מעלת העמל – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. ויענך וירעבך ויאכילך את המן וכו' כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם (ח.ג)

יל"ע, מה העניין שהקב"ה "ויענך וירעבך". מה קשר ישנו לעניין "מוצא פי ה'"?

ב. ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן ה' אלי את שני לחת וכו' (ט.יא)

איתא בנדרים (לח.) – וא"ר יוחנן: בתחילה, היה משה למד תורה ומשכחה, עד שניתנה לו במתנה, שנאמר: "ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו".

ויש להבין, מה העניין ששכח משה את התורה עד שניתנה היא לו במתנה לסוף ארבעים היום והלילה?

ג. ואתנפל לפני ה' כראשונה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי וכו' (ט.יח)

יש להבין, מדוע כפל הפסוק מספר פעמים בפרשתנו כי הלוחות נכתבו ארבעים יום וארבעים לילה וכו', הרי כבר לימדנו זאת בתחילה?

ד. עוד יש להבין, מדוע באמת היה צריך לכתוב את התורה זמן כל כך ארוך – ארבעים יום וארבעים לילה. וכי לא היה אפשר שיכתוב משה את כל התורה ביום אחד?

ה. עוד צריך להבין, מדוע היה הוא מוכרח לכתוב התורה גם ארבעים יום וגם ארבעים לילה ברציפות. מדוע לא ניתנה לו מנוחת לילה מן הכתיבה?

ו. ואעש ארון עצי שיטים ואפסול שני לחת אבנים כראשונים ואעל וכו' (י.ג)

איתא בסוטה (לה.) דהארון נושא את נושאיו.

ויל"ע בעניין הארון, מדוע היה צריך לעשות בדים לארון, הרי גם ככה הארון נושא את נושאיו?

ז. ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך (יא.יט)

יש להבין, מדוע מצריכה התורה לעסוק בה בכל מצב שיהיה – "בשבתך בביתך", "בלכתך בדרך", "בשכבך", "ובקומך"?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }

יבואר ע"פ יסודו של המשגיח הגר"י ליבוביץ ממיר זצ"ל בספרו דעת תורה (פר' בחוקתי) בעניין העמל. וז"ל – כי עמל. העמל הפשוט, להתיגע בתורה הוא הוא מהדרכים הגדולים ביותר לקניית התורה. דווקא על ידי עמל מתרצה התורה הקדושה להתגלות אל האדם ולהקנות אליו.

בן תורה יכול להרגיש זאת. כי עמלו בהמקום אשר בו הוא חושב ויגע, יתכן ואין לו קשר כלל אם הדבר שהוא משיג על ידו. הסוד הוא רק שכשהוא עמל – התורה מתגלה אליו, כי כך היא רוצה ולא אחרת. וכו'

הוא אשר אמרו בסנהדרין (צט:) "נפש עמל עמלה לו – הוא עמל במקום זה ותורתו עומלת לו במקום אחר" וברש"י: עומלת לו – שמחזרת עליו ומבקשת מאת קונה למסור לו טעמי תורה וסדריה, וכל כך למה, מפני שכפף פיהו על דברי תורה.

ככה הוא סוד הדברים: כשיש "נפש עמל" אז הוא מסודם של דרכי הקנינים, כי "תורה עומלת לו אצל קונה למסור לו טעמי תורה".

הרי רואים אנחנו כבר איזה סוד טמון בענין "עמלים בתורה", בעמל הפשוט, ויתכן כי בשום אופן לא נזכה לקניית התורה, ואפילו אם נלמד מי יודע מה, אם לא על ידי "עמלים בתורה"!. עכ"ל.

א"כ מבואר – כי רק על ידי עמל מתרצה התורה הקדושה להתגלות אל האדם ולהיקנות לו. אשר על כן ההתמדה היא ההיכי תימצי לקניית התורה.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }

הקושיא הראשונה מתורצת – רצתה התורה ללמדנו, כי מה שהקב"ה מסבב על האדם "ויענך וירעיבך"- עינויים וסבל, הינו בכדי ש"על כל מוצא פי ה' יחיה האדם"- למען יזכה האדם בתורה מכח עמלו בה, בהתאמצו להתמיד בתורה על אף הקשיים. וכפי שעשה ה' בדור המדבר בנותנו עליהם עינויים למען יוכלו לקנות את התורה הקדושה אשר נקנית רק לעמלים בה.

לפ"ז גם הקושיות ב', ג', ד' וה' מתורצות – הדגיש משה רבינו וכפל כמה וכמה פעמים, כי בכדי לקבל את התורה היה הוא מוכרח לעמול ארבעים יום וארבעים לילה רצופים – "לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי".

ללמדנו, כי בכדי לזכות לקנות את התורה חייבים לעמול ולעמול, אי אפשר לזכות בתורה ביום אחד או במנוחות ביני ביני. אלא חייבים לעמול ולהתייגע בעמל רב – רק אז ניתן לזכות בקניין התורה.

לזה, היה משה לומד התורה ומשכחה בתחילה. זכה הוא בה במתנה רק לבסוף – "ככלותו לדבר איתו". ללמדנו, כי אין ניתן לזכות בתורה ללא עמל "ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי"- רק לאחר עמל והתייגעות על התורה, אפשר לזכות בקניין התורה במתנה. לכן רק לאחר שעמל משה על התורה כל ארבעים היום והלילה, יכל הוא לזכות בתורה הקדושה ולא לשכחה עוד.

לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – מחוייב הארון שיהיו בו בדים לשאת אותו בהן, על אף שהארון נושא את נושאיו. כי באה התורה ללמדנו, כי בכדי לזכות להיות מחזיק בתורה (הארון קודש), מוכרח האדם בתחילה לעמול ולטרוח להגביה את הארון קודש, רק אז התורה תיקנה בו והארון ישא את נושאיו. שהרי התורה נקנית רק על ידי עמל.

ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – כדי לזכות בקניין התורה חייב האדם לעמול בלימוד התורה, ללומדה יומם ולילה בהתמדה גדולה – "בשבתך בביתך בלכתך בדרך בשכבך ובקומך"- לעמול ולעמול בלימודה תמיד, רק אז יוכל האדם לזכות בקניין התורה, כי התורה מתגלה אל האדם רק על ידי קנייתה בעמל.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5