מעלת מזכה הרבים – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה (ו.ב)

פירש רש"י – אין "צו" אלא לשון זירוז, מיד ולדורות.

ויש לידע, מהו ה"לדורות" אשר זירז קרא?

ב. עוד יש לדקדק, דתיבת "לאמר" מיותרת היא?

ג. ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור. והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה (ו.ד-ה)

יש לבאר כוונת הפסוק!

ד. והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה (ו.ה)

יש לדקדק, מדוע ייתר קרא תיבת "בו"- הרי פשוט שאש המזבח יוקדת במזבח?

ה. אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה (ו.ו)

איתא בירושלמי יומא (ד.ו) – לא תכבה אף במסעות.

ויש להבין, הרי כבר אמר לעיל (בפס' ד') – "תוקד בו לא תכבה", ומדוע כפל קרא ללמדנו שוב את עניין ה"לא תכבה"?

ו. עוד יש לדקדק, מהו שייתר קרא תיבת "תמיד", דהול"ל: אש תוקד על המזבח לא תכבה, וממילא ידעינן כי האש דולקת תמיד?

ז. זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני ה' קדש קדשים היא (ו.יח)

יש לבאר כוונת הפסוק!

ח. הכהן המחטא אותה יאכלנה במקום קדוש תאכל בחצר אהל מועד (ו.יט)

יש לדקדק, מדוע כפל קרא בנוקטו: גם "יאכלנה במקום קדש" וגם "תאכל בחצר אוהל מועד". הרי אוהל מועד ודאי מקום קדוש הוא, והול"ל יאכלנה בחצר אוהל מועד בלבד!

ט. והכהן המקריב את עולת איש עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה (ז.ח)

יש לבאר כוונת הפסוק!

י. אשר הקריב לכהן לו יהיה (ז.ח)

יש לדקדק, דתיבת "לכהן" מיותרת היא!

יא. זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים (ז.לז)

יש לדקדק, מהו שייתר קרא ווים יתירים בנוקטו: ו-לחטאת ו-לאשם וכו', הרי מיותרים הם! (דצ"ב, מהו ה-ו' מוסיף על עניין ראשון דאיכא הכא).

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של הרבינו בחיי זצ"ל בספרו חובות הלבבות (שער אהבת ה'. פ"ו) ביסוד זיכוי הרבים. וז"ל – וראוי לך אחי לדעת כי זכויות המאמין, אפילו אם יהיה מגיע אל תכלית הרחוקה בתקון נפשו לאלקים יתברך, ואלו היה קרוב למלאכים במידותם הטובות ומנהגיהם המשובחים והשתדלותם בעבודת הבורא ואהבתם הזכה בו, אינם כזכויות מי שמורה בני אדם אל הדרך הטובה ומישר הרשעים אל עבודת הבורא, שזכויותיו נכפלות בעבור זכיותם בכל הימים ובכל הזמנים. והמשל בזה וכו'…

וכן אחי, מי שאין מתקן אלא נפשו בלבד, תהיה זכותו מעטה, ומי שמתקן נפשו ונפשות רבות, תוכפל זכותו כפי זכויות כל מי שתיקן לאלקים. עכ"ל.

כ"כ יש להוסיף את דברי הגרא"א דסלר בספרו מכתב מאליהו (ח"ג עמ' 26) בעניין זה. וז"ל – ברם, לא רק בכמות זכויותיו נכפלות, אלא יתכן שגם באיכות ובהעמקה יתוספו לו זכויות יותר גדולות ממה שהיה יכול לזכות על ידי עבודתו הוא.

יתכן שהרב יעלה את התלמיד להשגות גדולות יותר ממה שהיה בכח הרב להשיג, ואז יהיו גם לרב על ידי זה זכויות כאלו, שמצד עצמו לא היה שייך אליהן כלל. עכ"ל.

א"כ מבואר – כמה גדולה היא מעלת מזכה הרבים, המחזיר והמקרב לעבודת הבורא, אשר זוכה שזכויותיו נכפלות בעבור זכויות אותם אשר השיב לעבודת ה', בכל הימים ובכל הזמנים. ואף זוכה לתוספת איכות והעמקה בזכויות יותר גדולות ממה שהיה יכול לזכות על ידי עבודתו העצמית בלבד.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיות א' וב' מתורצות – רצתה התורה לרמז לנו, כי "צו את וכו'. לאמר זאת תורת העולה"- ע"י שיזרזם "לאמר זאת תורת העולה" – בזיכויו את הרבים בלימוד התורה, ובקירובם בדיבור למען התעלותם בעבודת ה'.

ממילא יזכה אותו מזכה הרבים, בזירוז "לדורות"- בכל זכויותיו של אותו בעל תשובה לדורותיו – כמה גדול שכרו של אותו מזכה הרבים, עד שזירזתנו התורה בציווי מיוחד ל"צו"- את בני ישראל.

