מסכת שבת פרק כב – משנה ד (משניות)

מסכת שבת פרק כב – משנה ד

נוֹתְנִין תַּבְשִׁיל לְתוֹךְ הַבּוֹר בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהֵא שָׁמוּר, וְאֶת הַמַּיִם הַיָּפִים בָּרָעִים {ה} בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצַּנּוּ, וְאֶת הַצּוֹנֵן בַּחַמָּה בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ. מִי שֶׁנָּשְׁרוּ כֵלָיו בַּדֶּרֶךְ בְּמַיִם, מְהַלֵּךְ בָּהֶן וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, שׁוֹטְחָן בַּחַמָּה, אֲבָל לֹא כְנֶגֶד הָעָם:

פירוש הרמב"ם על מסכת שבת פרק כב – משנה ד

נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור כו': אולי יעלה על הדעת כי אסור ליתן תבשיל לתוך הבור גזירה שמא ירד הכלי לתחתית הבור ואתי לאשויי גומות וג"כ יעלה על הדעת שלא יתן צונן לתוך*)החמין גזירה שמא יטמין ברמץ ולכך הודיענו בכאן כי מותר לעשותן ואת הדומה להם ואם הוא מבואר והוא אמרם ואת המים היפים ברעים. נשרו כליו נשרו מגזירת משרה ושורין. שוטחן אומר שמותר לשטוח בגדיו השרויים בחמה ושוטחן מלה עברית שוטח לגוים (איוב יב) משטח חרמים (יחזקאל כו) אבל לא כנגד העם כדי שלא יחשדוהו שרחצן בשבת וזה הסתם דחוי ואין היתר לשוטחן כי העיקר אצלנו כ"מ שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת שבת פרק כב – משנה ד

לְתוֹךְ הַבּוֹר. שֶׁאֵין בּוֹ מַיִם: שֶׁיְּהֵא שָׁמוּר. שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ מֵחֲמַת הַחֹם. וְהָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא חָיְשִׁינַן דִּלְמָא אָתֵי לְאַשְׁווֹיֵי גֻּמּוֹת שֶׁבְּקַרְקָעִית הַבּוֹר כְּדֵי שֶׁיְּהֵא שָׁוֶה לְהוֹשִׁיב שָׁם הַקְּדֵרָה: וְאֶת הַמַּיִם הַיָּפִים. הָרְאוּיִים לִשְׁתִיָּה: בָּרָעִים. בְּתוֹךְ מִקְוֵה מַיִם רָעִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִן לִשְׁתִיָּה. וּמִלְּתָא דִּפְשִׁיטָא הִיא, וּמִשּׁוּם סֵיפָא נָקַט לַהּ, דִּתְנַן וְאֶת הַצּוֹנְנִים [בַּחַמָּה] בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחֲמוּ, מַהוּ דְּתֵימָא נִגְזֹר דִּלְמָא אָתֵי לְאַטְמוֹנֵי בָּרֶמֶץ, קָא מַשְׁמַע לָן: מִי שֶׁנָּשְׁרוּ כֵלָיו. שֶׁנָּפְלוּ בַּמַּיִם בְּשַׁבָּת: מְהַלֵּךְ עִמָּהֶן וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. שֶׁמָּא יַחְשְׁדוּ אוֹתוֹ שֶׁכִּבְּסָן {ו}: הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. הַסְּמוּכָה לִמְבוֹא הָעִיר, שֶׁהוּא מָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר: שׁוֹטְחָן בַּחַמָּה. לְיַבְּשָׁן: אֲבָל לֹא כְנֶגֶד הָעָם. שֶׁיַּחְשְׁדוּהוּ שֶׁכִּבְּסָן. וּמִשְׁנָה זוֹ דְּחוּיָה הִיא, שֶׁהֲלָכָה בְּיָדֵינוּ כָּל דָּבָר שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן אֲפִלּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים אָסוּר, הִלְכָּךְ אָסוּר לְשָׁטְחָן אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הָעָם:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת שבת פרק כב – משנה ד

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5