——–
א. ושבתה הארץ שבת לה' (כה.ב)
איתא בקידושין (כ.) – ר' יוסי ברבי חנינא אומר: בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית, אדם נושא ונותן בפירות שביעית, לסוף מוכר מטלטליו שנאמר: בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו, וסמיך ליה: וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך – דבר הנקנה מיד ליד. לא הרגיש לסוף מוכר את שדותיו, שנאמר: "כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו וכו' וכו"'. [ועי' רש"י לקמן (כו.א) שהביא הדברים].
וצ"ע, כיצד אותו חוטא אשר חטא בסחורה בפירות שביעית, נגרר לחטוא בכל עבירות אלו?
ב. אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלקיך וכו' (כה.לו)
יש להבין, מה קשור עניין ה"ויראת מאלקיך"- יראת השמים, לאיסור "נשך ותרבית"?
ג. את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכליך (כה.לז)
יש לדקדק, מדוע כפל קרא להצריך פסוקים גם בנשך וגם במרבית, הרי עניינם אחד הוא – איסור ריבית [ויכל לומר נשך ומרבית לא תתן וכו']?
ד. עוד יש לדקדק, מדוע גבי "כספך" כתב תיבת "נשך" בסוף ציווי האיסור, ואילו גבי "אכליך" כתב תיבת "מרבית" בתחילת ציווי האיסור?
ה. כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי מארץ מצרים אני ה' אלקיכם (כה.נה)
איתא בגמ' בקידושין (כב:) – מה נשתנה אוזן מכל אברים שבגוף, אמר הקב"ה אוזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי "כי לי בני ישראל עבדים"- ולא עבדים לעבדים, והלך זה וקנה אדון לעצמו – ירצע.
ויש להבין, כיצד אותו עבד שכבר עבד את אדונו שש שנים בגניבתו, מבקש לאבד שוב מחופשיותו להיות עבד נרצע שנים רבות עד היובל?
ו. לא תעשו לכם אלילים ופסל וכו' (כו.א)
פירש רש"י – כנגד זה הנמכר לנכרי, שלא יאמר, הואיל ורבי מגלה עריות אף אני כמותו, הואיל ורבי עובד עבודה זרה, אף אני כמותו, הואיל ורבי מחלל שבת אף אני כמותו, לכך נאמרו מקראות הללו.
ויש לתמוה, כיצד אותו עבד טוען טענות הבל אלו, אשר אינן מובנות כלל מסברה – בבקשו להיות חוטא כרבו?
ז. את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו אני ה' (כו.ב)
צ"ב, מה שייכות ישנה בין שמירת השבת לבין "מקדשי תיראו" שכתבתם התורה בחד קרא?
פרשת בחוקותי
ח. אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו וכו' (כו.ג)
פירש רש"י – "אם בחוקותי תלכו"- שתהיו עמלים בתורה.
ויש להבין, מדוע הכריח הרש"י לתלות את כל הזכייה בברכות "בעמל התורה", אשר הינו חלק קטן מתוך מצוות תלמוד תורה הגדולה?
ט. ואם לא תשמעו לי וכו'. ואם בחקתי תמאסו וכו'. והפקדתי עליכם בהלה וכו' (כו.יד-טז)
פירש רש"י – ואם לא תשמעו לי להיות עמלים בתורה, וכו'.
וצ"ע, מדוע הכריח הרש"י שכל קללות התורה תלויות בחסרון "עמל התורה" ולא במצוות גדולות ועיקריות יותר?
י. ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה (כו.יד)
פירש רש"י – "ולא תעשו"- משלא תלמדו, לא תעשו הרי שתי עבירות.
ויש לידע, מה ההכרח שאם לא עמלים בתורה, ממילא לא עושים את מצוות התורה?
יא. ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה. ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם
לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי (כו.יד-טו)
פירש רש"י – הרי שבע עבירות, הראשונה גוררת השניה, וכן עד השביעית. ואלו הן: לא למד, ולא עשה, מואס באחרים העושים, שונא את החכמים, מונע את האחרים מעשות, כופר במצות, כופר בעיקר.
ויש לשאול, כיצד שבע עבירות גוררות האדם עד לכפירה, כיצד "מחוסר עמל התורה" בוודאי מגיע הוא עד לכפירה?
יב. ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי. והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם (כו.כז-כח)
יש להקשות, הרי אין דרכו של ה' יתברך להגדיל את מידת הפורענות יותר מהחטא. אך כאן גבי החוטא, נאמר: "והלכתם עמי בקרי" , ואחר כך בפורענות נאמר: "בחמת קרי". אתמהה!?
יג. וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור (כו.מב)
יש להבין, מדוע הכתוב אינו מונה את שלושת האבות כסדרם: אברהם, יצחק ויעקב?
יד. עוד יש לדקדק, מדוע כפל הפסוק תיבות "ואף", "ואף" דמיותרות הן. דהרי יכל לומר – "וזכרתי את
בריתי יעקב, יצחק ואברהם" בלבד?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו (ח"א, בקונטרס הבחירה ח"א) בעניין נקודת הבחירה. וז"ל – אמנם נקודה זו של הבחירה אינה עומדת תמיד על מצב אחד, כי בבחירות הטובות האדם עולה למעלה, היינו שהמקומות שהיו מערכת המלחמה מקודם, נכנסים לרשות היצה"ט, ואז המעשים הטובים שיוסיף לעשות בהם יהיה בלי שום מלחמה ובחירה כלל, וזהו "מצוה גוררת מצוה".