לפ"ז גם הקושיות ג' וד' מתורצות – בא הפסוק לרמז לנו, כי אותו בעל תשובה אשר "פשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים"- בשינויו את כל חזותו – אם הפנימית ואם החיצונית, ופשט את עוונותיו מעליו בהחליטו לחיות חיי קירבת ה' – בלובשו בגדים אחרים כביכול.

וכן "והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה"- שכיפר וטיהר עצמו מן "הדשן"- העוונות הבזויות. והולך הוא בדרך של "אל מקום טהור". אותו מזכה הרבים אשר החזירו וקירבו אל ה', יזכה ש"והאש על המזבח תוקד בו"- באותו בעל תשובה.

וכפלה התורה באומרה: "לא תכבה"- כי כוונתה לאותו מזכה הרבים אשר השיבו בתשובה, אשר זוכה הוא שכל זכויות אש התורה וכל מצוותיו של אותו בעל תשובה לדורותיו, יוכפלו ויזקפו גם לזכותו.

ועל אף שהאש תוקד "בו"- בבעל תשובה, "לא תכבה"- ולעולם יעמדו זכויותיו ויזקפו אף לטובת אותו מזכה הרבים, לזכותו בתוספת איכות והעמקה בזכויות יותר גדולות ממה שהיה יכול לזכות על ידי עבודתו העצמית בלבד.

לפ"ז גם הקושיות ה' וו' מתורצות – רצתה התורה ללמדנו, כי אותן זכויות של הבעל תשובה אשר "פשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה", אותן זכויות לדורותיו – יוכפלו ויזקפו לזכותו של אותו מזכה הרבים אשר השיבו וקירבו אל ה'. ולעולם "לא תכבה"- האש הקיימת על המזבח – הבעל תשובה, ותמשיך להיזקף לדורות אף לטובת מזכה הרבים.

לזה ייתר קרא תיבת "תמיד", להדגיש, כי אש התורה "תמיד"- לדורות, תוכפל ותיזקף לזכותו של אותו מזכה הרבים.

לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – זוכה אותו מזכה הרבים אשר העלה "העולה" בקרבו את אותו בעל תשובה אל ה'. "במקום העולה"- מזכה הרבים, שהעלהו ברוחניות לעבודת ה' "תשחט החטאת"- זכויות אותו בעל תשובה אשר היה בבחינת "חטאת"- חוטא לפני ה', וחזר בתשובה מחטאיו.

זכויותיו יוכפלו ויזקפו "לפני ה'"- לטובת "העולה"- אותו ת"ח מזכה הרבים, אשר העלהו וקירבו אל ה', ולהוסיף בבחינת ה"עולה"- שבו, לזכותו בתוספת איכות והעמקה בזכויות יותר גדולות ממה שהיה יכול לזכות על ידי עבודתו העצמית בלבד.

לפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי "הכהן המחטא"- אותו מחזיר בתשובה, המקרב לעבודת הבורא. מלבד מה ש"יאכלנה במקום קדוש"- שזכויות אותו בעל תשובה נזקפות לעצמו לאחר הפיכת עצמו כעת למקום קדוש.

אלא אף ה"אוהל מועד"- אותו מזכה הרבים, זוכה שגם בו "תאכל"- יוכפלו ויזקפו לטובתו זכויות אותו בעל תשובה לדורותיו.

לפ"ז גם הקושיות ט' וי' מתורצות – רימז הפסוק, כי "והכהן" המוכיח והמטיף מוסר, "המקריב את עולת איש"- המקרב בני אדם לתורה ולאמונה. הגורם ל"עולת איש"- להתעלות האחרים להיות קרובים אל ה' – בבחינת בני עלייה.

"עור העולה"- מה שהפך החוטא את עורו הטמא להיות בבחינת "העולה"- בהתעלותו ברוחניות, "אשר הקריב"- אותן זכויות שיקיים הבעל תשובה ויקריב לפני ה', "לכהן לו יהיה"- יוכפלו ויזקפו הזכויות לדורות גם לטובת אותו "כהן"- מזכה הרבים אשר קירבו לעבודת ה'.

לזה דקדק קרא בהוסיפו תיבת "לכהן" לו יהיה – לרמז, כי אותן זכויות נזקפות גם לטובת "הכהן", מזכה הרבים.

ולפ"ז גם הקושיא הי"א מתורצת – פעמים יכולה להיות "זאת התורה לעולה"- זוכה אותו ת"ח מזכה הרבים ע"י דברי התורה והתוכחה, מכח ה"עולה"- העלותו וקירובו אחרים לעבודת הבורא.

אותה זכות מזכה את אותו מזכה הרבים, כנגד כל זכויותיו של אותו "עולה". ואף זוכה הוא בזכויות של "למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים"- בבחינת ו' מוסיף על עניין ראשון.

ומתווספות לו עוד ועוד זכויות באיכות והעמקה בזכויות יותר גדולות, אשר כולן הוספות הנובעות מכח "העולה", בהשיבו בתשובה אחרים לעבודת הבורא. כי כמה גדולה מעלת מזכה הרבים, אשר זוכה שיכפלו ויזקפו לטובתו כל זכויותיו של אותו בעל תשובה לדורותיו.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5