מעלת העמל – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור (כז.כ)

איתא במדרש רבה – הה"ד, "זית רענן יפה פרי תואר", וכי לא נקראו ישראל אלא בשם זית בלבד וכו'.

יש לידע, מדוע "לא נקראו ישראל אלא בשם זית בלבד"?

ב. ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד (כז.כ)

פירש רש"י – "זך"- בלי שמרים וכו'. "כתית"- הזיתים היה כותש במכתשת ואינו טוחנן בריחים כדי שלא יהיה בו שמרים, ואחר שהוציא טיפה ראשונה מכניסן לריחים וטוחנן. והשמן השני פסול למנורה וכשר למנחות.

צריך להבין, מה העניין שלאחר הוצאת הטיפה הראשונה לשמן המנורה, ממשיכים בטחינת הזיתים למען הוצאת השמן למנחות. מדוע אין אף המנחות באות משמן הטיפה הראשונה?

ג. כתית למאור להעלות נר תמיד (כז.כ)

יש לדקדק, מהו דנקט קרא תיבות "כתית למאור"? דמהו לשון "כתית"?

ד. עוד יש לדקדק, מהו דנקט קרא נר "תמיד"?

ה. והאבנים תהיינה על שמות בני ישראל שתים עשרה על שמותם פתוחי חותם איש על שמו תהיינה (כח.כא)

יש לדקדק, מדוע נקט קרא "והאבנים תהיינה על שמות בני ישראל", הרי אין האבנים על שמותם של ישראל, אלא שמות ישראל הם אשר על האבנים?

ו. עוד יש לידע, מה העניין ששמות בני ישראל צריכים להיות "פתוחי חותם" החרוטים ומוטבעים על האבנים?

ז. ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני ה' ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד (כח.ל)

יש להבין, מדוע האורים והתומים היו דווקא "על לב אהרון" [- על בגדיו כאחד מבגדיו. מדוע לא היו תלויים הם באחד המקומות במקדש, ושם היו שואלים בהם]?

פרשת זכור

ח. זכור את אשר עשה לך עמלק וכו'. ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלקים (דברים כה.יז-יח)

יש לידע, מה שייכות ישנה בין ה"ואתה עיף ויגע" לבין ה"ולא ירא אלקים" אשר נסמכו זה לזה?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של הגר"י ניימן זצ"ל בספרו דרכי מוסר [על הפרשה] בעניין מעלת העמל. וז"ל – התורה רוצה שהאדם לא יסתפק במה שהתורה מקדשת אותו, אלא הקדושה של התורה תפדה, ואתה תראה שיהיה קדושה משלך ועל ידי עמל ויגיעה תגיע לקדושה, כי מה שמגיעים ע"י עמל ויגיעה זה נשאר אצל האדם.

כמו שמצינו שבני ישראל הגיעו למדרגה של נבואה כשיצאו ממצרים, ובכל זאת בכו אח"כ בשביל דברים קטני ערך, כמו קישואים ואבטיחים וכדומה, ולא מצינו על נביאים אחרים שיתגעגעו אחרי דברים קטני ערך. מפני שהנביאים הגיעו למדרגתם ע"י יגיעה ועמל לכן נשארו במדרגתם לעולם.

אבל דור המדבר לא הגיע למדרגת הנבואה ע"י עמל ויגיעה, אלא הקב"ה נתנה להם במתנה, כי רצה להכשירם לקבלת התורה, אבל לא נשתנתה הפנימיות שלהם, לכן תיכף שסרה הנבואה מהם בכו בשביל חסרון חתיכת בצל. עכ"ל.

א"כ מבואר – עד כמה מוכרחה היא מעלת העמל בעבודת ה', כי רק על ידי עמל ויגיעה מגיעים לקדושה, כי מה שמגיעים ע"י עמל ויגיעה זה נשאר אצל האדם.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }

הקושיות א'. ב'. ג' וד' מתורצות – לא נקראו ישראל אלא בשם "זית" דווקא, שנאמר: "זית רענן יפה פרי תואר". ללמדנו, כי בכדי להוציא שמן זית זך – בכדי להוציא לאור את התורה אשר נמשלה לשמן להאיר בתורת ה' לכל ישראל בהיותו ת"ח גדול. מוכרח הוא להיות בבחינת "כתית למאור"- בכתיתת עצמו כביכול בעמל התורה יומם ולילה – רק כך יוכל הוא לזכות בקניין התורה.

לזה, אף לאחר הוצאת הטיפה הראשונה לשמן המנורה, ממשיכים בטחינת הזיתים למען הוצאת השמן למנחות. ללמדנו, כי אף בתקופת "המנחות"- אשר רוצה האדם להתרפות מלימוד התורה. בכל זאת, כביכול, עליו להמשיך ולהכניס את זיתיו לריחים ולטוחנן, בעמלו בתורת ה'.

רק כאשר יהיה הוא בבחינת "נר תמיד" בעמלו בתורת ה' יומם ולילה, יזכה הוא בקניין התורה להאיר בתורתו לכל ישראל.

לפ"ז גם הקושיות ה'. ו' וז' מתורצות – אבני החושן מחוייבות להיות "פתוחי חותם". ללמדנו, כי בכדי לזכות בתורה להיות בבחינת "אבני החושן לומר את משפט האורים ותומים" חייבת התורה להיות בבחינת "פתוחי חותם" באדם – בעמלו ובחריטתו את דברי התורה בעצמו.

אף צריכות "האבנים שתהיינה על שמות בני ישראל" [ולא שמות ישראל על האבנים], דהיינו, בעמל נשיאת האבנים על בני ישראל.

ואף שיהיו האבנים "על לב אהרון"- בעמל נשיאתו את משפט התורה, רק כך זוכים להיות בבחינת "אורים ותומים" בזכיית האדם בקניין התורה.

פרשת זכור

ולפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי בכדי להיות "ירא אלקים" בזכייתו בתורת ה', מוכרח הוא לעמול בתורת ה'. כי אם באמת יהיה האדם בבחינת "ואתה עיף ויגע" ממילא יהיה הוא בבחינת "ולא ירא אלקים"- כי ללא "עמל" אין זוכים למאומה, כי רק "אם יגעת ומצאת – תאמין".

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5