——–
ארץ ישראל – משאת נפשו של יהודי. כמה דמעות נשפכו בגעגועים – אליה; כמה לבבות הלמו בתקוה – אליה; כמה רגליים דרכו על קוץ ודרדר, כשמגמתם – אליה; כמה ימים, נהרות, הרים ומדברות, נחצו בנחישות, בדרכם – אליה!
"כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִיא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם… אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה!" (דברים יא י-יב)
כתב הגאון רבי יהודה כלף זצ"ל, ממגורשי ספרד (בספרו משיח אלמים): ארץ ישראל היא ארץ הקודש, ארץ שאוירה מחכים, ואין תורה כתורתה. ארץ ישראל היא פלטרין [ארמון] של מלך, ומסוגלת ליראת שמים ולעבודת ה'. "כל הדר בארץ ישראל, דומה כמי שיש לו אלוה" (כתובות קי ע"ב). וכשאילצו את דוד המלך ע"ה לגלות ממנה, התאונן ואמר: "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה'!".
אומר הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ה י-יא): גדולי החכמים היו מנשקים בתחומי ארץ ישראל את אבניה ומתגלגלים בעפרה, וכן הוא אומר: כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו.
אמר דוד המלך: "בחרתי הסתופף בבית ה', מדור באהלי רשע" – אפילו יש לי ארמונות וטרקלינים בחוץ לארץ, בחרתי לישון על הסף בארץ ישראל, ולאכול סיפוף של חרובים, מאכל בהמה!
וכתב על כך רבנו חיים פלאג'י זצ"ל, רבה של איזמיר: "וכמו זה ראינו בכמה עשירי עם בדורנו, כמו דודי ג'יבילי, יעקב רבי, ומורנו גרשון שאול וכיוצא בהם כמה וכמה, שעזבו היכל מלך ומעדני מלכים והלכו לארץ ישראל לדור בבית צר ולחם צר לאכול, מחיבת ארץ ישראל! (זכירה לחיים). ועוד כתב: "אני הגבר ראיתי בעיני כמה בעלי בתים שהלכו לזיהרה [עלייה לקברי צדיקים שבארץ ישראל] וכשנזכרים מארץ ישראל זולגות עיניהם דמעות שליש, והם מתאווים מתי יזכו לדור שם דירת קבע, ונפשם קשורה שם מכל תאווה שיש בעולם. הגם שאינם יודעים מעלתה וערכה, כמו שיודעים לומדי התורה!" (ארצות החיים. מעיין השבוע במדבר תרנח)
מעשה ברבי יהודה בן בתירא, ורבי מתיא בן חרש, ורבי חנניה בן אחי רבי יהושע, שהיו יוצאים מארץ ישראל לחוץ לארץ, וכשהגיעו לסוף הגבול של ארץ ישראל, זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם, וקראו המקרא הזה: "וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ: וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים" – ללמדך ששקולה מצות ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצוות! וחזרו ובאו למקומם. (ספרי פרשת ראה)
וזאת עלינו לדעת – "ארץ ישראל בלי תורה, כגוף בלי נשמה!"
כי ארץ ישראל – עיני ה' אלוקיך בה. העובר בה עבירה – כאילו עברה בארמון המלך, והמקיים בה מצוה – כאילו קיימה לעיני המלך, בארמונו! "לכן יחרד כל אדם בבואו אל ארץ ישראל להיות ירא שמים כפל כפליים ממה שהוא בחוץ לארץ, וידע כי בבית המלך הוא יושב!". (חרדים פרק נט)
כי "מדינת ישראל" אפשר להקים גם באוגנדה. אבל "ארץ ישראל" יש רק אחת. נשתדל ביישובה, ונשמור על קדושתה!
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
מצוות הארץ – בהלכה ובאגדה
מנחם אב התשס"ז
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…