מסכת שבת פרק כ – משנה ה (משניות)

מסכת שבת פרק כ – משנה ה

הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּטָּה, לֹא יְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ, אֶלָּא מְנַעְנְעוֹ בְגוּפוֹ. וְאִם הָיָה מַאֲכַל בְּהֵמָה, אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין, מְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ. מַכְבֵּשׁ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, מַתִּירִין, אֲבָל לֹא כוֹבְשִׁין. וְשֶׁל כּוֹבְסִין, לֹא יִגַּע בּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיָה מֻתָּר מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מַתִּיר אֶת כֻּלּוֹ וְשׁוֹמְטוֹ:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק כ – משנה ה

הקש שעל גבי המטה לא ינענעו בידו כו': נענוע הוא הטלטול. כר הוא שמשימין תחת הרקה ואזן *). סדין הרדיד הקטן הידוע אצלנו ונקרא בערבי אלחר"ם. מכבש נקרא בערבי תכ"ת והם שני לוחות שמשימין ביניהם הבגדים המכובסים מקופלים ואח"כ קושרין הלוחות ומהדקים אותן כדי שיתיישרו הבגדים ויהיה הקפול נאה ואין הלכה כרבי יהודה:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק כ – משנה ה

הַקַּשׁ שֶׁעַל הַמִּטָּה. סְתָמָא לְהַסָּקָה וּמֻקְצֶה הוּא, וּבָא לִשְׁכַּב עָלָיו וּמְנַעְנְעוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רַךְ וְצָף לִשְׁכַּב עָלָיו: לֹא יְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ. דְּמֻקְצֶה הוּא, אֲבָל מְנַעְנְעוֹ בְּגוּפוֹ בִּכְתֵפָיו, דְּטִלְטוּל מִן הַצַּד הוּא וְלָאו שְׁמֵיהּ טִלְטוּל: אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין. דְּגַלֵּי דַּעְתֵּיהּ דְּאַקְצְיֵהּ לִשְׁכִיבָה, מֵעַתָּה תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו: מַכְבֵּשׁ. שְׁנֵי לוּחוֹת שֶׁמְּשִׂימִין בֵּינֵיהֶן הַבְּגָדִים לְאַחַר כְּבִיסָתָן וּמְהַדְּקִין הַלּוּחַ הָעֶלְיוֹן עַל הַבְּגָדִים הַמֻּנָּחִין בַּלּוּחַ הַתַּחְתּוֹן {ד} כְּדֵי שֶׁיְּהֵא קִפּוּלָן נָאֶה: מַתִּירִין. דְּהַיְנוּ לְצֹרֶךְ שַׁבָּת לִטֹּל אֶת הַבְּגָדִים, אֲבָל לֹא כּוֹבְשִׁים דְּהַיְנוּ צֹרֶךְ חֹל: וְשֶׁל כּוֹבְסִים לֹא יִגַּע בּוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהוּא עָשׂוּי לְתַקֵּן בְּגָדִים וּמִהַדַּק טְפֵי, וְהַתָּרָתוֹ דּוֹמָה לִסְתִירָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק כ – משנה ה

{י} לְפִי שֶׁהַנֶּדֶר הַמֻּתָּר עַל יְדֵי חָכָם צָרִיךְ חֲקִירָה עַל הַחֲרָטָה אִם הִיא מֵעִקָּרָא וְעַל הַפֶּתַח אִם פּוֹתְחִין בָּהּ, לְכָךְ תָּנֵי נִשְׁאָלִין, שֶׁהֶחָכָם שׁוֹאֵל בָּהֶן. אֲבָל הֲפָרָה דִּלְאִשָּׁה הֵנִיחוּ בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב, הָפֵר יָפֵר [בְּמִדְבַּר ל], שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁאֵלָה: {יא} פֵּרוּשׁ אִם הָיְתָה מִתְּחִלָּה שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ וְנִטְמֵאת, וְנִפְחֲתָה, שׁוּב אֵינָהּ מְטַמְּאָה: {יב} פֵּרוּשׁ הַפָּתוּחַ כְּנֶגֶד הַבַּיִת שֶׁהַטֻּמְאָה בְּתוֹכוֹ. וּלְכָךְ נָתְנוּ הַטָּפִיחַ גַּבּוֹ מוּל הַשְּׁבִיל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל טֻמְאָה מֵהַמֵּת שֶׁבַּבַּיִת, שֶׁהַטֻּמְאָה יוֹצְאָה מִמֶּנָּה וּמִתְפַּשֶּׁטֶת תַּחַת הַגִּיגִית עַד לַטָּפִיחַ. וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא פֵּרֵשׁ שֶׁפָּקְקוּ הַחַלּוֹן שֶׁל הַבַּיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, דְּמִסְּתָמָא אוֹתוֹ שֶׁחוֹשֵׁשׁ פֶּן יִתְטַמֵּא הוּא שֶׁפּוֹקֵק וְלֹא אוֹתוֹ שֶׁכְּבָר טָמֵא, דְּמַאי אִכְפַּת לֵיהּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יג} וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁבִּשְׁנֵי צִדֵּי הַסֶּדֶק לֹא הָיָה בְּרֹחַב שׁוּם אֶחָד מֵהֶן טֶפַח. דְּאִי לָאו הָכִי אַכַּתִּי יֵשׁ אֹהֶל טֶפַח הַמֵּבִיא הַטֻּמְאָה לְבַיִת שֵׁנִי. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יד} וְכָתְבוּ הַתּוֹסְפוֹת דִּפְקִיקָה לֹא בָעִינַן שֶׁל מִצְוָה, כְּלוֹמַר דְּשֶׁל מִצְוָה לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד בִּפְקִיקָה, דְּדַוְקָא מְדִידָה שֶׁאֵינָהּ אִסּוּר כָּל כָּךְ אֶלָּא מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּעֻבְדָּא דְּחֹל מְהַנֵּי שֶׁל מִצְוָה, אֲבָל פְּקִיקָה דְּמִשּׁוּם תּוֹסֶפֶת אֹהֶל דְּדָמִי לְבִנְיָן לֵיכָּא לְמִשְׁרֵיהּ מִשּׁוּם מִצְוָה. וְהֶאֱרִיךְ הַתּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב וּמַסִּיק, כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, מְדִידָה שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא כְּעֻבְדָּא דְּחֹל שַׁיָּךְ גַּבָּהּ לוֹמַר הוֹאִיל וְשֶׁל מִצְוָה הִיא שָׁרֵי. וּפְקִיקָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשּׁוּם בִּנְיָן לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר גַּבָּהּ דְּמִשּׁוּם מִצְוָה נַתִּיר, אֶלָּא שֶׁאִם נַתִּיר יֵשׁ לְהַתִּיר אַף בְּלֹא מִצְוָה. וּקְשִׁירָה דְּלֹא נִכָּר בּוֹ בֵּין שֶׁל קְיָמָא לְאֵינָהּ שֶׁל קְיָמָא וְאִיכָּא לְמַרְאִית עַיִן מְלָאכָה דְּאוֹרַיְתָא, לֹא הִתִּירוּהָ אֶלָּא דַּוְקָא בְּמִצְוָה:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5