מעשה הגלגול

——–

והוסיף הרב מעשה נפלא באשה שהיתה שונאת את כלתה שנאה עצומה, כבר מעת שנכנסה לביתה ומימי חופתה. והמריבה לא היתה זזה ממעונה בימים ובלילות ובכל שעה ושעה. עד שקצה כלתה בחייה, ובחרה מות מחיים, מחמת שהיתה חמותה מציקה לה בקטטה מאד. והסיבה שהיתה האשה שונאת את כלתה, כי לאותה האשה היתה בת יפה מאד, החביבה עליה כנפשה. וקודם חופת כלתה ט"ו שנים, נפטרה בתה, והיתה אמה מתאבלת עליה הרבה, ולא שכחה אותה. וכשבאה כלתה, הביטה בצורתה, וראתה שהיא דומה ממש לבתה הנפטרת, הן מצד קומתה, הן מצד יופיה, הן מצורת פניה. ולכן כשראתה אותה, זכרה את בתה שנפקדה ממנה, ותשנאה, ותעשה עמה מריבה בכל שעה ושעה. לפי שצר לה מאד אשר זו כדמות בתה, באה וישבה בביתה, במקום שהיתה בתה. והנה לילה אחד בא בעלה של אותה אשה שהיתה אלמנה אליה בחלום, ויאמר לה, עד מתי את עושה מריבה עם כלתך, לוא ידעת מי היא זאת, היית כל יום מחבקת ומנשקת אותה. אמרה לו בחלום מי היא זאת. ויאמר, זאת בתך שנפטרה קודם ט"ו שנים משבאה זו לביתך, וביום שנפטרה נולדה זאת הכלה, ונתגלגלה בה בתך, ולכן היתה צורתה דומה לה ממש בכל דבר. ולהיות שאת היית מצטערת על בתך, גילגלו מן השמים שבנך יקח לו לאשה זאת הכלה שהיא בתך בעצמה, ונמצא בתך חזרה אצלך בבית. ואת כל יום מצערת אותה בקטטה ומריבה עמה, והרי את מצערת את בתך שחביבה כנפשך. וזאת בשמעה דברים אלו מבעלה בחלום, חרדה ורעדה מאד, ותכה בידיה על פניה, ואז הקיצה מן השינה, והנה חלום. ותבך בכי גדול על אשר עשתה לכלתה, שבאמת היא בתה. ותקם באותו הלילה, ותדפק על פתח חדר כלתה, ותכנס ותפול לפני רגלה, ותחבקנה ותנשקנה, ומאז היתה אוהבת אותה כנפשה, כי ידעה שזאת היא בתה שחזרה אצלה.

והוסיף הרב בן איש חי דברי מוסר על כך, ומן המעשה הזה יעשה האדם היקש לכמה דברים שיהיו בין האנשים ובין הנשים, ועל כן מי שיש לו מוח בקדקדו יתרחק משנאה ונקמה ונטירה, כי אולי זה שהוא שונאו עתה, הוא היה אביו, בנו, או אחיו, וכן בנשים, מאחר ששניהם הם זרע ישראל, ועם אחד הם, אפשר להיות כך. מה שאין כן נכרים מעם אחר, לא יצוייר דבר זה. וזהו שכתוב, לא תקום ולא תטור את בני עמך, קרי ביה עימך חירק תחת העין, רצונו לומר, כיון שהוא בני עמך, אפשר להיות שכבר היה בגלגול הקודם "עימך" ממש, או אב, או בן, או אח, אף על פי שהוא זר עתה, ואיך תקום ותטור את אביך או את בנך או את אחיך. עכ"ד.

ועצה נוספת לרחוק מן השנאה והקטטה כתב בספר חסידים (סימן קח) מעשה בצדיק אחד שהיה רגזן, וכשהיו מתקוטטין עמו, לא היה משיב, אלא מעניש, ואחר שעבר כעסו היה מתחרט. שאל לחכם, מה אעשה שלא אעניש את בני האדם. אמר לו לאחר שתקלל ותעניש, תאמר כל מה שאמרתי לא יבוא לי [כלומר יבוא עלי, והוא בלשון נקיה] וכתיב ואהבת לרעך כמוך. [וכשם שקילל את רעו כך יקלל את עצמו.] והוא לא רצה לעשות כן [לפי שלא רצה לקלל את עצמו], אלא קיבל עליו בכל עת שיקלל ויעניש אחרים, שיתן כך מעות שיהא לו כפרה וירויח לצדקה. עד כאן לשונו. ונמצאו לפנינו בדבריו שתי עצות.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א

הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5