מסכת שבת פרק כ – משנה ד (משניות)

מסכת שבת פרק כ – משנה ד

גּוֹרְפִין מִלִּפְנֵי הַפְּטָם, וּמְסַלְּקִין לִצְדָדִין מִפְּנֵי הָרְעִי, דִּבְרֵי רַבִּי דוֹסָא. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. נוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְהֵמָה זוֹ וְנוֹתְנִין לִפְנֵי בְהֵמָה זוֹ בְּשַׁבָּת:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק כ – משנה ד

גורפין מלפני הפטם ומסלקין לצררין כו': פטם השור שמשמנין אותו תרגום בריאות פטמוטא (בראשית מא). ורעי כמו ראי ובלשון עברי כמו צפיעי הבקר (יחזקאל ד) וחכמים אוסרים לגרוף מלפני הפטם ואפי' היה המספא בקופה או דומה לה אבל אם היה אבוס קרקע והמספא לשם אסור הוא לדברי הכל דילמא אתי לאשויי גומות וכמו כן אוסרין סלוק לצדדיהן אבל לסלק מלפני הבהמה מותר אצלם ובתנאי שיסלק מלפני החמור ויתן לפני השור ולא שיסלק מלפני השור ויתן לפני החמור כי מה שהניח החמור הוא ראוי לאכילת השור ומה שהניח השור אינו ראוי לאכילת החמור כי הוא הפסידו ברירו והלכה כחכמים:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק כ – משנה ד

גּוֹרְפִין. בְּשַׁבָּת אֵבוּס שֶׁלִּפְנֵי הַשּׁוֹר שֶׁמְּפַטְּמִים אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב הָעַפְרוּרִית שֶׁבָּאֵבוּס בַּתֶּבֶן וּבַשְּׂעוֹרִים שֶׁנּוֹתְנִים לְפָנָיו וְיָקוּץ בְּמַאֲכָלוֹ, וּמְסַלְּקִין תֶּבֶן שֶׁלְּפָנָיו לִצְדָדִים כְּשֶׁהוּא רַב כְּדֵי שֶׁלֹּא יִדְרְסֶנּוּ בְּרַגְלָיו וְיִתְלַכְלֵךְ בִּרְעִי: וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. אַתַּרְוַיְהוּ קָאֵי, אֶחָד גְּרִיפַת הָאֵבוּס וְאֶחָד תֶּבֶן שֶׁלְּפָנָיו לֹא יְסַלְּקֶנּוּ לִצְדָדִים. וְלֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי דּוֹסָא וַחֲכָמִים אֶלָּא בְּאֵבוּס שֶׁל כְּלִי, אֲבָל בְּאֵבוּס שֶׁל קַרְקַע הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֵין גּוֹרְפִים, דִּלְמָא אָתֵי לְאַשְׁווֹיֵי גֻּמּוֹת. וְרַבָּנָן גָּזְרוּ אֵבוּס שֶׁל כְּלִי אַטּוּ אֵבוּס שֶׁל קַרְקַע. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: נוֹטְלִים מִלִּפְנֵי בְהֵמָה זוֹ וְנוֹתְנִים לִפְנֵי זוֹ. וְלֹא אָמְרִינַן טִלְטוּל דְּלֹא חָזֵי הֲוֵי, אֶלָּא וַדַּאי חָזֵי, דְּאֵין בְּהֵמָה קָצָה בְּמַאֲכַל הַנִּטָּל מִלִּפְנֵי חֲבֶרְתָהּ. וְדַוְקָא מִלִּפְנֵי הַחֲמוֹר וְנוֹתְנִין לִפְנֵי הַשּׁוֹר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲבָל לֹא מִלִּפְנֵי הַשּׁוֹר וְנוֹתְנִים לִפְנֵי הַחֲמוֹר, שֶׁמַּאֲכַל הַשּׁוֹר מָאוּס בָּרִירִין הַיּוֹצְאִים מִפִּיו וְאֵין הַחֲמוֹר אוֹכֵל מִמֶּנּוּ:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק כ – משנה ד

{ח} הַתָּלוּשׁ מֵאֶתְמוֹל, דִּמְחֻבָּר כֵּיוָן דְּלֹא לִקְּטוֹ מִבְּעוֹד יוֹם אַקְצִינְהוּ מִדַּעְתֵּיהּ. בֵּית יוֹסֵף: {ט} וּתְמִיהָה דְּהָא אַף לְאָדָם לֹא קַיְּמֵי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת [לִשְׁחֹט], מִסְּפֵק שַׁבָּת. וּבַגְּמָרָא פְּסָחִים דַּף נ"ו קָאָמַר מֵהַךְ מִשְׁנָה דִּלְרַבִּי יְהוּדָה מוּכָן לָאָדָם לֹא הָוֵי מוּכָן לַבְּהֵמָה. וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּמוּכָן לָאָדָם הַיְנוּ שֶׁעוֹמֶדֶת לַאֲכִילַת אָדָם וְלֹא הִקְצוּהָּ שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בָּהּ אָדָם, אֶלָּא שֶׁאֲסוּרָה מֵחֲמַת אִסּוּר שַׁבָּת, וְהִלְכָּךְ אִי לָאו דְּאָמְרִינַן מוּכָן לָאָדָם לֹא הָוֵי מוּכָן לַכְּלָבִים הָוֵי שָׁרֵי לִתֵּן לַכְּלָבִים, דְּלִכְלָבִים רָאוּי אֲפִלּוּ חַיִּים כְּגוֹן עוֹפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5