מלכים ב כה יז ) הוא אומר : שלש אמות , שנינו במשנה ארבעים ותשע מדות : שתי אמות התחתונות של כותרות היו שוות לעמוד , שלא היו בהן צורה , ושלש העליונות היו עודפות לחוץ , המוקפות צורה , שנאמר ( בפסוק יז ) : שבכים מעשה שבכה , כמין לולבין של דקל היו מוקפות . ואומר אני , שלא מנה אותן שתי אמות התחתונות בסוף הספר , לפי שהיו שוות לעמוד , והעמוד תחוב בכותרת שתי אמות :
(יז) שְׂבָכִ֞ים מַעֲשֵׂ֣ה שְׂבָכָ֗ה גְּדִלִים֙ מַעֲשֵׂ֣ה שַׁרְשְׁר֔וֹת לַכֹּ֣תָרֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר עַל-רֹ֣אשׁ הָעַמּוּדִ֑ים שִׁבְעָה֙ לַכֹּתֶ֣רֶת הָאֶחָ֔ת וְשִׁבְעָ֖ה לַכֹּתֶ֥רֶת הַשֵּׁנִֽית: סָרִיגָן עוֹבַד סָרִיגָא קְלִיעָן עוֹבַדגְּדִילָן לְקַרְוְנָתְווֹן דְּעַל רֵישׁ עַמּוּדַיָּאשִׁבְעָא לְקַרְוְנָתָא חָדָא וְשַׁבְעָא לְקַרְוְנָתָאתִּנְיָתָא:
שבכים מעשה שבכה . השבכות שהיה להם , דומה כמין כיפה , שקורין קויפ"א : מעשה שבכה . מוקפות היו צורות של לולבי דקל , כמו ( איוב יח ח ) : ועל שבכה יתהלך , וגדילים היו להם כמעשה שרשראות : שבעה לכותרת האחת . שבעה לולבין היה להיקף אחד לשבכה אחת :
(יח) וַיַּ֖עַשׂ אֶת-הָעַמּוּדִ֑ים וּשְׁנֵי֩ טוּרִ֨ים סָבִ֜יב עַל-הַשְּׂבָכָ֣ה הָאֶחָ֗ת לְכַסּ֤וֹת אֶת-הַכֹּֽתָרֹת֙ אֲשֶׁר֙ עַל-רֹ֣אשׁ הָֽרִמֹּנִ֔ים וְכֵ֣ן עָשָׂ֔ה לַכֹּתֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית: וַעֲבַד יָת עַמּוּדַיָּא וּתְרֵין סִידְרִיןסְחוֹר סְחוֹר עַל סָרִיגָתָא חָדָאלְכַסָּאָה יָת קַרְוְנָתְווֹן דְּעַל רֵישׁרִמּוֹנַיָּא וְכֵן עֲבַד לְקַרְוְנָתָא תִּנְיְנָתָא:
ושני טורים . של רמונים ושל נחשת , הרמונים תחובים בשרשרות המקיפות את הכותרת , כך מפורש בדברי הימים ( ב ג טז ) , ובמשנת ארבעים ותשע מדות : לכסות את הכותרת אשר על ראש הרמונים . הרי זה מקרא מסורס , לכסות הרמונים את הכותרות אשר על הראש , וכן היו הכותרות עשויות לפי סדר משמעות המקראות : כמין שני אגנים היתה כל אחת , אגן התחתון בית קיבולה למעלה , והוא קרוי 'גולה' , כמו שאמור בענין ( לקמן פסוק מא ) : וגולת הכותרות , ותרגמו יונתן : אגני קרונתון . העליון כפוי על התחתון , בית קיבולו למטה , והיא קרויה 'שבכה' כמה שנאמר בענין זה ( שם ) : והשבכות שתים לכסות את שתי גולת הכותרות . נמצא רחבה במקום הדבק , ומשופעת ועולה , ומשופעת ויורדת , והוא קרוי בטן . וכן תרגם יונתן מלעומת הבטן ( פסוק כ ) , מלקבל דבקא . וגובה שתי האגנות האלה ארבע אמות , וזהו שאמר ( פסוק יט ) : ומעשה שושן באולם ארבע אמות . מצוירות היו בם כמין פרחי שושנים , כדרך הציורין בכותל האולמות , ארבע אמות גובה , והאמה החמישית , היא כותרת קטנה למעלה מן הגדולה , הוא שנאמר ( פסוק כ ) : וכותרת על שני העמודים :
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…