מסכת שבת פרק כד – משנה ג (משניות)

מסכת שבת פרק כד – משנה ג

אֵין אוֹבְסִין {ו} אֶת הַגָּמָל, וְלֹא דוֹרְסִין, אֲבָל מַלְעִיטִין {ז}. וְאֵין מַמְרִים אֶת הָעֲגָלִים, אֲבָל מַלְעִיטִין. וּמְהַלְקְטִין לַתַּרְנְגוֹלִין. וְנוֹתְנִין מַיִם לַמֻּרְסָן, אֲבָל לֹא גוֹבְלִים. וְאֵין נוֹתְנִין מַיִם לִפְנֵי דְבוֹרִים וְלִפְנֵי יוֹנִים שֶׁבַּשֹּׁבָךְ, אֲבָל נוֹתְנִין לִפְנֵי אֲוָזִים וְתַרְנְגוֹלִים וְלִפְנֵי יוֹנֵי הָרְדְּסִיּוֹת:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק כד – משנה ג

אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין כו': אבוס שם המקום שמשימים בו המספא לבהמה וענין אמרם אין אובסין שלא יאכילנה מזון ימים רבים והוא אמרם אין עושין לה אבוס בתוך מעיה. ודורסין הפירוש הקרוב אצלי שלא ישימו בחזקה הגמל על המאכל כדי שיאכל הרבה. מלעיטין נתינת המאכל לתוך פי האוכל. ממרין זריקת המאכל למעי הבהמה עם המים. ואמרם מלעיטין למקום שיכולה להחזיר ואמרם ממרין למקום שאינה יכולה להחזיר ושתיהן מלות עבריות מלעיטין מגזרת הלעיטני נא (בראשית כה) וממרין מענין הפטום שור ומריא. מהלקטין שישים האוכל בידו והם לוקטין אותו. מורסן ידוע. גובלין כמו לשין. דורסיות יוני הבית והם מיוחסות להורודוס שהיה מגדל אותן בהיכלו:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק כד – משנה ג

אֵין אוֹבְסִין. [אֵין] מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל כָּרְחוֹ וְתוֹחֲבִים לוֹ בִּגְרוֹנוֹ, וּפֵרוּשׁ אוֹבְסִין, עוֹשִׂין לָהּ אֵבוּס בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ: וְלֹא דוֹרְסִים. שֶׁדּוֹרֵס הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גְּרוֹנָהּ. וּמִיהוּ לֹא הֲוֵי כְּמוֹ אוֹבְסִין: אֲבָל מַלְעִיטִים. שֶׁתּוֹחֵב לוֹ הַמַּאֲכָל לְמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהַחְזִיר: אֵין מְמָרְאִין. מְפַטְּמִין, לְשׁוֹן וְחֵלֶב מְרִיאִים (יְשַׁעְיָה א). וּפֵרוּשׁ הַמְרָאָה, שֶׁתּוֹחֵב לוֹ הַמַּאֲכָל לִפְנִים מִבֵּית הַבְּלִיעָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לְהַחְזִיר: וּמְהַלְקְטִין לַתַּרְנְגוֹלִין. שֶׁתּוֹחֵב הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ פִּיו בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהַחְזִיר: אֲבָל לֹא גוֹבְלִין. אֵין לָשִׁין אוֹתוֹ בַּמַּיִם: אֵין נוֹתְנִין מַיִם לִפְנֵי דְבוֹרִים. שֶׁאֵין מְזוֹנוֹתֵיהֶן עָלָיו, שֶׁיּוֹצְאִין וְאוֹכְלִין בַּשָּׂדֶה וּמַיִם מְצוּיִין לָהֶם בָּאֲגַמִּים: דּוֹרְסִיאוֹת. יוֹנִים שֶׁגְּדֵלִים בַּבָּתִּים. וְנִקְרָאִים דּוֹרְסִיאוֹת עַל שֵׁם הוֹרְדּוּס הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה מְגַדֵּל מֵהֶן בְּאַרְמוֹנוֹ:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק כד – משנה ג

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5