מסכת שבת פרק כג – משנה ב (משניות)

מסכת שבת פרק כג – משנה ב

מוֹנֶה אָדָם אֶת אוֹרְחָיו וְאֶת פַּרְפְּרוֹתָיו מִפִּיו, אֲבָל לֹא מִן הַכְּתָב. וּמֵפִיס עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵיתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת מָנָה גְדוֹלָה כְּנֶגֶד קְטַנָּה, מִשּׁוּם קֻבְיָא {ט}. וּמַטִּילִין חֲלָשִׁים {י} עַל הַקָּדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב {יא}, אֲבָל לֹא עַל הַמָּנוֹת:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק כג – משנה ב

מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו כו': טעם מה שאסרו למנות מן הכתב גזירה שמא יקרא אגרת שלום בשבת והוא אסור כי לבד ספרי הנבואות או פירושיהם אסור לקרות בשבת או בי"ט ואפי' הי' אותו הספר בחכמה מן החכמות. ומפיס פירושו מטיל גורלות ושיעור זאת המשנה כך ומפיס עם בניו ועם בני ביתו על השולחן בשבת אבל לא עם אחר ובחול מותר להפיס עם אחר ובלבד שלא יתכוין לעשות מנה גדולה כנגד מנה קטנה משום קוביא וקוביא שם נופל על כל מיני שחוק שיוסכם עליו שיקח אדם ממון חבירו בהסכמת אותו השחוק כמו הפספסין והנרדישים וזולתם מן הדומים להם. וחלשים מין מן הגורלות והוא שיקבצו דברים שלא ידמה אחד מהם לחברו כמנין האנשים ויפרוש כל אחד מאותן האנשים דבר אחד מאותן הדברי' ואותן החפצים לעצמו ויתנו אותן לאיש אחד נכרי שיבא במקרה וישים אותם החפצים חפץ אחד על כל מנה ומנה ממנות הקדשים ונוטל כל אחד ואחד מנתו כפי גורלו והתירו החכמים לעשות זה ביום טוב לפי שהזריזות באכילת קדשים ולטול מהם מנה גדולה ויפה מצוה. ומה שאמרו אבל לא על המנות ר"ל מנות של חולין שאין מטילין חלשים עליהם בי"ט ומלת חלשין מלה עברית חולש על גוים (ישעי' יד):

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק כג – משנה ב

פַּרְפְּרוֹתָיו. מִינֵי מַעֲדַנִּים: אֲבָל לֹא מִן הַכְּתָב. אִם כָּתַב מֵעֶרֶב שַׁבָּת כָּךְ וְכָךְ אוֹרְחִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחֵם, לֹא יִקְרָא בְּאוֹתוֹ כְּתָב בְּשַׁבָּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמְחֹק {ד}. אִי נַמִּי שֶׁמָּא יִקְרָא בְּשִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת, וְאֵין מֻתָּר לִקְרוֹת בְּשַׁבָּת אֶלָּא בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּבַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְאַחַר שֶׁכְּתָבוּהָ, וּבְפֵרוּשֵׁיהֶן, אֲבָל בִּשְׁאָר דְּבָרִים אוֹ בְּסִפְרֵי חָכְמוֹת שֶׁאֵינוֹ מִדִּבְרֵי נְבוּאָה אוֹ מִפֵּרוּשֵׁיהֶן, אֲסוּרִים: מֵפִיס. מֵטִיל גּוֹרָל {ה} לְחַלֵּק לְמִי יַגִּיעַ כָּל מָנָה וּמָנָה: עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵּיתוֹ. שֶׁהֵן סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, שֶׁאֵין כָּאן קְפֵדָא. אֲבָל עִם אַחֵר לֹא, דִּבְנֵי חֲבוּרָה הַמַּקְפִּידִים זֶה עַל זֶה שֶׁאֵינָן מוֹחֲלִין וְאֵינָן מְוַתְּרִים זֶה לָזֶה עוֹבְרִים {ו} מִשּׁוּם מִדָּה וּמִשּׁוּם מִשְׁקָל וּמִשּׁוּם מִנְיָן וּמִשּׁוּם לֹוִין וּפוֹרְעִין דְּגָזְרוּ בְּהוּ רַבָּנָן שֶׁמָּא יִכְתְּבוּ: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן וְכוּ'. מַתְנִיתִין חֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, מֵפִיס אָדָם עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵּיתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, וַאֲפִלּוּ מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה, וְדַוְקָא עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵּיתוֹ {ז} אֲבָל עִם אַחֵר לֹא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה, וְאָז הוּא דִּבְיוֹם טוֹב אָסוּר {ח} וּבְחֹל שָׁרֵי, אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה אֲפִלּוּ בְּחֹל אָסוּר, מִשּׁוּם קֻבְיָא, דְּגֶזֶל הוּא וְאַסְמַכְתָּא לֹא קַנְיָא, וְהַאי אַסְמַכְתָּא הִיא, דְּסָמִיךְ עַל הַגּוֹרָל אִם יִפֹּל לוֹ הַגּוֹרָל עַל הַמָּנָה הַגְּדוֹלָה יִזְכֶּה בָּהּ, וּלְפִיכָךְ תָּלָה עַצְמוֹ אַף לְגוֹרַל הַקְּטַנָּה עַל הַסָּפֵק, וְאִלּוּ יָדַע מִתְּחִלָּה שֶׁכֵּן, לֹא הָיָה מִתְרַצֶּה: חֲלָשִׁים. גּוֹרָלוֹת, כְּמוֹ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם (יְשַׁעְיָה יד): עַל הַקָּדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב. שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בְּיוֹם טוֹב, לְחַלֵּק אוֹתָם בֵּין הַכֹּהֲנִים: אֲבָל לֹא עַל הַמָּנוֹת. שֶׁל קָדָשִׁים שֶׁל אֶתְמוֹל:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק כג – משנה ב

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5