וכן להיפך, הבחירות הרעות מגרשות היצה"ט ממקומו, וכשיוסיף לעשות מן הרע ההוא יעשנו בלי בחירה, כי אין עוד אחיזה ליצה"ט במקום ההוא. וזהו אז"ל (אבות ד.ב) "עבירה גוררת עבירה", וכן "כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו" (יומא פ"ו:). עכ"ל.
א"כ מבואר – גדר "מצוה גוררת מצוה עבירה גוררת עבירה"- כי העושה מצווה אחת, נכנס לרשות היצה"ט ועתידו להוסיף מצוות רבות ללא מלחמה ובחירה.
ולהיפך, "עבירה גוררת עבירה"- כי העושה עבירה יחידה, עתידו להוסיף עבירות רבות וקשות יותר, ללא תושיית היצה"ט אשר יכוונו לבחור בטוב.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א' וו' מתורצות – אותו חוטא אשר חטא בחטא קל של סחורה בפירות שביעית, נגרר בכח עבירה גוררת עבירה בביטול כח בחירתו לבחור בטוב, להגרר לחטוא בכל העבירות הנ"ל, עד להיותו עבד המבקש בטענות הבל לאבד את כל יהדותו – בבקשו לחלל שבת, לחטוא בעריות ולעבוד ע"ז. מפני שכך נוהג אדונו הנכרי.
לפ"ז גם הקושיות ב', ג' וד' מתורצות – רצתה התורה ללמדנו כי עבירה גוררת עבירה, ומאיסור ריבית בודאי גם יגרר לאבד מיראת השמים שבו – לזה סמך הפסוק את עניין ה"ויראת מאלקיך" לאיסור ריבית, כי "עבירה גוררת עבירה".
אף הוסיפה התורה, כי מאיסור "נשך" בכספו, ממילא יגרר בביטול כח בחירתו לחטוא באיסור "תרבית" במאכלו. כי "עבירה גוררת עבירה".
ולזה, דקדק קרא בהסמיכו תיבת "התרבית" מיד לתיבת "הנשך". ללמדנו, כי כל שפלותו נגרם מכח עבירה אשר גוררה עבירה נוספת עד להיטמאותו המוחלטת.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – אותו עבד אשר עבד בגניבתו את אדונו, מבקש לאבד את עצמאותו שוב ולהיות עבד לעבד עוד שנים רבות – אין זה אלא מכח עבירה אשר גוררת עבירה ומסמאת היא עיניו מלבחור בטוב, ולהבין את טעותו.
לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – רצתה התורה ללמדנו, כי הפתרון לכל דרדור ההיגררות של העבירה גוררת עבירה הנ"ל, הינו ע"י שמצווה גוררת מצווה, וע"י ש"את שבתותי תשמרו" ממילא "ומקדשי תראו", כי מצוה גוררת מצוה בביטול כח היצה"ר להחטיאו.
פרשת בחוקותי
לפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – רצה הרש"י ללמדנו, כי בכח מצווה קטנה כ"עמל בתורה"- פרט קטן ממצות ת"ת הגדולה – אפשר לזכות בכל הברכות הנזכרות. כי ע"י ש"מצווה גוררת מצווה", בודאי מ"בחוקתי תלכו" יגיע ל"מצוותי תשמרו" וכו', עד להיותו ראוי לכל ברכות התורה.
לפ"ז גם הקושיות ט', י' וי"א מתורצות – הכריח הרש"י כי דווקא מכח חסרון עמל התורה – עבירה קטנה במצות ת"ת, בודאי יכול האדם להגרר עד לכפירתו בה' – מכח ביטול בחירתו לבחור בטוב.
כי הרי עבירה גוררת עבירה, וממילא יגרר הוא לכל שבע העבירות כדאיתא ברש"י. מחוסר עמל – להתבטלות מלימוד התורה, עד לביטול עשיית המצוות ועד לכפירה בה' – "עבירה גוררת עבירה".
לפ"ז גם הקושיא הי"ב מתורצת – לימדה אותנו התורה, כי "אם הלכתם עימי בקרי" בודאי תגיעו בביטול כח הבחירה לחטוא עוד ועוד, כי "עבירה גוררת עבירה" ואז ממילא תענשו "בחמת קרי". [ולא שפורענותכם תהיה יתר על מידת מעשיכם, אלא פשוט תחטאו יותר].
ולפ"ז גם הקושיות י"ג וי"ד מתורצות – רצתה התורה לרמז לנו, כי מצוה גוררת מצוה מהקטן לגדול – ואם יהיה בבחינת "וזכרתי את בריתי יעקב"- יוסיף להתקדש ולבחור בטוב -"ואף את בריתי יצחק".
וממילא יוסיף לבחור בטוב -"ואף את בריתי אברהם אזכור", ויוסיף ממילא עוד "והארץ אזכור". כי מצוה גוררת מצוה, בביטול כח היצר להחטיאו, וימשיך הוא לבחור בטוב ולהתקדש עד לרום המעלות.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…